mkorman1 כתב:
גם אני לא מבין מדוע יש צורך בכתבי טענות ארוכים במקרה הזה שהוא פשוט יחסית
אבל ארוכים או לא השופטת הזאת קראה אותם והכינה את עצמה לדיון ,בזאת אני משוכנע
אני גם לא מקבל את התיזה שההצעה להתמחרות נובעת מרצון להפטר מהתיק כי יש בעצם העלאת האפשרות הזאת על ידה משום הבעת דעה
לשון אחר: אם היא היתה משוכנעת שטביב צודק היא לא היתה מעלה את האפשרות הזאת בכלל
אף אחד לא חולק על כך שהיא הכינה עצמה היטב לדיון, הכנה טובה לדיון ספציפי אינה מחייבת קריאה של כל כתבי הטענות והנספחים. אתה מבלבל בין העובדה שהשופטת ציינה שמדובר בהכרעה בינארית לבין השאלה האם יש לה כבר דעה חד משמעית מי צודק. הכוונה בהכרעה בינארית היא שלא ניתן להגיע בתיק זה לפשרה כלשהי, או שמוני הבעלים וצריך לשלם לטביב או ההפך. זה לא תיק נזיקין, שבו א' טוען שב' אשם בנזק שקרה לו וב' טוען שהוא אינו אשם כלל, שבמקרה כזה ניתן לפסוק, לדוגמה, שאכן ב' אשם אך אחראי רק למחצית מהנזק - זו לא הכרעה בינארית. במקרה שלנו יש רק שתי אפשרויות מוני או טביב. בסכסוכים אזרחיים, ובמקרים בינאריים כגון זה בפרט, המדיניות השיפוטית (של מרבית שופטי ישראל) היא לדחוף את הצדדים להסדר מוסכם. המטרה היא לא "לחסוך" בכתיבת פסק דין אלא לנסות לגרום לצדדים לתת תוקף להסכם ביניהם במקום שבית המשפט, באמצעות פסק דין, יתן תוקף להסכם במקומם. אחרי הכל מדובר בהסכם (הבמבי) שהצדדים עצמם ניסחו ביניהם ולכן, מבחינת מדיניות משפטית, עדיף שהם יממשו אותו מבלי להזדקק לפרשנות של בית המשפט.