אורנה אוסטפלד כתב:
אז חבל מאד שזה הפך לכזה דבר
בעיני למילים הנהדרות של ברל כצנלסון יש משמעות עמוקה גם היום. אני לא מבין היכן הצביעות,חייל שמת זה לא עניין עצוב? גם אם אתה נגד הכיבוש בכל נפשך אני חושב שהביקורת חייבת להיות אך ורק כלפי ההנהגה. מבחינתי חייל שנהרג זה אכן עניין של מסירות נפש כפי שכתב כצנלסון
אגב טקסט נהדר בלי קשר לתוכנו.
יִזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו,
הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, חַיָּלֵי צְבָא-הַהֲגָנָה לְיִשׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים
בְּמַעַרְכוֹת הָעָם, וְכָל אַנְשֵי קְהִילִיַּת הַמּוֹדִיעִין
וְהַבִּטָּחוֹן וְאַנְשֵי הַמִּשְׁטָרָה אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם
בָּמִלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ
בִּידֵי מְרָצְחִים מֵאִרְגּוּנֵי הָטֶּרוֹר.
יִזְכֹּר יִשׂרָאֵל וְיִתְבָּרַך בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשָׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶש
אֲשֶׁר נִסְפּוּ בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.
יִהְיוּ חַללֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
זה יותר הנוסח של הרב גורן למקור של כצנלסון.
המקורי של כצנלסון היה:
יזכור עם ישראל את הנשמות הטהורות של בניו ובנותיו:
שניאור שפושניק.
אהרון שר.
דבורה דרכלר.
בנימין מונטר.
זאב שרף.
שרה צ'יז'יק.
יעקב טוקר.
יוסף טרומפלדור.
הנאמנים והאמיצים, אנשי העבודה והשלום, אשר הלכו מאחרי המחרשה ויחרפו נפשם על כבוד ישראל ועל אדמת ישראל.
יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה וקדושת הרצון ומסירות הנפש אשר נספו במערכה הכבדה.
אל ישקוט ואל ינחם ואל יפוג האבל עד בוא יום בו ישוב ישראל וגאל אדמתו השדודה.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
