אדום-עולה בבלומפילד כתב:
החתול של שרדינגר כתב:
לא בדיוק עצוב, אבל אני כן יתקומם נגד זה כי זה לא באחריות מקום העבודה לעכוף או להכריע מה לגיטימי ומה לא.
אם מה שהוא עשה לא חוקי אז מי שצריך לטפל בזה זה גורמי עכיפת החוק(כפי שהם אכן עושים כשמדובר בגזענות, בעיקר נאציזם, בגרמניה).
פגיעה בפרנסה של בן אדם על רקע אישי זה מעשה שלא יעשה.
מה מונע מיולי עופר עכשיו לקנות את נענע, למחוק את הכתבה ההיא, לפטר את הכתב והעורך שאחראים עליה, ולחזור שנית עם כל אמצעי תקשורת שיפיץ את הסיפור הזה?
אני חולק עליך מן היסוד.
האינטרס של מקום העבודה הוא שהעובדים שלו יתנהגו בצורה נאותה הן במקום העבודה והן מחוץ למקום העבודה.
העובדים מייצגים את מקום העבודה גם כשהם לא נמצאים בו פיזית. אם אני אשמע שעובד שלי הלך בשעות הפנאי שלו ברחוב וצעק "מוות לערבים" - הוא יעוף על טיל ללשכת התעסוקה ביום שלמחרת.
עובד שכזה מבזה את מקום העבודה שלו ומבזה גם אותי אישית, בכך שאני מעסיק אותו.
בדיוק באותו אופן, כלי התקשורת שמעסיק את האדם הנלוז הזה, החליט שהאיש מבזה אותו ולכן הוא פוטר ובצדק.
אם הבנאדם היה הולך ומפגין בצורה לגיטימית למען עקרונותיו ואז היה מפוטר - אתה היית צודק ב-100% בטענות שלך. אבל זה לא המקרה.
הבנאדם הביע את המחאה בצורה הכי בלתי-לגיטימית שאפשר להעלות על הדעת, והוא פוטר בצדק.
אבל מי שם את המעסיק לשפוט מה לגיטימי ומה לא?
ואם מפריע לי שהעובד שלי הוא הומו, שמלאני, ימני, אוהב מטאל, אוהב מוזיקה מזרחית, שהוא רוצה להתגרש מאשתו, או שהוא לא רוצה להביא ילדים?
פרנסה זאת זכות בסיסית, שהיא לא מותנית בהאם מה שהוא עושה בשעות הפנאי שלו לגיטימי לדעת המעסיק או לא(כל עוד זה לא פוגע בעבודה שלו כמו שימוש בסמים(וגם זה גבולי) או אלכוהוליזם), וכשמונעים אותה בגלל מחאה(וזה לא משנה אם היא לגיטימית לדעת המעסיק או לא) זה אפילו יותר גרע בגלל שזה לא רק קיפוח, אלא סתימת פיות, אבן היסוד לכל דיקטטורה מוצלחת.