הזקנה מאוסישקין כתב מה שצריך לקרות יפה מאוד בפייסבוק:
.
ציטוט:
מהארבעה האלה ייצא אחד. או אולי בעצם יש שמונה אם מוסיפים את דורון אוסידון, קובי סידי,
דורון סידי וקובי אוסידון. רגע, לא שכחנו מישהו? מה עם דורון טביב, אלי אוסידון, מוני סידי וקובי הראל? האמת, כבר לא משנה מי. מעולם לא תמכתי בצד זה או אחר ולא התנגדתי לצד זה או אחר. אז בעד מי אני? בעד הקבוצה! ונגד מי אני? נגד מי שמזיק לקבוצה! ואיך יודעים מי מהם מזיק לקבוצה? התשובה פשוטה ותכף נגיע אליה.
מאז ומעולם יצאתי מנקודת הנחה שכאשר בעלי קבוצות משקיעים את מיטב זמנם ומיטב כספם בקבוצת ספורט כלשהי, מי אני שיש לי זכות להתערב ולהגיד להם מה לעשות? עד היום האוהדים אכן שמרו על איפוק, אבל במצב שנוצר אם האוהדים לא יתערבו הפועל ת"א תהפוך להיות הפועל ירושלים של ויקטור יונה, יוסי סאסי, ויקטור סאסי ויוסי יונה - גירסת העשור השני של המאה העשרים ואחת.
במדינת ישראל ישנן שלוש דרכים מקובלות לפתור סיכסוכים. דרך אחת היא גישור, שזו דרך עם הרבה יתרונות, אך יש בה גם שני חסרונות גדולים: האחד הוא שהמגשר אינו פוסק החלטה, אלא רק מציע פשרה, ובמקרה שלנו אין שום סיכוי שניתן יהיה להגיע לפשרה כלשהי בין שני הצדדים. החסרון השני הוא שהחלטת מגשר הינה המלצה בלבד ולא משהו מחייב מבחינה משפטית, ואם אחד הצדדים לא עומד בתנאי הפשרה שסוכמו (אם בכלל סוכמו), אז הצד השני יצטרך ממילא לפנות לבית המשפט, אז לא עשינו בזה כלום. הדרך השניה ליישוב סיכסוכים היא בית המשפט. היתרון הגדול הוא שהפסיקה שלו היא דבר מחייב ותביא לסיום המחלוקת לטובת אחד הצדדים, אך החיסרון הגדול הוא שזה יקרה רק בעוד שלוש שנים לפחות. הדרך השלישית היא פניה לבוררות. בוררות, ואני מסביר זאת למען הדור הצעיר שלא ממש מתמצא במונחים משפטיים, זה בית משפט לכל דבר ועניין. פסיקת בורר היא פסיקה מחייבת והבוררים עצמם הם שופטים לשעבר בבתי משפט. המוסד לבוררות זהו בית משפט פרטי שהיתרון הגדול בו הוא שהדיון נקבע מעכשיו לעוד שבוע, וזה אומר שכבר בעוד שבוע הסאגה הזאת יכולה להיות מאחורינו. ולמי ששואל מה ההבדל בין בית משפט לבוררות מלבד הזמן? התשובה היא שיש עוד שני הבדלים: האחד הוא שלזירוז ההליכים הזה יש מחיר יקר, ובוררות יכולה לנוע בין אלפי לעשרות אלפי שקלים. ההבדל השני הוא שכדי לגשת לבוררות צריך את הסכמת שני הצדדים. אם אחד הצדדים לא מסכים אז אין בוררות (בניגוד לבית משפט ששם שני הצדדים מחוייבים להופיע גם אם מישהו מהם אינו רוצה).
לסיכום, מה אנחנו האוהדים רוצים? את טובת הקבוצה! וטובת הקבוצה היא שיהיו לה בעלים. שתהיה כתובת. בין אם זה מוני אוסידון ובין אם זה אלי סידי. וכדי שזה יקרה, ומהר, הפתרון היחיד הוא בוררות! נקודה! כיוון שהכסף עבור הבוררות לא אמור להוות מכשול עבור אנשים שמתיימרים להשקיע מיליוני שקלים בקבוצה, הדבר היחיד שעלול לטרפד בוררות הוא אי הסכמה של אחד הצדדים לבצעה. ולכן, אני קורא לבעלים, והפעם בשמם, מר אלי טביב היקר, מר מוני הראל היקר, בבקשה, לטובת הקבוצה, לטובת השחקנים, לטובת האוהדים, לטובתכם: פנו לבוררות! מבחינתי, מי מכם שיסרב לבוררות – הוא האיש הרע בסיפור. מי מכם שיסרב לבוררות – עליו האשמה לכל מה שקורה בהפועל ת"א והוא יהיה הכתובת למחאות האוהדים. מי מכם שיסרב לבוררות – טובת הקבוצה אינה לנגד עינייו, כי סירובו רק יביא את בית המשפט לקבוע בעוד שלוש שנים את מה שבורר יכול לקבוע כבר בעוד שבוע.
בבקשה, אל תחזיקו בקבוצה שלנו כבת ערובה במלחמות האגו ביניכם
אני חושב שזו הדרישה הכי נכונה וברורה שלנו כאוהדים מההנהלה, מטרה ברורה, כתובת ברורה ויעד ברור.
חותם על כל מילה של גל.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
