אחד עם כיפה כתב:
אשכול מעניין.
בנוגע לחורים בעלילה של התנ"ך:
נכון, הם קיימים, אך, זה לא אומר שמשמעות כל חור היא סתירת התנ"ך.
לעיתים, דווקא חורים בעלילה נותנים מקום לפרשנויות אחרות להכנס, ולהאיר את התנ"ך באור חדש.
לדוגמא, אחת מהנקודות המרכזיות שביקורת המקרא התייחסה אליה היא סיפור בריאתו הכפול של האדם.
עד שהגיע הרב סולביצ'ייק ופירש בפירוש מקסים את החלוקה (בספרו, איש האמונה הבודד) העולם הדתי היה נבוך מהכפילות שביקורת המקרא הצביעה עליה. היום כמעט כל רב מבחין בין שני סוגי אדם על-פי הפרשייה ושם את הפרשה הכפולה שלבריאת האדם כיסוד אמוני.
כלומר, השאלות של ביקורת המקרא ודומיהם הן שאלות קשות, אנשי ביקורת המקרא מעירים נקודות נכונות, אך, הם גם קופצים מהר מידי למסקנות בצורה קלה מדי. השאלות לא הורסות אם שואלים אותן נכון ומשתדלים להבין שוב, ושוב, ושוב. (לא מאלצים, לא אונסים את הכתוב ולא מסמנים את המטרה אחרי שירו את החץ). ולפעמים גם נשארים בשאלה, כי באמת יש דברים שאנחנו לא יודעים (תקראו לזה "נסתרות דרכי ה'" או ענווה, מה שבא לכם).
לפי דעתי עדיף להישאר בשאלה אמתית מאשר באמונה מזויפת, אך, זה לא אומר שהשאלה מובילה לנטישת הדת או לעקירת כל התנ"ך.
בנוגע לסתירות עם המציאות של עולם המדע של ימיני- עם כל הבעיות הקטנות (ארנבת, קצוי הארץ), אני לא רואה סתירה ממשית שהופכת את התנ"ך ללא רלוונטי או כמסתמך על עובדות שלא נכונות יותר.
אתם אלה שיורים את החץ ואז מסמנים את המטרה.
אתם לא מחפשים את האמת, אלא רק לאמת את התורה, ואם יש סתירה, אז תמצאו איזה פרשנות לפרשנות של משהוא שהרמב"ם אמר בתור פרשנות לפרשנות של נושא דומה, שיהיה מקביל למטרה שצורה ליד החץ אחרי שהחץ פגע, ואז שבירת החץ כדי לומר שזה גבולי.
אני מחפש לאמת את התורה, אם זה משכנע אותי-זה משכנע אותי, אם לא-לא. אם יש יותר מדי בעיות, צריך לחשוב מחדש.