אוגוסטוס היל כתב:
יפה.
ההבדל הוא ב"באז" התקשורתי שנובע מהטעות.
דיברת על המשחק באשדוד, אז בוא תסתכל על השער הראשון של אשדוד בו נשלח שחקן מקרייב על קו ה 30-40 מטר מהשער לבד ממול אניימה והבקיע.
הוא היה בנבדל (שקשה לפסוק הודות לשידור חוזר אחד עלוב שנתנו לנו הזבלים), ולכן השער לא היה חוקי.
בור נניח מצב הפוך- הוא לא היה בנבדל אבל השופט היה שורק לנבדל ועוצר את ההתקפה.
היו מדברים על זה? זוכרים את זה? גורנישט. שתיים וחצי מילים וגמרנו.
הצביעות במשחק הזה (ובכלל) היא שטעות זהה בחומרתה שהתרחשה קרוב לשער ובמהלך מהיר יותר שהסתיים בכדור ברשת- מקבלת חשיבות יתר.
זה הכל.
מה שאני בא ואומר שטעויות מהסוג הראשון מתרחשות כל הזמן. כמעט כל משחק (אאל"ט גם במשחק מול חיפה היה איזה קטע שרפאלוב נשלח קדימה והוא לא היה בנבדל אבל הקוון הרים את הדגל).
אז טעות זהה בחומרתה היא פעם אחת "קיפוח נוראי ופסילת שער" ופעם אחרת כמעט כלום. צקצוק וחצי של השדר והפרשן. בטח לא תופיע בעיתון של מחר...
אתה קצת טועה במה שאתה אומר.
אוהדי מכבי עדיין זוכרים איך הקוון לקח להם מצב של אחד על אחד בגביע לפני שנתיים...
אוהדי ביתר לא ישכחו לחכמון איך הוא פעמיים לקח להם בשנה שעברה מצבים של אחד על אחד בהפסד 3-2 לב"ש.
דבר אחד אני כן מסכים איתך. יש הבדל בסיטואציה בה המשחק נעצר
אם היה נשרק למקרייב נבדל, כשהוא קרוב לקו האמצע, הסיכוי שלו לכבוש הוא X
השריקה של השופט לעבירה של רונאלדו היתה כשהיגואין כבר הניף את הרגל, ו-ואלדז כבר ניסה להדוף. העובדה שהשריקה באה לפני במקרה הזה דווקא לא משנה.
מתי היא כן משנה? למשל בשריקות של חכמון לעבירות של תמוז במשחק עם ביתר בגביע, שם ההגנה אכן קפאה על מקומה (למרות שאת הבעיטה של סלים גם ארבעה שוערים לא לוקחים).
אם כל השחקנים שמעוברים במהלך ממשיכים לשחק, אזי זו פסילת שער.
המסקנה שלי-במקרה של היגואין לא היה אף שחקן הגנה שהשריקה שינתה לו משהו, וגם ואלדז לא התיחס אליה רק לאחר שהכדור היה ברשת. פורמלית או לא-מבחינתי זה שער שנפסל.
לעומת זאת, השריקה שפויול קיבל לאחר שהחליק כשדי מריה גנב לו את הכדור היא אכן מקרה שקורה כמעט כל משחק, ולמרות שהמצב היה מסוכן מאוד ועצבן אותי לאללה, אי אפשר להתייחס לזה כמו שמתייחסים למקרה של היגואין. פשוט כי אי אפשר..