פורום השדים האדומים

פרנק , איזה גזענות בראש שלך?? מה אתה שומע ממנו מה אני חושב ומדבר בהתאם?
כל פעם הוא בוחר להתמודד עם מה שאני אומר בטענת "אתה גזען" עם או בלי קשר לנושא, למה שאני אומר. זה לא מפריע לו.

אין שום קשר לגזענות! אני חושב שכל ערבי רוצה להרוג אותי? כשסיפרתי לך שיש לי ידידים ערבים אמרת לי שזו מנטרה שכל גזען חוזר עליה. אז מה אתה שומע?? את מה שבא לך?

וגם הטיעון של "להתערב למשפחות בדרכם הפרטית לזכור את יקירהם" הוא מצוץ ועלוב.
יקירהם הם יקירנו, אם הם יבחרו להנציח אותם באמצע הרחוב באופן שיבזה את זכרם (ואין דבר יותר מבזה מטקס כזה) אני יתערב בלי לחשוב פעמיים.

פרנק , איזה גזענות בראש שלך?? מה אתה שומע ממנו מה אני חושב ומדבר בהתאם?
כל פעם הוא בוחר להתמודד עם מה שאני אומר בטענת "אתה גזען" עם או בלי קשר לנושא, למה שאני אומר. זה לא מפריע לו.

אין שום קשר לגזענות! אני חושב שכל ערבי רוצה להרוג אותי? כשסיפרתי לך שיש לי ידידים ערבים אמרת לי שזו מנטרה שכל גזען חוזר עליה. אז מה אתה שומע?? את מה שבא לך?

וגם הטיעון של "להתערב למשפחות בדרכם הפרטית לזכור את יקירהם" הוא מצוץ ועלוב.
יקירהם הם יקירנו, אם הם יבחרו להנציח אותם באמצע הרחוב באופן שיבזה את זכרם (ואין דבר יותר מבזה מטקס כזה) אני יתערב בלי לחשוב פעמיים.

המשפט האחרון שלך מיותר. יקיריהם אינם יקירינו (עם כל הכבוד ל"כל ישראל אחים" - אחים יש רק בדם), ו"להתערב" זה מה שניסיתי לומר שאינך מתיימר לעשות.

תודה רבה.
לדעתי טקס כזה אינו ראוי משום שהוא שם את חיילנו היקרים, טובי בינונו, קדושים שנפלו בהגנה על העם והארץ יחד עם מחבלים נאלחים, רוצחים שפלים ואכזרים באותה שורה! עכשיו יבוא המסנגר שיאמר "הכוונה לאלה שמתו בצד השני בטעות, לא למחבלים" . גם אלה אני לא חושב שהם זכאים ליום זיכרון משותף עם חיילנו והנספים בפיגועים שישבו לאכול במסעדה או נסעו האוטובוס או רקדו במועדון!! אני קורא מי המארגנים של הטקס. אני לא מטומטם. לוחמים לשלום עלאק. רק השם הזה מטריף את הדעת. אתם לא לוחמים. אתם מחבלים. אני לא מרגיש שום זיכרון משותף שיש לחלוק עם אחד אצלם. יש לנו מספיק אבדות ונופלים כדי לבכות עליהם.
אני מרגיש מושפל רק מלקרוא על קיומו של טקס כזה. אבל אני עדיין אני חושב שזכותו של אחד לעשות כל מה שהוא רוצה כל עוד הוא לא פוגע באחר. אז נכון, הם רעים ורשעים ואני כבן למשפחה שכולה מרגיש שבא לי להקיא עליהם ולתת להם כאפה שיתעוררו!! איך הם מעיזים איך? איך מחבל ארור בן זונה נאצי נקרא לוחם וגם חיילנו באותה נשימה?? אתם לא חושבים שזה מבזה את זכר הנספים??

אה, באמת?
אז אם אני רוצה לעשות טקס אלטרנטיבי לזכר יקירי ע"י שפיכת צואה על קברו, אתה תשתוק?

אני שמח שזה לפחות מעורר עניין.

כמה דברים:

את הטקס הגה בומה ענבר, אב שכול ליותם שנהרג בלבנון ב-95'. הטקס זוכר את הפלסטינים והישראלים שנהרגו, גם מחבלים. גם אם אנחנו שוללים את הדרך האלימה של אותם מחבלים, יש להם גם אמהות ואבות, משפחה וחברים שמתאבלים עליהם. אני יודע שיש אנשים שיהיה להם קשה לקבל את זה, אבל באותה מידה גם קשה לפלסטינים לכבד את זכרם של חיילים ישראלים שמבחינתם באו להרוג בבני עמם.

לאנשים קשה עם סימטריה, זה די טבעי. אבל עד שלא נבין שבצד השני יש בני אדם (וגם שהצד השני יבין שבצד שלנו יש בני אדם), לא נראה לזה סוף.
מחבלים הם בני אדם שראויים לטקס זיכרון בעינך? איזה בושה ובזיון לכתוב דבר כזה!!!
ימח שמם וזיכרם!! תבוש האמא שהמליטה מתוכה מחבל שפל. אני אינני משתתף בצערה. צערה הוא שמחתי. אתה פשוט עוטף את הטמטום שלך בגיבובי מילים. "בצד השני" יש בני אדם! איזו תגלית! מה הקשר לטינופות שהתפוצצו במקומות הומי אדם???? התחלקתם על השכל. איבדתם כל קשר למציאות. אתם פסיכים אובדניים. במעשיכם אתם מעודדים טרור, נותנים לו לגיטימציה ואתה אתה תהיה אשם בנרצח הבא!
אני מודה שבשנים הראשונות היו לי גם סימני שאלה לגבי הטקס, אבל כשאני רואה אנשים, ובעיקר בני המשפחות השכולות, מגיבים לטקס וכמה שחשוב להם שיש מקום שבו הם יכולים לזכור את יקיריהם בצורה בה הם מאמינים.

שישליק, החברים הישראלים בלוחמים לשלום אכן לא משרתים בשטחים (כמו שהחברים הפלסטינים לא שותפים בשום צורה למאבק אלים). רבים עדיין משרתים במילואים (אני למשל), אבל לא בשטחים. העניין בטקס הוא לא האשמה. אני די בטוח שרובי דמלין, שבנה דייוויד נהרג מירי של צלף פלסטיני ושדיברה בטקס לפני שלוש שנים, לא מאשימה אותו בזה שהוא מת.

אין לי בעיה עם ביקורת, אבל צריך מידה רבה של עיוורון ועזות מצח כדי לומר חלק מהדברים שנכתבו פה.

קומוניסים, זה שאתה לא מצליח להבין או לעכל את הדברים שלנו זה לא שקול לזה שאנחנו מדברים שטויות.
אם כבר, זה מעיד עליך.

אני שמח שזה לפחות מעורר עניין.

כמה דברים:

את הטקס הגה בומה ענבר, אב שכול ליותם שנהרג בלבנון ב-95'. הטקס זוכר את הפלסטינים והישראלים שנהרגו, גם מחבלים . גם אם אנחנו שוללים את הדרך האלימה של אותם מחבלים, יש להם גם אמהות ואבות, משפחה וחברים שמתאבלים עליהם. אני יודע שיש אנשים שיהיה להם קשה לקבל את זה, אבל באותה מידה גם קשה לפלסטינים לכבד את זכרם של חיילים ישראלים שמבחינתם באו להרוג בבני עמם.

לאנשים קשה עם סימטריה, זה די טבעי. אבל עד שלא נבין שבצד השני יש בני אדם (וגם שהצד השני יבין שבצד שלנו יש בני אדם), לא נראה לזה סוף. אני מודה שבשנים הראשונות היו לי גם סימני שאלה לגבי הטקס, אבל כשאני רואה אנשים, ובעיקר בני המשפחות השכולות, מגיבים לטקס וכמה שחשוב להם שיש מקום שבו הם יכולים לזכור את יקיריהם בצורה בה הם מאמינים.

שישליק, החברים הישראלים בלוחמים לשלום אכן לא משרתים בשטחים (כמו שהחברים הפלסטינים לא שותפים בשום צורה למאבק אלים). רבים עדיין משרתים במילואים (אני למשל), אבל לא בשטחים. העניין בטקס הוא לא האשמה. אני די בטוח שרובי דמלין, שבנה דייוויד נהרג מירי של צלף פלסטיני ושדיברה בטקס לפני שלוש שנים, לא מאשימה אותו בזה שהוא מת.

אין לי בעיה עם ביקורת, אבל צריך מידה רבה של עיוורון ועזות מצח כדי לומר חלק מהדברים שנכתבו פה.

וואו,באמת שאין מילים.
עושים צחוק מהשכול הישראלי ומשווים חיילי צה"ל למחבלים.
הייתי אומר תתביישו אבל אתם אשכרה גאים בזה ואתם חושבים שאתם מוסריים.

אני די שבע מהויכוחים האלה, אבל בכל זאת: בטקס הזה זוכרים את מי שנהרג במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי. בתוך האנשים האלה יש ילדים, זקנים, נשים, גברים, מחבלים, חיילי צה"ל. אין לנו עניין להיות שומרי סף ולהגיד את מי מותר למשתתפי הטקס לזכור ואת מי אסור. "משווים חיילי צה"ל למחבלים"? זאת דרך מאד מניפולטיבית לנסח את הדרך שבה הורים שכולים רוצים לזכור ולהזכיר את הילדים שלהם.

אני שמח שזה לפחות מעורר עניין.

כמה דברים:

את הטקס הגה בומה ענבר, אב שכול ליותם שנהרג בלבנון ב-95'. הטקס זוכר את הפלסטינים והישראלים שנהרגו, גם מחבלים. גם אם אנחנו שוללים את הדרך האלימה של אותם מחבלים, יש להם גם אמהות ואבות, משפחה וחברים שמתאבלים עליהם. אני יודע שיש אנשים שיהיה להם קשה לקבל את זה, אבל באותה מידה גם קשה לפלסטינים לכבד את זכרם של חיילים ישראלים שמבחינתם באו להרוג בבני עמם.

לאנשים קשה עם סימטריה, זה די טבעי. אבל עד שלא נבין שבצד השני יש בני אדם (וגם שהצד השני יבין שבצד שלנו יש בני אדם), לא נראה לזה סוף. אני מודה שבשנים הראשונות היו לי גם סימני שאלה לגבי הטקס, אבל כשאני רואה אנשים, ובעיקר בני המשפחות השכולות, מגיבים לטקס וכמה שחשוב להם שיש מקום שבו הם יכולים לזכור את יקיריהם בצורה בה הם מאמינים.

שישליק, החברים הישראלים בלוחמים לשלום אכן לא משרתים בשטחים (כמו שהחברים הפלסטינים לא שותפים בשום צורה למאבק אלים). רבים עדיין משרתים במילואים (אני למשל), אבל לא בשטחים. העניין בטקס הוא לא האשמה. אני די בטוח שרובי דמלין, שבנה דייוויד נהרג מירי של צלף פלסטיני ושדיברה בטקס לפני שלוש שנים, לא מאשימה אותו בזה שהוא מת.

אין לי בעיה עם ביקורת, אבל צריך מידה רבה של עיוורון ועזות מצח כדי לומר חלק מהדברים שנכתבו פה.

אני די שבע מהויכוחים האלה, אבל בכל זאת: בטקס הזה זוכרים את מי שנהרג במסגרת הסכסוך הישראלי-ערבי. בתוך האנשים האלה יש ילדים, זקנים, נשים, גברים, מחבלים, חיילי צה"ל. אין לנו עניין להיות שומרי סף ולהגיד את מי מותר למשתתפי הטקס לזכור ואת מי אסור. "משווים חיילי צה"ל למחבלים"? זאת דרך מאד מניפולטיבית לנסח את הדרך שבה הורים שכולים רוצים לזכור ולהזכיר את הילדים שלהם.

חוזה
אני מעריך ומכבד את היזמה
מפריע לי אבל שזה מתקיים ביום הזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות הטרור

כמה שאלות לתומכי קיום הטקס,

האם יש איזשהי דמות (משני הצדדים) שלא ראויה לאזכור בטקס מהסוג הזה?
כן
האם בני משפחות הרוצחים והנרצחים (מאותו אירוע) ישתתפו באותו הטקס או השתתפו בעבר?
זה טקס זיכרון לנרצחים [משני הצדדים] הרוצחים [משני הצדדים] לא קשורים.
האם בני משפחה של מי מהרוצחים הפלסטינים ישתתף בטקס או השתתף בעבר?
על איזה רוצחים אתה מדבר? מישהו ספציפי? ע"ע סעיף אחד למעלה

פשוט לא ייאמן אני מקבל כ"כ הרבה תגובות מאנשים שמזדהים עם מה שאני אומר.