הבלונדיני עם הנעל האדומה כתב:
הנסיון של משפטנים "לנכס" לעצמם כל ידע והבנה ב"נושאים משפטיים" ולהדיר ממנו את הציבור כ"מוסת" ו"פופוליסטי" מזכירה, להבדיל, את הנסיון של כלכלנים להפוך את "עולם הכלכלה" העלום למגרש משחקים פרטי שלהם ולפטור כל ביקורת "לא מקצועית". מעניין איזו תגובות היו מתקבלות אילו הייתי שולח מגיבים פה ללמוד כמה שנים כלכלה לפני שיגיבו על שביתת הרופאים, נניח. אני חושב שזה מגוחך, בלשון המעטה.
ֿכדי להבין טריגונומטריה לא צריך להיות משולש.
כאשר החוק (בהנחה שאכן הפסיקה מהווה פירוש נכון של החוק) סותר את הצדק הטבעי בצורה בוטה כל כך, שכל אדם סביר יכול לראות - נדרש שיקול דעת מצד השופטים, וברוך השם לשופטינו היקרים יש הרבה מאוד שיקול דעת שהם בוחרים להפעיל השכם והערב. קראתי את נימוקי השופטים ואני חייב לומר שהדבר היחיד שרציתי לעשות הוא לתפוס את השופט שכתב את זה ולבעוט בו במקומות "לא רגישים" בלי להשתמש "בכלים" ובלי שום כוונה כמובן להמית אותו, רק להוציא עליו עצבים - ואם במקרה הוא ימות, אז סליחה.
עושה רושם שההתעמקות בפרטי הפרטים ונבכי המניעים הפסיכולוגים של הרוצחים פשוט סימאו את עיני השופטים מלראות את התמונה המלאה: שלושה צעירים תוקפים ללא כל התגרות אדם על חוף הים והורגים אותו במכות.
כמו שאמרה אלמנתו - אם זה לא רצח, מה זה רצח?
כל היתר הוא התפלפלויות חסרות ערך. סופיזם.
אגב, "הפועל" - הסיפור שהבאת נראה הרבה יותר חמור מבחינת טיפול המערכת במקרה, אבל לפחות בנקודה אחת הוא שונה - הקורבנות במקרה השני היו שני צעירים, והתוקפים - חבורת צעירים אחרת. הקורבנות במקרה הראשון היו חסרי מגן לחלוטין (אב אשתו ובתו) מה שהופך את הסיטואציה לקצת יותר אכזרית.
השאלה היא לא הידע המוקדם שלך (למרות שגם זאת שאלה רלוונטית) אלא הליך הסקת המסקנות שלך.
אדם רציונלי ושקול מסיק מסקנות על סמך עובדות (ואגב, דווקא במקרה הזה הסיפור העובדתי לא טרוויאלי ב100%). השאלה הראשונה היא מאיפה אתה לוקח את העובדות שלך. ידיעות אחרונות? ערוץ 2?
והנה, יש הכרעת דין שכתבו שלושה אנשים שהם לכל הפחות משכילים ומנוסים. הכרעת הדין היא לא סודית. היא כתובה בעברית. אפילו בעברית לא קשה. היא אפילו לא נורא ארוכה. השאלה היא האם תהליך הסקת המסקנות שלך, כאדם רציונלי, שקול ונבון לא צריכה לכלול את קריאת אותה החלטה לפני שאתה קובע שאותם שלושה אנשים משכילים ומנוסים הם גם שפלים.
ואם נחזור שניה להבחנה הטכנית בין רצח להריגה (שהיא האמת הבחנה לא ממש מסובכת) אז הקביעה מה הוא הצדק היא קביעה די בעייתית. אלו מונחים משפטיים טכניים. הטכנאות הזאת היא היא הצדק. בלעדיה ידיעות אחרונות וערוץ 2 יהיו המדווח, השופט והתליין. היא מה שנותנת למערכת הפלילית (לא רק בישראל אגב) את האפשרות להעניש אנשים באופן שוויוני, שקול והוגן. כל התפקיד של המערכת המורכבת הזאת היא להתאים עבירה ועונש למעשה מסויים ולא לעבריין מסויים. זה הצדק של המערכת הפלילית.לא היית רוצה לחיות במדינה שאין לה מערכת משפט שכזאת (מספיק שקבוצת הכדורגל שלך משחקת בדיוק במערכת שאתה אוהב. ענישה שנקבעת לפי הטוקבקים של וואן).
אשר לשאלה "אם זה לא רצח, מה זה רצח". מה שיגאל עמיר עשה זה רצח. מה שעמי פופר עשה. מה שמי ששולח מחבל מתאבד עשה. מה שכרמלה בוחבוט עשתה. מה שהרצל אביטן עשה. רצח כולל מרכיב של רצון, רצון של ממש, שהקורבן יאבד את חייו שמלווה בתכנון מוקדם (תכנית) להוציא לפועל תכנית מסויימת (שיכולה להיות מאוד מאוד פשוטה או שלא) שתוביל ללקיחת חיי הקורבן. כל האנשים שציינתי עשו בדיוק את זה. הנאשמים כאן, כך קבע בית המשפט, לא.
מאוד לגיטימי להתווכח אם מבחינה מוסרית אלו הרכיבים שצריכים להרכיב את העבירה הכי חמורה בספר החוקים. כדאי מצד שני לציין שאלו פחות או יותר אותם רכיבים שבהם משתמשים שופטים בישראל לפחות 70 שנה, ואלו אותם רכיבים פחות או יותר שקיימים למיטב ידיעתי בכל העולם דובר האנגלית מזה מאות שנים (ואם הייתי צריך להמר, אז בכל מדינות המערב).
בחלק מהמקומות אגב לקחו את עבירת ההריגה שינו לה את השם (רצח מדרגה שלישית למשל) וזה הכל. אם היו משנים את שם העבירה והחבורה הזאת הייתה מורשעת במקום בהריגה בעבירה שקוראים לה "רצח קליל", או "התקפה בזויה שגרמה למותו של אדם", זה מה שהיה עושה לך טוב?