el dudernio כתב:
מה הקשר בין מה שאני כתבתי לציטוט של הפועל שהבאת?
מי שהוא ביקש / דרש ממכם לא לאכול חמץ?
מי שהוא ביקש / דרש מקרלוס לא למכור חמץ?
יש בזה משהו אבסורדי שבשם החופש שלכם שחס וחלילה לא יפגע אתם מוכנים לפגוע פעם אחרי פעם בחופש של אחרים
ובאמונתם. אני יכול להגיד שבאופן גורף החופש הזה הוא בעצם ה"דת" החילונית שמטעם החילוני אסור לפגוע בה, אבל
אין בעיה לפגוע בדת אחרת.
פותח האשכול אפילו אמר שאם זה נחוץ למישהו לא היתה בעיה שיביא מהבית חמץ, כלומר אין דרישה ממכם שומרי החופש
למנוע חופש כזה או אחר בצורה ברוטאלית, חופש הקניה היה ניתן בפניכם וגם חופש אכילת החמץ, דבר אשר נאסר בפני
אוכלי הכשר בשם אותו דרור ידוע לשימצה.
לגבי פסק ההלכה הקובע שמי הכנרת הם חמץ אין לי יותר מידי פרטים נוספים, אני מניח שחיפוש אינטרנטי קל יספק
לכם את ייצר הסקרנות. אני כן בטוח שמדובר בפסק הלכה דיבלי שמקורו הוא פרנסתו של אותו רב אדיוט אשר מוציא שם
רע ליהדות עוד יותר מאשר יש לה.
אם לא הבנת את הקשר אז תקרא שוב.
בגלל שלדתיים יש איסורים ומצוות, ולחילונים אין, בכל התנגשות בין השניים זה יהיה "לחילונים אין בעיה עם X אבל הדתיים חייבים X", בגלל זה מאוד קל שהחילונים יתפשרו.
העניין הוא שכל האיסורים והמצוות אלה דברים שהדתיים מחליטים לכפות על עצמם.
אם מציעים לכם לקנות אוכל כשר או אוכל לא כשר לפי בחירתכם זה לדעתי האידאל-לא מונעים ממכם לאכול או מאפשרים לכם לאכול רק אוכל לא כשר.
הבעיה היא שברגע שאתם מגבילים את עצמכם לא לאכול במקום שמאפשר לאנשים אחרים לאכול אוכל לא כשר, אתם כופים על כל האחרים לאכול אוכל כשר.
אתם גם יכולים לקחת את זה צעד קדימה ולאסור הכנסת חמץ להדר יוסף כי דתיים לא יוכלו לאכול שם ואולי אפילו לא להכנס ברגע שיש שם חמץ.
ה"התחשבות" שאתם מדברים עליה זה אותו סיפור כמו תחבורה ציבורית בשבת, סגירת הארץ ביום כיפור, איסור גידול חזירים על אדמת ישראל.
אגב, מאוד אהבתי את "חופש הקנייה לפני פסח". אני בטוח שכל פעם שאתה קונה לחמניה אתה נותן לה להתייבש 8 ימים ורק אז אוכל.