chimpfive כתב:
אני לא מדבר על ההצלחה המקצועית של טביב (שהוא בעלים שנוי במחלוקת בפני עצמו) שעזב אותנו כשאנחנו סגנית אלופה ומחזיקת גביע, אני מדבר על זה שטביב לא לקח הלוואות מבנקים/ קיבל מקדמות ממשרד הכרטיסים/ אסף תרומות מחברים.
טביב גם לא החליף סגלים שלמים שנה אחר שנה/ נתן למאמנים לעשות מה שבא להם ולהביא את מי שבא להם והחתים כמויות של שחקנים על חוזים של מליונים למשך שנים בכסף שאין לו.
ככה יצא שבתקופת טביב לא נאלצנו באקט של אומללות למכור כוכבים למכבי/ לא הושפלנו בדרבים/ לא הסתבכנו בתחתית ואיזה פלא- גם לא הגענו לאולם של אורנשטיין ולפירוק.
צ'ימפ, כל ההשוואה שלך מעוותת לגמרי. כשטביב לקח את הבמבי וקיבל את הקבוצה לבד בקיץ 2011 המועדון היה במצב אחר לחלוטין.
קבוצת צמרת ששיחקה את הכדורגל הכי טוב ואחרי הופעה מרשימה בצ'מפיונס (עם ההכנסות הגדולות שהיא הביאה איתה), ושנה אחרי דאבל.
קבוצה משופעת כוכבים שחלקם נמכרו בסכומים גדולים. לכל ההישגים האלה היתה לטביב תרומה, לא ניקח לו את זה, אבל אל תשכח לרגע את מוני הראל.
ושלא ישתמע שאני חושב שהניהול המשותף של שניהם היה אידאלי. הוא היה שערורייתי לא פחות. החל מהקומבינה המסריחה על השחקנים מכפר סבא,
דרך ההימור על הצ'מפיונס במשחקים נגד זלצבורג (גם הם בדיוק כמו רמון בנו את התקציב על הכנסות לא בטוחות מאירופה, ואם היינו עפים
אני לא רוצה לחשוב בכלל על מהומת האלוהים שהיתה פורצת ביניהם ולאן זה היה לוקח את המועדון). אף אחד מהם לרגע אחד
לא התכוון לשים כסף מהכיס שלו על המועדון. אבל התפלק להם. ובשורה התחתונה בקיץ 2011 המועדון היה במצב כלכלי איתן לכל הפחות,
שעם עוד פוש קטן של השקעה, עוד טיפה של חזון ומחשבה קדימה והחלטות ניהוליות נכונות, של שימור רוב הסגל והצוות המקצועי
וחיזוק נקודתי איפה שצריך - יכול היה לבסס שושלת של הצלחה ושליטה בכדורגל הישראלי.
(תראה את באר שבע עכשיו. תראה את אלונה. אפילו בלי התקציב הכי גדול בליגה, אבל עבודה נכונה. בחירה נכונה של צוות ניהולי ומקצועי.
בחירה נכונה של שחקנים)
במקום זה קיבלת בעלים נכלולי שעשה הכל כדי לתקוע מקלות בגלגלים לשותף שלו, הבריח את גוטמן, הסתכסך כמעט עם כל גורם במועדון
עד השחקנים עצמם (זהבי, טוטו), מכר את כל הכוכבים במכה והביא פחות טובים במקומם (חוץ מדמארי), פיטר את קשטן באמצע העונה כשאנחנו במקום שני
רק כי הוא לא הסכים להיות הביץ' שלו, הפסיד אליפות לפאקינג עירוני קריית שמונה (!) כשחיפה מדשדשת ומכבי עוד לא בתמונה, הזניח את המועדון, את המתחם,
את הנוער, שם את הבת שלו להיות בובה בחודורוב במקומו כשהוא נכנס למוד "חפשו אותי" ובורח למיאמי, והכי חמור- הלך ראש בראש עם הקהל
(שנתן לו קרדיט בהתחלה, תיזכר בהודעה של האולטראס ישר אחרי הבמבי) על שום דבר ואז איים שימכור את הכל וייפרק את הקבוצה.
ואני כבר לא מדבר על עשרות המיליונים מהצ'מפיונס שכנראה לא נדע לעולם מה עלה בגורלם.
מחרפן אותי שאנשים לא זוכרים מה היה כאן. המועדון אולי לא היה על מסלול התרסקות מיידי אבל דשדוש כואב לקראת מוות איטי ביסורים בהחלט כן.
הוא לא היה מביא אותך לעוד תארים. שכח מזה. שכחת איך הוא השאיר את כפר סבא כשהוא עזב אותם.
שכחת איך הוא השאיר אותנו. קופה ריקה, ועוד סחט מיליונים מרמון והעמותה ומאיתנו רק שיסכים ללכת, הנבלה.
השאיר אותנו בלי כסף וכמעט בלי שחקנים. וכן, גם עם חובות. אני לא מתיימר להיות הרואה חשבון של המועדון אבל זה רק ממה שהתפרסם.
חובות למס הכנסה, חובות של מוני שהוא היה אמור לקח על עצמו בבמבי ולא עשה את זה, ועוד כאלה שאולי יתבררו רק עכשיו.
מעניין באמת למה כל מי שבא אחריו היה צריך לבנות הכל מחדש.
אז אתה תוקף אותנו עכשיו על זה שהעזנו אז בזמן אמת לבקש משהו יותר טוב מהחרא הזה?
וזה רק על סמך חוכמת הבדיעבד לאור זה שכל מי שבא אחריו היה אפילו יותר דרעק ודירדר אותנו לתהום יותר מהר?
חוכמה קטנה מאוד, אבל לך על זה. לא אגיד לך מה לעשות