פורום השדים האדומים

אתה צודק בסבירות גבוהה.
אתה גם חתיכת פחדן בוודאות.

אם מנהרות וטילים מפחידים אותך, אם אתה חושב שצה"ל הגדול החזק הכביר והמוסרי לא יכול להגן עליך ולזמבר להם את הצורה, אז תעזוב בבקשה ותחזור למקום ממנו באו סבא ןסבתא שלך.
הם חשבו שכאן הכי בטוח ליהודים. אף אחד לא הבטיח להם שכנים ידידותיים חלב ודבש זאב וכבש חרבות ואתים.
אם אתה לא מסוגל אז לך מפה. אין כאן מקום לפחדנים

והסיבה להפסיק את הכיבוש היא שהכיבוש מוביל אותנו למדינה דו לאומית.
הקשבתי אתמול ליפעת ארליך שציטטה את אורי אליצור - והסבירה איך היא מוכנה לסכן את הרוב היהודי כדי לשמר את יהודה ושומרון.
וזאת סכנה קיומית. יותר גדולה מכל מנהרה או טיל.

לך מפה יא מחריב ציונות. לך

אני מעריך את הכנות, אבל בתכלס זו היתה הערה רטורית. אין באמת תשובה אחרת.

ועכשיו לשאלת הבונוס-
אם מולך עומד צד שאין לו כבר מה להפסיד, ובנוסף הוא יודע שאם יגביר את האלימות זה יכול לעזור לשכנע את ישראל לסיים את הדיכוי, מה יעשה אותו אדם?

אתה על כדורים?

עוד הערה עניינית מלוחם תרבות הדיון פאביו.

תגובה קלאסית של ליכודניק פחדן.
לך מפה מחריב ציונות

מתי מגיע השלב שמתלוננים על הכתיבה לגופו של אדם ועל הדרדור של תרבות הדיון בפורום?

בחיים לא הצבעתי ולא אצביע ליכוד
ללכת מהיכן מתוקי?מישראל?מהפורום?מה מפריע לך בובון?

טוב, הבטחתי ועכשיו יש לי פנאי להגיב.
אתה בטח מבין שהשאלה שלך היא שאלה מורכבת, ושהתשובה היא תלוית קונטקסט.
כשמדינת ישראל קמה, היא בעצם קמה כדי לפתור בעיה של אירופה האימפריאליסטית. אין ספק שליהודי אירופה הייתה בעיה. זה התחיל באנטישמיות, אח"כ שואה, ואין ספק שהיה נדרש פתרון כלשהו. וברוח ההגדרה העצמית שאפפה את אותה תקופה מישהו החליט שיהדות היא עם וקמה התנועה הציונית (יכול להיות שאני לא לגמרי מדייק פה בפרטים, אני מודה שאני פחות בקיא בתקופה הזאת של ההיסטוריה), וכמובן שברוח האימפריאלית מדובר בפתרון מאוד נוח, שכן במקום שאירופה תידרש לשלם מחיר אמיתי כדי לפתור את הבעיה, אפשר לפתור אותה על הגב של הערבים מהמזרח התיכון (פלסטינים או סתם שבטים, זה לא באמת משנה). זה בעצם מה שהוביל לקולוניה ציונית בארץ ישראל, לסכסוך בלתי נמנע, ולרצון מיידי (או כמעט מיידי) להגדרה עצמית של אותה אוכלוסייה שישבה פה, כשברור שאלה שני דברים שלא הולכים ביחד.
לכן התשובה לשאלה בקונטקסט ההיסטורי היא לא חד משמעי. אם אירופה הייתה רוצה לפתור את בעיית היהודים, היא הייתה צריכה לעשות את זה על חשבונה, ולא להתלבש על רעיון של איזה כמה הזויים שטוענים שלפני 2000 שנה הדת שלהם הייתה עם, והוא שלט במזרח התיכון.
אגב, נגיעה קטנה בלי קשר ישיר לנושא. החלק העצוב של העניין לדעתי, שאני לא חושב שיצא לי לעסוק בו בפורום עד היום, הוא שהגזענות האירופאית פעפעה גם לתוך היסודות של התנועה הציונית, שהוסיפו עליה את כל הרעיונות הרעים שיש בדת היהודית ויצרו את המפלצת הרעיונית הזאת של הציונות. בכל מה שנוגע למדינת ישראל, מבחינה פנימית וחיצונית, הציונות היא אם כל חטאת. זה קו מחשבה די מורכב, ואני מפחד שאני לא מצליח להעביר אותו דרך הפורום בצורה שאני רוצה, אבל אני חושב שבעצם כל הבעיות במדינה הן אחת. הבעיה של הפלסטינים, של אזרחי ישראל הערבים, של היהודים יוצאי מדינות ערב (שבעצם נגררו בעל כורחם לסכסוך ע"י הציונות), של האתיופים ושל כל תת קבוצה אחרת שרלוונטית לעניין (אפילו השמאל) היא בעצם אותה הבעיה, ומקורה הוא הציונות. אם תרצה אני אשמח לנסות לפרט קצת יותר, אבל זה פחות קשור למה ששאלת.
אז בסופו של דבר בן אדם אמור גם להיות פרגמטי, וזה שהמדינה הוקמה בחטא לא אומר שעכשיו הפתרון הוא לקפל ולחזור לאירופה, כמו שהפתרון הוא לא להעביר את הפלסטינים לירדן. אז אני חושב שכן יש מקום למדינת ישראל, אבל בדגש על מדינת ישראל, ולא מדינה יהודית. הבעיה היהודית מהמאה ה19-תחילת 20 חלפה. העולם עבר להתעסק באיסלאם, והיום הבעיה העיקרית של היהודים, בארץ ובעולם, היא הציונות. לכן את כל דרכי הפתרון שאתם מציעים אני פוסל. לא רק שהן לא טובות, הן גם לא יכולות לעבוד. לא משנה אם זה שתי המדינות של מפלגת העבודה או חזון מדינת האפרטהייד של בנט. אין באמת הבדל בין כל ההצעות האלה.
אז יש שתי דרכים אמיתיות שאפשר ללכת בהן. הראשונה היא להגיע לפתרון אמיתי, והוא לצערי לא יגיע בלי התערבות חיצונית, מהסיבה הפשוטה שהציונות היא לא פרטנר לפתרון אמיתי, והשנייה היא ה"לנצח נאכל חרב" של נתניהו.
כרגע נראה שמדינת ישראל הולכת בדרך השנייה, ומשכללת את הרעיון יום יום ליותר פאשיסטי, גזעני ורצחני, אז נותר לי רק לקוות שיום אחד זה יחמיר מספיק כדי שמישהו גדול יקום ויפתור את זה. ובינתיים, ואני מודה שזאת תקווה מאוד צינית, שהחרב לא תפגע בי אלא באחרים.

ניתוח מעניין ומאוד הסכמתי איתו למעט הקטע בו כתבת "וברוח ההגדרה העצמית שאפפה את אותה תקופה מישהו החליט שיהדות היא עם",
תראה, בהגדרה העצמית שלי, יהודי נמצא בתחתית הסולם (לא מאמין ואפיקורס מוחלט)
אבל מעבר להגזמות ושטויות אחרות, לפחות החל מהמאה ה9 לפנה"ס (מצבת מישע) , התנך מראה לנו שאכן היה כאן עם שהגדיר את עצמו כיהודים (כבר אז הוא היה כובש, רק שאז ברוח התקופה, הוא היה הרבה פחות הומני), כך שהשאיפה של היהודים להתאחד שוב בציון (במיוחד עם היחס הגזעני (אפרטייד ברומניה, רציחות ופוגרומים בשאר רחבי היבשת) דיי מובנת.
השאלה אם כך היא עד מתי זה נכון וצודק ללכת אחורה בזמן כדי להחליט למי המקום הזה "שייך"?
והשאלה היותר חשובה..... האם לכל עם מגיעה מדינה?
(דרך אגב, יכול להיות מאוד שלולא ההתבדלות (ויש האומרים הגזענית) היהודית מקרב האוכלוסיה האירופאית (לבוש ומנהגים שונים והתכנסות בתוך עצמם) אז לא היה צורך כלל במדינה יהודית שכן הגזענות הנגדית לא הייתה מתעוררת (כי בסופו של דבר בכל אחד מאיתנו יש גזען קטען), אבל עדיין יש כאלו כמו אופיסר שמעדיפים מצב כזה על פני הטמעות באוכלוסיה המקומית והשמדת העם העתיק בעולם שעדיין קיים)

ועכשיו לקטע הפרגמטי, כי זה באמת לא חשוב מה היה והרבה יותר חשוב מה יהיה....
אתה פוסל את בוזי וגם את בנט,
אתה מסכים שהבעיה העיקרית היום היא האיסלם,
מה הקו האדום שלך? (זה בו כבר לא תצטרך להיות ציני,
או במילים אחרות, מה אתה מוכן לתת לפלשתינאים או בכלל?

התייחסת להרבה נושאים אז נלך לפי הסדר, אבל בלי מספרים כי התגובות הממוספרות האלה מחליאות אותי.
לגבי עניין היהדות והיסטוריה סביב א"י, אין ספק שהיו כאן יהודים, בכמות מסוימת, לאורך כל התקופה. אבל לעניין האיחוד, קודם כל הבעיה לא הייתה של היהודים אלא של היהודים מיבשת ספציפית (עם ובלי קשר, לא צריך לדעת תנ"ך בשביל לדעת שבין אברהם אבינו שנולד באור כשדים ובין סבא שלי שנולד בברסלאו (גבול גרמניה-פולין) ספק אם יש קשר היסטורי כלשהו). השאיפה היא דבר מאוד נחמד, אבל ככל שתהיה חזקה (והיא לא הייתה בכלל) ומגובה בסיפורי עם למכביר, אתה לא יכול לבוא ולכפות אותה על המציאות. מה שאני עושה הוא בדיוק ההפך מללכת אחורה בזמן. אני הולך בדיוק לנקודה שבה הסדר במזה"ת הופר, ומפנה את האצבע כלפי מי שהפר את הסדר, ,ובעיקר כלפי מי שעודד את ההפרה מאחורי הקלעים. אם תסתכל על דברים בקונטקסט של ימינו, החלק היותר מעשי של הימין הקיצוני (או יותר נכון, הימין האמיתי, זה שהוא לא כנופיות יואב אליאסי) לא סופר בכלל את הציונות. מבחינתם מה שחשוב הוא א"י השלמה, והם יעדיפו לגור בחברון בכלל אזרחיה מאשר לגור ב67 במדינה יהודית. אני מזהה חלק מהרעיון הזה גם בעמדות של אופיסר ברבריידי, וכמובן שאני הרבה יותר מכבד אותן מאשר את הציונות. כמובן שאני לא מסכים כלל וכלל, אבל דעות לא נמדדות בכמה הן תואמות את אלה שלי, אלא במדד האמת העצמית שלהן.

בעניין ההגדרה העצמית, קלעת פה עוד לעוד נקודה נורא מעניינת. בראיית העולם שלי, אם אני צריך לבחור 3-4 יסודות עליהם החברה צריכה להישען, הגדרה עצמית יהיה אחד מהם. התפיסה שלי בעניין (ובהרבה אחרים) היא ליברלית קיצונית, על גבול הליברטריאנית. כל קבוצה שרוצה הגדרה עצמית צריכה לקבל אותה, במגבלות מינימליות שאפרט בהמשך (אני יכול גם להסביר, אם אתה רוצה, למה זה לא עומד בסתירה למה שאמרתי קודם על היהדות והציונות). אני בז לערכים כמו פטריוטיות וערבות הדדית (כמובן, בקונטקסט הלאומי. ערבות הדדית אחד כלפי השני בתור אנשים שנולדו בצלם אנוש היא דבר שאמור להיות אלמנטרי), לכפיית זהויות ולהקרבה למען הלאום. מדינה מטרתה לשרת את אזרחיה ולא שהאזרחים ישרתו אותה, וברגע שזה קורה (אהמ ישראל אהמ) צריך לעשות בדיקה לגבי הכיוון שהמדינה הולכת אליו וזה שהיא אמורה ללכת אליו. גם מבחינה מעשית, הפתרון היחיד שיש לי שבו לדעתי אפשר להחזיק את חבית חומר הנפץ הזה בצורה מאוזנת הוא פתרון כולל פירוק האזור לגופים כמה שיותר קטנים. מסגרת אחת כללית (אפשר לקרוא לה מדינה אחת לצורך העניין), וחלוקה לאזורים קטנים של משילות עצמית. הפתרון הוא לא רק להפריד אותנו מהפלסטינים, אלא גם להפריד אותנו מעצמנו. וההגבלות שדיברתי עליהן, הן בדיוק שההגדרה העצמית שלך (או החופש, באופן כללי. בעיניי הגדרה עצמית היא נגזרת של חופש) לא באות על חשבון אחרים. וכאן בדיוק נופלת הציונות.

ובדיוק כאן מתחיל גם הדיון על הבדלנות. בעיניי לפחות, בדלנות ושאיפה לעצמאות הם ערכים ראויים להערצה. קבוצה בדלנית היא קבוצה שבחרה סט של ערכים שבעיניה הוא חשוב, והיא רוצה להפריד את עצמה משאר החברה ככזאת ששומרת על אותם הערכים, וזה רעיון ממש נשגב בעיניי. להסתכל על היהודים באירופה כקבוצה סגורה ולהאשים אותם בגזענות שהייתה כלפיהם זה ממש "תסמונת האישה המוכה".
אפשר לצורך העניין לעשות הקבלה מעניינת שכולם כנראה יתחברו אליה, והיא הפועל. הרי ברור לכולכם שאנחנו לא כמו כולם. אנחנו הפועל, הם השאר. לטוב ולרע. כשאנשים מתווכחים על השלט "לא מייצגים את ישראל", למשל, הם בכלל לא מבינים את שורש העניין ומה מוביל לויכוח. הבדלנות שלנו כמועדון וכאוהדים באה לידי ביטוי בשלט הזה בצורה ממש ברורה. חוסר תמיכה בישראליות באירופה, הכפירה בשבטיות סביב מכבי ביורוליג (עוד לפני שזה נהיה מיינסטרים), זה הכל קשור לאותו הנושא. והאולטראס, לצורך העניין, הוא גורם מוביל מאוד קיצוני שאפילו שלרוב אני מסכים איתו לעתים הוא פועל בצורה הרסנית.

אבל עזוב את הפועל, יש לנו נושא לדבר עליו. אני לא מסכים שהאיסלאם הוא הבעיה העיקרית, הבנת אותי לא נכון. האלימות היא דבר שחובק את העולם, היא לא נחלת האיסלאם בלבד. משחר ההיסטוריה, איפה שהיה כוח היו מאבקי כוח והייתה גם אלימות וזה כנראה ככה יישאר. אדום נחמד תיאר את הנושא בצורה מרשימה מאוד באחד מהגלגולים הקודמים של הדיון, כשכעסת עליי שאני משווה בין צה"ל וחמאס. האלימות, אם היא אלימות צבאית או אלימות גרילה, אין בה המון הבדל. להתפוצץ בתוך אוטובוס או להפציץ בניין מגורים גובה את אותו "מחיר אזרחי", ואני מנתק את הקונטקסט של שתי הפעולות. העניין הוא, שבתור האימפריאליסט הבכיר במגרש יש למערב (ולציונות כשלוחה שלו) את הפריבילגיה להגדיר את האלימות האיסלאמית כ"טרור" ובעצם להפוך את האלימות שלו נגד אותם "כוחות טרור" לנעלה יותר.
בדיוק בגלל ההגדרה הגסה והלא מדויקת הזאת, נופלים תחת אותה קטגוריה שני גורמים שונים במהות כמו חמאס והמדינה האיסלאמית. על השני אני לא ארחיב כרגע, כי הוא פחות קשור לנושא (הוא כן קשור לאימפריאליזם בצורה כלשהי, אבל בדרך אחרת), אז נתייחס לחמאס, בהקשר לפתרון האפשרי.

מצד אחד, ברור שיש מגמת הקצנה מארגון לארגון, ואני חושב שיש הבנה אפילו בממשלת ישראל שהדרך להשיג איזושהי יציבות, גם אם זמנית, היא לשמר את חמאס ולהישאר בפורמט של סבבי ההסלמה (שמשרת את הממשלות בשני הצדדים), כי אחרת יכול להיות שכבר בכלל לא יהיה עם מי לדבר.
אבל מצד שני, אני לא כופר בחמאס בתור הגורם שנבחר ע"י הפלסטינים לשלוט (והוא נבחר, בבחירות, איך שלא תסובבו את זה), את הרעיון הזה של לכפות מנהיגים על הפלסטינים אני אשאיר לשמאל הציוני ולמנגנוני אוסלו. ובסה"כ, אם תנכה את כל הצהרות השמד והנאומים מלאי הפאתוס של הנייה, תגלה למרבה ההפתעה שלטון שעומד בהסכמים באמינות הרבה יותר גבוהה מאשר ממשלת ישראל (לפחות ב6.5 שנים שעברו מאז שחגגתי 16, אני מרשה לעצמי להטיל ספק בתודעה הפוליטית שהייתה לי לפני). לכן, כשיבוא הבוס שיתחיל לעשות כאן סדר באמת (כי הצעה אמיתית מהצד שלנו לא תבוא), אני מאמין שחמאס לא יהיה זה שיפוצץ את העסק.
אבל לצערי בהסתברות לא נמוכה שלפני שזה יקרה פשוט יגיע הפיצוץ שממנו כבר אי אפשר יהיה לחזור לשום דבר.

[/quote] [/quote] [/quote]
1. זה נכון אתה לא צריך לפחד שידקרו אותך עם מברג ואנחנו כן, זאת בדיוק הבעיה.
2. הלכתי לאיבוד, אני אמרתי שחיילים שביצעו עבירות פליליות כגון ביזה או אלימות כלפי אזרחים נענשו ובחומרה (ובצדק).
אזרחים שמבצעים את אותם עבירות לא נענשים כמו שהחיילים נענשים.
3. מניין לי? מהעבודות בשטח שמעידות שבכל פעם "שמשחררים קצת את החבל" אנחנו חוטפים פיגועים גדולים יותר מאשר דקירות או חוטפים טילים.

הכיבוש לא כיף, לא כיף גם לחיילים להיות כל היום בשטחים תוך מציאות קשה יומיומית, אבל בינתיים שאין פתרון מדיני אז הפתרון הוא צבאי.
ראה מה קורה מסביב, שאין אופק מדיני יש פתרון צבאים.

המנטליות היא שונה, שם מקדשים את המוות פה מקדשים את החיים.
רוב תושבי המדינות המערביות הם אנשים ליברלים, בעוד אצל מדינות ערב נהפוכו, כבוד המשפחה, זכויות הקהילה הלטבי"ת וכו'.
תקרא לי אלף פעם גזען אבל זאת האמת

אתה באמת לא רואה את הבעיה האינהרנטית בפרקטיקות מסוג 'לשחרר את החבל'?
הם רוצים חופש. חופש.
לא חצי חופש, לא רבע חופש. חופש. ממש כמו מה שאתה היית רוצה לו היית במקומם.

נועם, כתבת מאוד מרשים

1. שאלתי את עצמי מתי נתחיל לדבר לגופו של אדם.
ולעניין: יש עוד כמה הבדלים בין המקום שאני חי בו למקום שאתה חי בו. אולי ההבדל שאנחנו מדברים עליו (הפחד מדקירת מברג בידי ילדה) קשור להבדלים האחרים ולא נפל עליך מהשמיים כי ככה אלוהים החליטה?
2. אני אסביר שוב: אתה כתבת שענישת חיילים שפגעו באזרחים שלא לצורך היא דבר מקובל. אני כתבתי שהנתונים שאני מכיר מראים שזה בכלל לא מקובל, להיפך, זה נדיר מאוד. שאלתי אם יש לך איזה סימוכים לאמירה שזה דבר מקובל. (בשלב הזה איבדת אותי, כנראה)
3. קודם כל מה שאדום נחמד כתב. הגישה האדנותית של "שחררנו להם קצת חבל" היא בדיוק המקור לבעיות שלך.
שנית, זה לא ממש נכון. לדוגמה, גל הפיגועים של אחרי הסכמי אוסלו (הדוגמה המובהקת לטרור בעקבות "שחרור החבל") הגיע עוד לפני שההסכמים יושמו בשטח (לפני ש"החבל שוחרר" בפועל), ומקובל לחשוב שהם היו כלי במאבק הפוליטי הפנים-פלסטיני בין חמאס לאש"ף (או יותר נכון אש"ף-טוניס).

על הקשקוש שקשקשת אחר כך אני מעדיף לא להגיב, ברשותך, מלבד דבר אחד קטן:
האם אתה מקדש גם את החיים של ילדה קטנה, מבולבלת ומוסתת (לשיטתך, לפחות)?
האם חייה של ילדה בת 15 שהמורה שלה הסיתה אותה לרצוח (נניח) מקודשים גם הם?
רמז: לקדש את החיים של עצמך, של הקרובים לך ושל הדומים לך - זה לא נקרא "לקדש את החיים", זה נקרא לדאוג לאינטרסים (היסודיים ביותר - לשרוד) של עצמך.
קידוש החיים זה משהו קצת אחר.

1.
1. לא דיברתי לגופו של אדם, סתם צורם לי שאתה כותב אתם כאילו ואתה לא חלק מהמדינה (למרות שאתה גר בחו"ל).
זאת אמורה להיות מחמאה, אבל עזוב זה לא רלוונטי לנושא.
2. אתה לא הבנת אותי - כתבתי מקובל מהבחינה שטוב שזה נעשה, מקובל עליי שחיילים שעשו מעשים שכאלו נענשו ובחומרה יתרה !
נענשו יותר מאשר אם היו עושים זאת לבתים יהודים או לאנשים יהודים.
הענישה כלפי מי שבוזז בית של פלסטיני או מכה אותו סתם ככה היא מחמירה שבעתיים מאשר אם היה בוזז בית של יהודי וזאת לו רק בגלל שהוא פוגע בחלש יותר.
ענישה שהיא מוצדקת.
3. וזאת התשובה גם לאדום נחמד - אני חושב שאם ניסוג היום מהשטחים באופן חד צדדי ונעצור על הגבול, מהר מאד נקבל טילים על כל מקום בארץ, ת"א תהפוך להיות שדרות כאשר טילים יתעופפו
מאוזר קלקיליה.
כפ"ס תהפוך להיות כמו כל התנחלות אחרת, צמודת גדר לישובים פלסטיניים שבהם אין כוחות צה"ל.
אתה חושב אחרת, ההיסטוריה מוכיחה שיצאנו מעזה התחלנו לחטוף טילים, מתי שבא להם הם יורים טיל לעבור ישובי עוטף עזה.
סתם ככה כי בא להם.

אני חושב שאם נמשיך לשלוט בהם צבאית ובכח אז יום אחד יגיע הרגע שבו העם המדוכא הזה יפנה לקיצונית ולאלימות, וכל יום אתה תשמע על פיגוע דריסה ודקירה, פעם בשבוע על פיגוע ירי. תוך כמה שנים אתה תגיע למצב שאתה סופר 220 פיגועים ב64 יום. אבל נצטרך לחכות קצת לראות אם אני צודק.

הנה, אפשר לאיים גם בצד השני, לא חייב לצעוק טילים על תל אביב.

אפשר גם להגיע למצב שהימין יעשה נכבה 2. איומים זה דבר יפה, צריך להיזהר לא להקל ראש באף אחד מהם.

אם הם היו יכולים, הם כבר היו עושים את זה מזמן.

2. אה, התכוונת להגיד שמקובל עליך שיענישו חייל שפגע באזרחים ללא צורך? פששש, תודה רבה. בכל מקרה, בפועל זה לא קורה, הם לא מואשמים ובטח שלא נענשים, ככה שאתה קצת מדבר באוויר.
3. מי בדיוק הציע לסגת באופן חד צדדי וכל זה? אני אישית כבר כתבתי פה מאות פעמים שצעדים חד צדדים הם טעות קשה, והסברתי למה.
ולגבי ההוכחה ההיסטורית שלך: זאת לא הוכחה, כי אתה פשוט טועה. נורו טילים ופצמ"רים מעזה גם לפני הנסיגה החד צדדית (ובנוסף, פלסטינים יורים טילי על ישראל מא שנות השבעים, להפיל את זה על ההתנתקות זה בעיקר בדיחה עצובה).

אתה לא שם לב שזה לאט לאט הולך לכיוון הזה?
אלא אם כן אתה תמים ומאמין שסמוטריץ וגופשטיין באמת רוצים מדינה דו לאומית ולחיות בבניין עם שכנים ערבים שווי זכויות.

לירון, מאיפה למען השם הקביעה שחיילים שבזזו פלסטינים נענשו יותר מפעולות מקבילות נגד יהודים?
אפשר גם להרחיב את השאלה הזו על התעללות, אלימות, או הריגה.
זכויות הפלסטינים מעניינות את ישראל כקליפת השום.
כשמענישים ישראלי על פגיעה בישראלי אחר, יש אלמנט של זכויות הקורבן. זה נמצא למעלה בסדר העדיפויות. כשמענישים חייל או מתנחל בפגיעה בפלסטיני, הדבר היחיד שמעניין זה לשמור על החברה הישראלית. מעין מראית עין של פשע ועונש. אין בעונש שום התייחסות לעוול שנגרם.
כראיה, בתים של מתנחלים שיושבים על קרקע פרטית פלסטינית (בניגוד לשאר הבתים שאין להם לגיטימיות מסיבות אחרות).
אם אני בונה בית בחצר שלך, תוך יום אני עף משם.
כשמתנחל בונה בית על קרקע פרטית פלסטינית, תחנות הצדק הישראליות טוחנות, אבל לאטטטטטט.
מבין?

*עריכה, עכשיו ראיתי שהתכוונת שאתה בעד שזה יקרה.

כמעט כל חייב שהואשם בבזיזה או בהכאה נענש בין הייתר בעונשי מאסר - לך תבדוק במקביל מהו רף הענישה בבתי המשפט הרגילים (לא הצבאים) למקרים דומים.
אתה כותב שזכויות הפלסטינים לא מעניינים את ישראל - זוהי טענה בעלמא שאי אפשר להוכיחה, זאת סתם דעה אישית שלך.
אני לא מצדיק בניה לא חוקית בהתנחלויות, צריך להרוס כל בית שכזה שנבנה על אדמה שלא שייכת לו, יתרה מכך שאני נגד רוב ההתנחלויות ולדעתי צריך בסופו של יום לפנות אותם.


ההתנתקות היתה דבר נכון לדעתי - ועדיין יש יותר ירי של טילים ופחות יכולת להגיב נקודתית לכל ירי של טיל כמו שבעבר יכולת להגיב.
מצטער, אבל פספסתי כנראה את ההצעות שלך (לא בציניות, אשמח אם תפנה אותי כדי שאראה מה כתבת)

1. אתה נשמע כמו מישהו שיודע על מה הוא מדבר. אפשר לקבל את הנתונים שאתה מסתמך עליהם? (כאמור, אני התעניינתי וראיתי נתונים אחרים לגמרי, אשמח לקבל נתונים ממקור מוסמך ומהימן)
2. זאת לא טענה בעלמא, זה משהו שכל מי שעינייו בראשו רואה.
3. אחלה, חבל שאתה לא משקיע חלק מהלהט שלך גם בכיוון הזה.

אתה אישית כבר שאלת אותי בדיוק את אותה שאלה יותר מפעם אחת, אז אני אסתפק בלרענן את הזיכרון שלך: אני מציע לשבת עם הפלסטינים ולדבר איתם כשווים אל שווים במטרה להגיע להסדר שיכלול הסכמה על סוף הסכסוך.

מנובמבר 2000 עד אוגוסט 2005 בעזה והעוטף, 89 חיילים ו39 אזרחים. ובסה"כ 128 ישראלים. 5 שנים.
מההתנתקות ועד היום, כולל הרוגי צוק איתן, כ-107 בני אדם (חיילים ואזרחים) . 11 שנים.

אני בעד התנתקות (גם חד צדדית במקרה הצורך ואפילו לקווי 67 המקוריים ללא כל החלפות) כבר ממחר,
אני רק אשאל אותך שאלה,
שבוע אחרי שהתנתקת ויצאת מכל השטח (קווי 67 המקוריים), נורה מטח פצמ"רים על כפר סבא או איזה טיל כתף מוריד מטוס אל על שממריא מנתב"ג

מה אתה עושה אז?

הקשבתי ליפעת ארליך שציטטה את אורי אליצור.
היא מוכנה להעניק זכויות שוות לערביי השטחים ולסכן את הרוב היהודי.

עוד לפני שאני נסוג אני מודיע מראש שבמקרה כזה, אני
1. פורש מאמנת ז'נבה.
2. פותח להם את התחת. או בערבית "ראח ניפתח אל תיזקום". (ואם תרצה אפשר גם להודיע מראש על היחס - נניח על כל הרוג שלנו, 100 הרוגים שלהם)
במשך יומיים. כל עוצמת האש של צה"ל.

ויודע למה מישהו כמו בוז'י יוכל לעשות את זה? כי הוא שמאלן. עם עיגולדים. לפלף. חננה. מצטלם עם דובי מפרווה בסלון. עם קול גבוה ומצפצף.

זה מגעיל ומעורר בחילה, אבל זה מה המצב.

אני חושב שמרבית הישראלים באמת היו מוכנים לעשות הכל בשביל חיים שלווים. ארץ זבת חלב ודבש, איש תחת גפנו ותאנתו, המנוחה והנחלה. הגעגועים לשלווה פועמים בנו בעוצמה רבה. בכל זאת 2,000 שנות גלות. היהודי הנודד.
הטעות של השמאל (אחת מהן) היא שהוא לא מכיר בכך שהפחד של העם מהערבים הוא עמוק ומבוסס ומוצדק. רובם היו מעדיפים שלא נהיה כאן. חלקם יפעלו לשם כך אקטיבית. נסיגה חד-צדדית תגרום לכך שטילים יהיו מכוונים על נתב"ג. אבל כבר היום החיזבאללה מכוון טילים על נתב"ג. אנחנו כישראלים צריכים להשלים שלעולם לא יהיה לנו בטחון מושלם, שלא נגיע למנוחה ולנחלה. אם מסתכלים אחורה רואים שזו בעצם מלחמה של 70 שנה, עם קצת הפוגות (מקסימום 5-6 שנים) בין לבין. אנחנו צריכים להתפכח מאשליה של בטחון מדומה, כאילו שליטה בשטח או בעם אחר תבטיח לנו בטחון. אין לי אשליות. סביר מאוד שינסו לבחון אותנו ולירות עלינו מהשטחים שנפנה. אבל אני בטוח שננצח. והמחיר החלופי – של מדינה דו-לאומית, של סופה של מדינת ישראל - הוא גבוה מדי

באנו לשכונה קשה. מאוד קשה. אבל אין לנו ארץ אחרת. אין לנו ברירה. כל דרך אחרת תביא למדינה דו-לאומית ולסופה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. אנחנו לא מבטיחים הבטחות. אנחנו מסתכלים למציאות בפנים. ובעיקר פועלים להבטיח את המשך קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי
חיים נורמליים? אני חושש שיש סיכוי אפסי. באנו לשכונה קשה. רצוי שנסתכל למציאות בעיניים. חלומות על זאבים וכבשים, חרבות ואתים, הם חלומות יפים. אבל הם לא יכולים לשמש כמצפן למדינה שואפת חיים. בכל זאת החלום הזה הוא חלום שווה להילחם עבורו. סבא וסבתא שלי באו מפולין ומאוקראינה הנה כדי להקים מדינה לעם היהודי. אבא ואמא של אשתי עלו מאירן הנה כדי להקים מדינה ולחיות במדינה של העם היהודי. כדי שהחלום הזה לא יתנפץ חייבים לעצור את המדינה הדו-לאומית. זו הדרך, אין בילתה

1. מה שטקנו אמר. מאיפה הנתונים על רמת העונשים (וחומרתם)?
2. שוב, כמו במקרה העונשים אתה את מה שרצוי *מבחינתך* כשאנחנו מדברים על מה שקורה *בפועל*. בפועל, אין התייחסות לקורבן. למשל, בדוגמא שנתתי על הבתים בהתנחלויות (מה שאתה קראת לו דיבורים בעלמא, משום מה). אם היה אכפת למדינה מזכויות הפלסטינים, לא היה מצב כזה שמחכים שנים בשביל לפנות ולהרוס בתים שנבנו על קרקע פרטית. אפילו עמותת רגבים הודתה שיש מעל 2000 יחידות דיור שיושבות על קרקע פלסטינית פרטית (כלומר, אין טענה על מחלוקת בנוגע לבעלות, ורק אציין שרגבים דורשים להסדיר את המבנים ולפצות את הבעלים הקודמים. לא חלילה לפנות). אז למה לדעתך לא מפנים אותם היום? אם הייתי מתיישב לך בסלון, תוך כמה זמן היו מעיפים אותי?