pokara כתב:
אתה צודק לחלוטין,
לצערי אני חושב שנקודת הפתיחה שלהם היא שכל הארץ הזאת שלהם ולכן לנו אין שום זכות להיות כאן (לא בגבולות 48 ולא בגבולות 67),
וכרגע לא נראה באופק מנהיג פלשתינאי שיהיה מוכן לעשות ויתור שכזה (ולכן פתרון הסכסוך/קונפליקט/כיבוש/וואטאבר זה לא משהו ריאלי כרגע).
מה אתה חושב שנקודת הפתיחה שלהם?
מה שאתה מציג זה אולי, חלקית, החלום הראשוני שלהם. ברור להם שהוא לא בר מימוש. הם יודעים שצריך לחלק, אבל לאו דווקא בתנאים שלך.
הנה תקציר היסטורי קטן, רק כדי להבין אותם (תקציר שהוא חלקו עובדתי וחלקו נקודת המבט שלהם, שחייבים להבין אותה כדי להתקדם, כפי שאמרתי).
1. בזמן תחילת הציונות (נניח 1882) היו כאן מאות אלפי ערבים, לעומת כ-25,000 יהודים.
2. היהודים בעולם החליטו שפתרון לבעיית האנטישמיות שלהם תהיה הקמת מדינה בפלשתינה.
3. עם הזמן, הכרזות הנהגת היהודים וגם גופים בינלאומיים, תושבי הארץ הבינו שהם הולכים 'לאכול אותה', וכאן גם החלה התנגדות (מזכיר שבמאה ה-19 יהודים וערבים חיו כאן בשלום.
4. עם עוד זמן, התפתחות התנועות הלאומיות מסביב (מצרים, ירדן, סוריה), והשאיפות הלאומיות של המהגרים החדשים (היהודים), גם הערבים שגרו כאן פיתחו שאיפות לאומיות והתנגדו להקמת מדינה יהודית מחשש שיאונה להם רע. הנה עוול מספר אחד - בתוך פלשתין שבו היו היהודים מיעוט זניח, הולכים להקים מדינה יהודית.
5. עוול מספר 2: תוכנית החלוקה. מתוך שטחי פלשתינה, 55% ניתנו ליהודים, ו-45% לערבים, למרות שגם עכשיו, בשטח המריבה יש יותר ערבים מיהודים. על זה שווה לצאת למלחמה.
6. עוול מספר 3: בזמן מלחמת 48 המדינה היהודית משתלטת, כובשת ונשארת בשטחים שלא נתנו לה בתוכנית החלוקה, ומגדילה את חלקה לכדי 80% משטחי פלשתינה.
7. עוול מספר 4 - הטיהור האתני: בשטחים שבשליטתה, המדינה היהודית מבצעת טיהור אתני באמצעות הפחדה, גרוש בכוח ומעשי טבח, ומסלקת עשרות אלפי תושבים ערבים מבתיהם אל מחוץ לשטחה. היהודים מחריבים מאות כפרים כדי שלא יהיה למשפחות שסילקה לאן לחזור.
אני לא ממשיך הלאה אל 67 ומה שקורה מאז ועד היום, ואל היחס לערביי מדינת ישראל.
אני רק אומר שלדעתי מנקודת מבט (די מוצדקת, יש לומר) שכל המרחב הזה צריך היה להיות מדינה 'שלהם' הם כבר עברו למצב שבו הם מוכנים שנהיה כאן. מבחינתם זה כבר ויתור מאד גדול. זו נקודת הפתיחה שלהם. מכאן צריך להמשיך ולדון איתם על איך פותרים את המצב באופן שמאפשר לשני העמים לחיות כאן, בגבולות סבירים, ופותר למשל גם את בעיית מאות האלפים שסילקנו מבתיהם. לא פשוט, אני יודע.
אתה מתאר פה את ההתרחשויות מנקודת מבט שלהם עם התעלמות ניכרת מהצד הישראלי.
עכשיו, זה לא שהיתה פה מדינה פלשתינאית, א"י היתה בשלטון עותומני ואח"כ בריטי וגם לא היו להם שאיפות להקים מדינה פלשתינאית.