אדום מטלי כתב:
הוויכוח בינך לבין הצד השני כאן הוא לא לוגי. הוא בין התפיסה שהכיבוש אינו מוסרי, העם הפלשתיני מדוכא ומושפל ובשל כך פונה אל הטרור והסיכוי היחיד להגיע איתם לשלום הוא לשחרר אותם ולתת להם מדינה , לבין התפיסה שערבים רוצים לזרוק אותי לים מאז ומתמיד, וזה לא הולך להשתנות גם אם תתן להם מדינה, הטרור שלהם נובע בכלל ממצוות הקוראן.
הייתי אומר שזה ויכוח בין אמונות, ולכן קשה להוכיח לצד השני את צדקתך. הצבא וביבי הם חוד החנית של תפיסת ״הערבים רק רוצים להרוג אותנו״. אז אם בא איש מודיעין צבאי ואומר שהפלשתינים פועלים מתוך תסכול ולא בשם הדת, לך זה אולי ברור, אבל לצד השני זה יכול אולי לערער קצת את בטחונו בתזה שלו.
התיאור שלך את הוויכוח הוא כל כך מעוות, וכל כך משרת את התעמולה של הליכוד, שזה מטריף את הדעת.
הנה צורות אחרות לתאר את הוויכוח
1) הוויכוח הוא בין מי שחושב שמדינה דו לאומית היא איום קיומי על ישראל, לבין מי שחושב שמדינה פלסטינית היא איום קיומי הרבה יותר גדול למרות שהיכולת שלה לפגוע בישראל נמוכה משמעותית מהיכולת של חיזבאללה למשל
2) הוויכוח הוא בין מי שחושב שבטחונית עדיף לישראל לשלוט בשטחים ולהמשיך את הכיבוש ושלילת הזכויות, לבין מי שחושב שבטחונית עדיף לישראל שלא לשלוט בשטחים (במלים אחרות, בהינתן פונקציית מטרה מוגדרת, מה יביא לתוצאה הטובה ביותר)
3) הוויכוח הוא על איך מגדירים את התועלת הבטחונית - האם למשל מרכיב של יחסים בינלאומיים, הקשר עם ארצות הברית וכדומה נכלל בהם (במלים אחרות, בהינתן פונקציית מטרה מוגדרת, מה מרכיב אותה)
4) הוויכוח הוא בין מי שחושב שהעקרון היחידי שחשוב הוא העיקרון המוסרי וששלילת זכויות ממיליוני אנשים על בסיס מתמשך וללא תאריך תפוגה היא לא מוסרית נקודה לבין מי שחושב שיש עקרונות חשובים יותר מעקרונות מוסריים (למשל האופן שבו הוא מגדיר בטחון) לבין מי שחושב שיש עקרונות מוסריים חשובים יותר משלילת זכויות - למשל זכותנו הקדושה על הארץ או המעמד העליון של היהודי לעומת המעמד הנחות של הערבי.
בכל אחת מצורות הוויכוח האלה - המוטיבציות, הכוונות, הרצונות, השאיפות של הפלסטינים והסיבות לטרור בכלל לא רלוונטית.
אפשר לחשוב למשל שיש ערבים שמאז ומתמיד רוצים לזרוק אותנו לים, ועדיין לטעון שבטחונית עדיף לנו שלא לשלוט בשטחים