נורמה ג'ין כתב:
red_o כתב:
Raizi כתב:
אנחנו תומכים.
מטרתנו לתמוך.
גם כשהקבוצה חרא - לתמוך.
מה יעזור אם תשרוק בוז? לא יעזור.
זה נקרא להיות מנותק
אם הקהל לא יעיר את הקבוצה וימשיך למחוא להם כפיים על לא לעשות כלום על המגרש, מי יעיר אותם?
די כבר ללקק לעצמנו בתחת ולהגיד שאנחנו הכי טובים כי גם שמפסידים מעודדים.
אם יחרבנו עליך אתה תעמוד במקום ותמחא כפיים???
התפקיד שלך בתור אוהד של הקבוצה זה לתמוך בקבוצה שלך בכל זמן. כשחרא וכשטוב. במיוחד כשחרא.
אף אחד לא אומר לעמוד ולמחוא כפיים כשמחרבנים עליך. לא כל אחד בקבוצה הוא רמזי ספורי.
כמעט תמיד יש שחקנים שאחושרמוטה "שווה" לעודד בשבילם. גם העונה. המחשבה הזאת צריכה להספיק לך בשביל לעודד גם במצבים כאלה.
אני לא יכול להבין שריקות בוז לקבוצה שלך,
אני לא יכול להבין קללות לשחקנים בקבוצה שלך,
אני לא יכול להבין את המנהג הבזוי הזה של לצאת לפני שריקת הסיום כשהקבוצה שלך בפיגור. גם בדקה 85.
כל מילה.
אני נזכר במשחק החוץ נגד ריינג'רס באייברוקס. הפסדנו 4-0. כמובן שבסיום המשחק נשארנו לעודד ולשיר לשחקנים.
הקהל הסקוטי היה המום. עמד ומחא לנו כפיים. ביציאה מהאיצטדיון התחננו לקבל מאיתנו את הצעיפים של הפועל. ידעתי שנשארנו להם בלב לתמיד.
לפני כמה שנים נפגשתי עם חבר בחו"ל. סקוטי. חבר ילדות שלא ראיתי עשרות שנים. מתברר שהבן שלו אוהד ריינג'רס. נתתי לו במתנה את הצעיף החצוי של הפועל וריינג'רס מהמשחק ההוא. הבן, בחור בתחילת שנות ה-20 סיפר ששמע על הפועל והוא עוקב אחריהם מהסיפורים שהוא שמע. כמובן שהתרגש עד דמעות מהצעיף.
מה זה אומר?
1. בדברים חיוביים משיגים דברים יותר מאשר בדרך השלילה.
2. אפילו באי הבריטי זה לא כזה נפוץ שמעודדים קבוצה אחרי תבוסה.
3. איזה כיף שהקבוצה שלי (ורוב הקהל שלה) יחודיים בנושא הזה.
4. בלי קשר לסיפור. אני חושב ששחקנים לוקחים את דרך ההתנהגות הזו של הקהל כנתון במחשבה אם לבוא לקבוצה (עזבו לרגע את הכסף) ואני יודע כעובדה שהם מדברים על זה ביניהם.
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני ראיתי בעיני השחקנים בסיום המשחק כמה התביישו ברמת המשחק שהציגו - דווקא בגלל שעודדנו אותם. לינגאנה, מחמיד, בן ואפילו אנטל. אל תגידו לי שזה לא משפיע. לטעמי, זה משיג הרבה יותר מאשר קללות שרק יוצרות אנטגוניזם (או פחד)