Fez כתב:
עוד הפסד שכולו עודד קטש.
1. הלחץ של חיפה. אתה מדבר לפני המשחק על זה שחיפה הולכים ללחוץ, זה ברור לכולם שחיפה הולכים ללחוץ. איך אנחנו באים כל כך לא מוכנים לזה? בלי שום פיתרון לשבור את הלחץ? איך הם כמעט כל התקפה מכוונים אותנו לאן שהם רוצים לתוך הטראפ, ואיך אני לא זוכר אפילו פעם אחת שהענשנו אותם על הלחץ הזה ועל כל הדאבל אפים בסל קל? איך אנחנו מסיימים משחק כזה עם 20 איבודים כשזה הדבר היחיד שצריך להתכונן אליו מול חיפה? למה אילת ונהריה מול חיפה מסיימות עם 13-15 איבודים ורק הפועל תל אביב נראית כמו קבוצה לא מאומנת ולא מוכנה למשחק?
2. הבניה של הקבוצה. קיץ שלם צועקים פה להביא 2-3 עם קליעה, צורחים. אבל הבאת שני גבוהים זרים, התעקשת. אמרתי סבבה, אם באמת נעשה רוטציה של שלושה גבוהים שישחקו ביחד 80 דקות ומחליטים שמתן לא משחק יותר 4 בכלל אז יש בזה איזשהו היגיון, לפחות קונספט עם איזושהי לוגיקה גם אם אני נגדו. אבל אז אתה מגיע למאני טיים היום ומשחק כמעט כל המחצית השניה עם אחד מתוך השלושה (או רותבארט או אלן) כי אתה לא באמת מסוגל לוותר על ה-4 עם הקליעה (ואתה עדיין לא מבין שמתן נאור הוא לא כזה). אז בשביל מה? בשביל מה התעקשת כל כך שיהיו שני זרים גבוהים (בנוסף לאוואנס) אם כל הרבע הרביעי רק מתן ואוואנס משחקים 4? אם בכל המשחקים הקודמים מתן היה 4 פותח? אם מתן עדיין משחק 4 כל כך הרבה דקות במשחק, למה לעזאזל התעקשת על שני זרים בעמדה הזאת? כל הרבע האחרון מתוך 3 גבוהים שלך יש רק אחד על הפרקט ברגע נתון, בו בזמן שאתה שם כדורים מכריעים בידיים של תמיר בלאט וגיל אמיתי כי אין שום אופציה בקו האחורי. אפשר רק לדפוק את הראש בחוסר אמונה.
3. העבירה הטכנית בסוף (עם ה-4 זרים). וואלה, טעויות קורות (למרות שאני רואה כמעט כל משחק בליגה ועדיין לא ראיתי העונה טעות כזאת באף קבוצה). אבל מה שבאמת מטריד זה הטיימינג. זה כל כך מסמל את אובדן העשתונות הקבוע אצלנו במאני טיים במשחקים צמודים. זו לא טעות אקראית, מהסוג שפשוט קורה. זו טעות של פאניקה ושל חוסר תפקוד תחת לחץ. אנחנו כבר רגילים.
4. תכנית המשחק ברבע האחרון. אתה מאמן את כריס אוואנס כבר חודשיים, אתה חייב לדעת בשלב הזה למה הוא מסוגל ולמה הוא לא מסוגל. בטח שאתה חייב לדעת שלהתחיל מהלך אחד על אחד בכדרור מחוץ לקשת השלוש הוא לא מסוגל (בטח לא מול שומרים ברמה של חיפה). למה פעם אחר פעם אחר פעם אנחנו מנסים את זה? למה 4 פעמים ברבע האחרון מתחילים התקפה עם ניסיון אחד על אחד שלו שכל פעם מחדש כושל? ולמה את הכדור הכי חשוב של המשחק גיל אמיתי לוקח באחד על אחד? למה רותבארט כבר 3 משחקים קולע כמעט את כל הנקודות שלו מחצי מרחק ומבחוץ ולא מקבל כדורים לאזורים שלו? למה הוא צריך לטבוע בנהר הפיק אנד רול עם כל כך מעט ניסיונות אמיתיים לבודד אותו בצבע ולהשתמש ביכולות שלו עם הגב לסל? למה כל הקבוצה הזאת כל כך לא ממושמעת, למה שחקנים פעם אחר פעם לא שמים לב לשעון הזריקות ואפילו לא משחררים זריקה? אלו לא דברים שקורים במאסה הזאת במשחקי כדורסל בליגה, אלו דברים שאסור שיקרו.
מסכים עם כל מילה, פסיק ונקודה בהודעה הזאת. אחת לאחת המחשבות שלי בזמן המשחק ואחריו.
הלחץ והטראפים של חיפה - אין מילים לתאר כמה זה מרתיח וכמה חובבנית ההכנה של הקבוצה לדבר כזה. הרי בתחילת העונה שעברה היה לקטש בדיוק את אותו משחק נגדם, לא הצלחנו לעבור את החצי (21 איבודים) והפסדנו 24 הפרש. כבר שיחקנו כמה פעמים נגד הקבוצה הזאת שיש לה סימני היכר כל כך בולטים. רק לפני חודש וחצי היה לנו משחק אימון נגדם שבו באטל, אמיתי ובלאט בקושי הצליחו לעבור את החצי. אז איך מגיע עוד משחק נגדם אנחנו מאבדים שלושה-ארבעה כדורים על השטות הזאת, במקום שיהיה ההפך, נעניש אותם על זה עם סלים קלים, במיוחד כשיש לנו פינישרים ברמה גבוהה שיכולים לנצל יתרון מספרי וללכת לסל.
הבנייה של הקבוצה מצד אחד והשימוש בסגל מצד שני זה באמת בין עצוב למצחיק. אמרתי מספיק מה דעתי על הבנייה של הסגל. ואין פה שום הפתעה שהפסדנו עכשיו שני משחקים שבהם קלענו 4/16 ו-4/18 מהשלוש ולא הגענו ל-70 נקודות (משחקים שנגמרו ב-6-7 הפרש, משחקים שבפירוש היו חסרים לנו כמה סלים במהלך כדי לנצח וגם היה אפשר להרגיש את זה, שפשוט חסרים לנו סלים). בכל זאת אמרתי לעצמי לפני שבוע-שבועיים שוואלה, אלן שחקן טוב, וויליאמסון שחקן טוב, שניהם ורוברט יכולים לשחק 4 ו-5 בכל ציוות אפשרי וזה יכול לתת קו קדמי חזק במשך 40 דקות, ואוונס מראה קליעה טובה מאוד מבחוץ, זה עוד יכול לעבוד באיזשהו אופן למרות החסרונות הברורים, אם היתרונות ינוצלו כמו שצריך. אבל מה זה שווה שיש לנו שני זרים שהם בול בעמדה 4, אם 19 דקות מתוך ה-40 אנחנו משחקים עם מתן/אוואנס בעמדה הזאת (בעיקר מתן שלא פוגע בכלום, שלשות קץ'-אנד-שוט פנויות לגמרי בקושי פוגעות בטבעת), ואז משחקים לידם עם גארדים שלא קשורים לרמה הזאת. והקטע הוא שזה גם לא מפתיע אף אחד. קטש תמיד שיחק משחק של גארדים, ותמיד שיחק עם שלושה או שלושה וחצי גארדים בחמישייה, אבל העיקר שהוא רוצה שני זרים לעמדה 4. למה? אין לי מושג. באמת שזו לא יותר מגחמה.
ורשימת הכשלים בשיטת המשחק ובניהול שלו בלתי מתקבלת על הדעת. רוברט שלושה משחקים מוציא מים מהסלע. כמעט כל המהלכים שלו זה זריקות משלושת-רבעי מרחק (זריקה של אחוזים נמוכים מאוד) ומהלכים שהוא מתחיל לבד מההיי-פוסט. הוא מוציא מזה עד 10 נקודות ב-50% מהשדה רק כי הוא סופר-מוכשר. למה שלושה משחקים הוא לא מקבל כדורים בצבע שצריך רק לסיים? למה אף שחקן לא חודר ומשאיר לו לסיים? עם הגובה והטאץ' שלו, אי אפשר להפריע לו לסיים בצבע. מה עם לסדר לו תרגיל לפוסט-אפ? הרי בסך הכל יש לו את משחק הפוסט אולי הכי טוב בליגה. כמו שכתבתי בקיץ, רוברט שחקן מיוחד עם יתרונות וחסרונות מובהקים, ופה החשיבות של מאמן איך לנצל את היתרונות ולהחביא את החסרונות גדולה במיוחד. אבל במקרה שלו רצו "ישראלי בכיר" והוא היה פנוי אז הביאו אותו, בלי שום מחשבה איך לבנות את הקבוצה סביבו ואיך להתאים לו חלק משיטת המשחק (בלי קשר לכך שההחתמה שלו היא מהלך מצוין והוא נותן עד עכשיו תפוקה טובה למרות הכל).
כריס אוואנס פינישר אדיר (עד עכשיו כמעט 20 נקודות למשחק באחוזים מטורפים), בין אם בסיומת באיזור הסל או בקליעה מבחוץ, אבל האחד-על-אחד שלו לא קיים ואת זה היה אפשר לראות עוד ממשחקי האימון. איך יכול להיות שמשחק שני רצוף הוא מגיע ל-17-20 נקודות בשלושה רבעים ואז ברבע הרביעי מפסיקים ליצור בשבילו, ורק נותנים לו לשחק בידודים מביכים שלא נגמרים בכלום? למה חיפה (קבוצה עם מעט כישרון התקפי) בהתקפות מפתח יכולה לשחק בצורה מסודרת ולהגיע לזריקות פנויות, ואנחנו בהתקפות חשובות בהכרח נפסיק פתאום לשחק כדורסל ונתחיל לשחק אחד-על-אחד (בין אם זה באטל, אמיתי או אוואנס)? כמות הפעמים שנגמר לנו הזמן בלי שאפילו שחררנו זריקה (אני לא מדבר על זריקות קשות בסוף שעון, זה יכול לקרות) בשלושת המשחקים האחרונים זו כמות שמספיקה לסיבוב שלם לפחות.
למעשה יש משפט אחד בהודעה של פז שאני לא מסכים איתו וזה המשפט הראשון. זה לא "עוד הפסד של קטש". כי המשפט הזה יכול לרמוז על משהו נקודתי. כאילו את המשחק הזה הוא הפסיד אבל עד למשחק הבא הוא יכול לעשות כמה תיקונים ולנצח לנו. רק שזה לא המצב, אני לא רואה מה יכול להשתנות. זאת עדיין תהיה אותה קבוצה של קטש. עם אותה בנייה עקומה של הסגל והשימוש העוד יותר עקום בו. אותה הכנה חובבנית למשחקים. אותה שיטת משחק בלי שום ניסיון להתאים אותה לשחקנים. אותו ניהול משחק נונשלנטי, אדיש, חסר תחכום, חסר יכולת תגובה, למעשה כל החלק של ניהול משחק פשוט לא קיים אצל קטש. אותו חוסר אונים במאני-טיים.
ספציפית שבוע הבא אנחנו נגד נהריה שהיא אחלה קבוצה. ניצחה את אילת היום בלי אחד הזרים שהיה חולה (אמנם הזר החלש שלהם אבל עדיין זר שיכול לתת דקות). בנויה טוב מאוד, עם רכז שמאוד מתאים לסיטואציה הזאת (ברקוביץ'), עם סקורר מוכח כמו אומה, עם מפלצת של נקודות וריבאונדים מתחת לסל (האוול) ועוד כמה פורוורדים אמריקאים שיכולים לעשות נקודות כולל מתאזרח שהיה זר בכיר בלאומית בעונות האחרונות (בזמן שהפועל תל אביב מעלה מהספסל את גיל אמיתי ומתן נאור). אם רביב לא משחק אני מאוד מודאג לגבי סיכויי הניצחון שלנו, עם קו אחורי של באטל, אמיתי ובלאט קשה לי לראות איך אנחנו מנצחים. ואז שבוע אחר כך יש לנו אילת בחוץ שזה מגרש מנחוס שיש לנו בו מאזן נוראי וגם שם קשה לחשוב על ניצחון.
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
