its-sick כתב:
https://www.facebook.com/livnenoam/post ... nref=storyNoam Livne כתב:
יהודי אחד נכנס לבנק ומבקש מהפקיד לפתוח חשבון. הפקיד עונה לו "אתה לא יכול". היהודי כועס ומבקש לדבר עם המנהל של הפקיד. גם הוא משיב לו "אתה לא יכול". זועם נכנס היהודי למשרד של מנהל הסניף ומוחה. המנהל מפרק אותו במכות וצועק "אתה לא פותח כאן חשבון!!!"
"אה...", אומר היהודי החבול, "מסבירים לי אני מבין."
***
את הבדיחה הזו שמעתי כשהייתי בצבא. סיפרו לי אותה על ערבי. זה כמו גמל שמספר בדיחה על דבשת.
***
כך כותב נעם שיזף:
ב-2012 לא נהרג אף ישראלי בגדה או במזרח ירושלים (לראשונה מזה 40 שנה). כמובן שלא חלה שום פריצת דרך מדינית על רקע השקט הזה, כי עבאס לא הכיר בישראל "כמדינה יהודית". בסוף אותה שנה, בבחירות לכנסת ה-19, שלי יחימוביץ הקפידה לא לומר "פלסטינים" לעולם, והמפלגות שהתעלמו מהכיבוש (יש עתיד, הבית היהודי) היו המנצחות הגדולות בבחירות; בשנה הבאה חל זינוק בבנייה בהתנחלויות של 123 אחוז, ועל ישראל השתלטה גישת "ניהול הסכסוך" ו"ירושלים המאוחדת לנצח". והנה, שבועיים של פיגועי סכינים, ופתאום כל המרכז הפוליטי שוב מדבר על חלוקה והיפרדות. אם הייתי פלסטיני הייתי מבין ש...
***
מאז שהתחיל הגל העכור הזה לא מצאתי שום דבר להגיד כאן. והסיבה היא דיסוננס בין השיפוט המוסרי לשיפוט הפוליטי שלי. מבחינה מוסרית, אני מתנגד לכל הרג של חפים מפשע. מבחינה פוליטית, וזה כואב לי ועצוב לי להגיד את זה, אני חושב שאין לפלסטינים שום סיכוי להשתחרר מהדיכוי הישראלי בלי הרג אזרחים (לחיילים הרוגים כבר התרגלנו מזמן).
מהלכים באו"ם? "טרור דיפלומטי".
חרמות? "אנטישמיות".
מחאה בלתי אלימה? "מחאה אלימה".
רגיעה? "הכל סבבה, מה בדיוק הבעיה?"
***
מצד אחד זה מעצבן אותי שלא שמעתי מנהיג פלסטיני אחד שמגנה בפה מלא ובקול ברור וצלול את רצח האזרחים. אבל מצד שני – מה יש לי להציע לו??? שב בשקט וקבל את עול הכיבוש? הרי השקט לא באמת הופר לפני שבועיים. הוא הופר *עבור היהודים* לפני שבועיים. עבור הפלסטינים מעולם לא היה שקט. פלסטינים מתים כל הזמן בגלל הכיבוש. אז באמת, מה נשאר לפלסטיני עם מעט כבוד עצמי שעוד לא ויתר על הסיכוי לחיות חופשי בארצו לעשות? מה הוא יכול לעשות? איזו בררה השארנו לו?
***
למגינת ליבם של היהודים, כל פלסטיני שמגנה את הרציחות, מגנה באותה הנשימה גם את המדיניות הישראלית. הקוזאק לא יקבל הכרה ב"גזילתו".
***
אין לי תשובה. אני רוצה שהרציחות ייפסקו. אבל אני גם רוצה שהכיבוש ייפסק; ולצערי הגדול אני לא רואה איך שני הדברים האלה קורים יחדיו. זו הטרגדיה.
***
בפעם הבאה שתראו אותי ואת חבריי קוראים לסירוב או לחרם על ישראל ותכעסו, תחשבו שוב. קוראים לזה מחאה לא אלימה. מה שאתם רואים עכשיו זו האלטרנטיבה.

אני אוהב כשעושים מהם שה תמים , זה בדיוק המציאות
למה רק אנחנו אשמים? אתה באמת מאמין בזה?
אם הם רוצים שלום אז שיבואו לשולחן הדיונים, ללא תנאים מקדימים וכדומה
ישראל אולי לא הפרטנר הכי טוב אבל אם זה שלום אמיתי ויציב, מצב שבו לא נשקפת סכנה לעד היהודי בארץ ישראל בעד שטחים ואפילו מזרח ירושלים אני בטוח שרוב העם יצביע בעד
מה אתה חושב שיהיה בצד הפלסטיני? הם יסכימו?
יותר חשוב, מי ששולט שם יסכים? זה היעד שלו?
מי שחושב שהפיגועים האחרונים זה בגלל הכיבוש והדיכוי אז אולי צריך רענון קל
הפיגועים הם מעשי שינאה כלפי היהודים , תוצאה של שטיפת מוח וקיצוניות