|
ניצחון גדול וכיף מאוד, למרות שמבחינת כדורסל הראינו מעט מאוד. ניצחנו את המשחק הזה קודם כל כי באנו להילחם ולנצח בניגוד לירושלים שבאו לטייל, בנוסף יש לנו מצ'-אפ טוב מאוד ספציפית נגד ירושלים (כמו שנה שעברה ואפילו יותר) ועל כל זה הגארדים שלהם לא הגיעו למשחק בכלל (רייט וטימור בתצוגת קליעה מזעזעת והלפרין ויתר על איזה ארבע שלשות פנויות שהוא קולע תמיד במעל 50%). לא ניצחנו את ירושלים באיזו תצוגת כדורסל משכנעת ששמה אותנו מעל שאר הליגה ויש הרבה דברים שעדיין נראו לא טוב. מה שאני לוקח מהמשחק זה שניצחנו משחק צמוד בסיטואציה קשה (ירושלים חזרו מפיגור דו-ספרתי ברבע האחרון) וניצחנו אותו יפה עם פעולות טובות בשני צידי המגרש, בניגוד מובהק לחוסר האונים שהרגשנו בעונה שעברה כל כך הרבה פעמים, והקשיחות ומשחק הלחימה שהלוואי שיאפיינו את הקבוצה שלנו העונה ולדעתי יש חומר טוב מאוד לכך (גם, בניגוד מובהק לקבוצה של שנה שעברה).
כריס אוונס - יופי של שחקן, מאוד אוהב אותו. כמו שחשבתי הוא הולך למלא את דפי הסטטיסטיקה, הוא all over the place לטוב ולרע (עד עכשיו בעיקר לטוב) וזה מה שזר צריך לתת בליגה הזאת בטח בעמדה שלו, כי זה משהו שישראלים לא יכולים לתת וזה יתרון גדול. אני חושב שאם הוא לא נתקל היום בגפני הוא מגיע ל-24 נקודות שזה בערך מה שהוא עושה במשחקי ההכנה וזה מדהים. קשה לי להאמין שהוא יצליח לשמור על המספרים האלה כשתתחיל הליגה אבל אפילו אם הוא יהיה שחקן של 16-17 נקודות זה שיחוק רציני. מעבר לכך הוא שחקן שאוהדים אוהבים ורוצים לראות, מאוד מלהיב, כל ההאלי-הופים, החטיפות, האנרגטיות, האינטראקציה עם הקהל. כיף מאוד.
זריזות הידיים שלו באמת יוצאת דופן, לא רק בחטיפות אלא גם בהאלי-הופים, חלק מהכדורים שהוא מקבל הם לא נוחים בכלל אלא שחקנים פשוט זורקים כדורים לכיוון הכללי של הסל והוא מצליח לתפוס כל כדור ולנווט אותו מהר פנימה, מעבר לאתלטיות ולקפיציות שיש לו זה לא פשוט בכלל. מזכיר את רנדל בקטע הזה. אפשר לראות בניגוד מובהק את ג'אדג' למשל, שבכמה פעמים שניסו לזרוק לו כדורים הוא בקושי הצליח לתפוס אותם ובטח שלא לעשות איתם כלום.
ג'ף מלך אמיתי, ב-15 דקות שלו בערך על הפרקט כבר הספיק ללכת מכות עם כל הגבוהים של ירושלים. זה כיף לראות, אבל זה גם חשוב מקצועית ששחקנים כמוהו שורטים ומרביצים ולא אוכלים חרא מאף אחד (כאמור בניגוד לקבוצה של שנה שעברה), למרות שאצל ג'ף זה קיצוני מדי והוא נכנס בגלל זה לבעיית עבירות תמיד. מבחינה מקצועית הכי חשוב שהוא הגיע במצב פיזי משובח, לפחות כמו שהוא היה בחיפה, וזה נותן תקווה גדולה להמשך. מבחינת כדורסל אי אפשר היה לצפות יותר משחקן שנחת רק יום לפני המשחק. בנוסף מה שעוד עומד לזכותו שיחד עם וויליאמסון ורוברט אפשר לצוות כל שניים מהם בקו הקדמי (רוברט-וויליאמסון, רוברט-אלן, אלן-וויליאמסון), ושלושת הצמדים האלה על הנייר הם צמדים טובים ומאוזנים בלי חסרונות מובהקים, מה שאמור לתת בתקווה קו קדמי חזק לאורך 40 דקות. ג'אדג' לעומת זאת גם חלש מאוד, גם לא מתאים בכלל לשאר הסגל וזה כבר די ברור שזה עניין של זמן עד שהוא ישוחרר, כנראה כשוויליאמסון יחזור מהפציעה, אני לא רואה טעם אפילו להרחיב עליו את הדיבור.
מי שאני מאוד מודאג ממנו זה באטל. למרות משחק טוב על פניו ומספרים טובים, הוא מראה בעיות כל כך בסיסיות וחמורות שאני לא רואה איך זה הולך לעבוד. הוא פשוט לא מצליח ליצור לעצמו שום דבר וזה כבר ככה כל משחק. אחוזי השלשות שלו בפיק-אנד-רול ובבידודים הם זוועה והן אפילו לא פוגעות בכלום (כל השלשות שהוא קולע זה קץ'-אנד-שוט או יציאות מחסימה). לעלות מחצי מרחק הוא אפילו לא מנסה. ניסיונות החדירה שלו די מביכים, הצעד הראשון שלו כל כך איטי וזה תמיד נגמר באיבוד או בניסיון מוזר להעיף את הכדור לסל מעל השומר שלו כי הוא אפילו לא מצליח להגיע לאיזור הטבעת. לקו הוא גם לא מגיע. הוא כן מצליח ליצור עבור אחרים, בעיקר קורא יפה את החיתוכים של אוונס ומרים לו להטבעה וגם מצא כמה פעמים את רוברט (לא מתחת לסל אלא בהיי-פוסט אבל רוברט מספיק מוכשר כדי להסתדר משם). והוא כן משחק חכם ושקול, לא במקרה הוא סיים עם שישה אסיסטים על אפס איבודים. אבל חוסר היכולת שלו ליצור ברמה הכי בסיסית גם לא מאפשרת לו לצבור נקודות, ולא פחות בעייתי גם לא מאפשרת לו להתניע את ההתקפה (שזה תפקיד מאוד גדול שמן הסתם מייעדים לו), לגרום לכל מיני חילופים ורוטציות בהגנה שיגרמו לנו ליתרון יחסי ולאפשרות לעשות סלים, וזה עוד יותר בעייתי לנוכח העובדה שחסר שחקנים יוצרים ויש בעיית קליעה מבחוץ. בטח אם אנחנו נשארים עם שלושה פורוורדים בלי עוד גארד שיכול ליצור ועם קליעה מבחוץ, אנחנו חייבים שהגארד הבודד שלנו ישלוט אבסולוטית במשחק ההתקפה שלנו וכרגע באטל נראה רחוק מאוד מזה.
לגבי רוברט, מה צריך להוסיף חוץ מזה שהוא עשה בית ספר לפישר שמרוויח כמעט פי חמישה ממנו? בנוסף ההגנה שלו היום הייתה בסדר, הוא לא יוצא מהצבע אבל יש לו שם נוכחות בגלל הגובה. אני משווה אותו לגייטס, כביכול שני סנטרים שצריך להחביא בהגנה, ולפחות מההתרשמות שלי היום זה הבדל של שמיים וארץ. רוברט עושה את המקסימום ולפחות משנה את הזריקות בצבע, גייטס פשוט חור מהלך. רוברט ריבאונדר מעולה, גייטס לא שומר וגם אחר כך לא לוקח ריבאונד. ומעבר לכך, רוברט הוא 2.16 שנלחם ומתאמץ אבל בגובה הזה קשה לשמור, לעומת זאת גייטס סתם עצלן וחוסר האנרגיות והרפיסות הזאת זה משהו שמשפיע על כל הקבוצה. כך שמהבחינה הזאת מאוד התרשמתי לטובה היום, אני מקווה שזה לא רק בגלל שזה משחק ראשון והוא רצה להוכיח משהו ושהוא יבוא כך כל משחק.
כרגע עוד בעיה שיש זה הספסל. אי אפשר לשחק עם שישה שחקנים תורמים, נגיד כשוויליאמסון יחזור אז נהיה מכוסים בעמדות 3-5 אבל אנחנו נהיה חייבים תרומה מגיל אמיתי על בסיס קבוע פשוט כי אין לנו גארדים. אני לא רוצה להישמע כמו תקליט שבור אבל מבחינתי כל משחק של תמיר בלאט זו עוד הוכחה שהוא פשוט לא מתאים לרמות האלה, בהתקפה הוא לא יכול לעשות כלום חוץ מלעמוד ולזרוק ג'אמפרים ובהגנה הוא לא יכול לשמור, בדקות שהוא עלה היום בסוף הרבע הראשון הורגשה נפילה רצינית ברמה ואלה היו הדקות שירושלים רצה.
נערך לאחרונה על ידי יובל בתאריך 26 ספטמבר 2015, 05:19, נערך פעם אחת בסך הכל.
|
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
