אוגוסטוס היל כתב:
הורדתי את האפליקציה, כי עינין אותי לדעת מה הם כותבים על הקיבוץ ממנו אני בא, ונמצא בסמוך (ק"מ בודדים ראו תמונה) ליקוק הערבית.
לפי האפליקציה:
ציטוט:
מחוז : טַבַּרִיָּה (טבריה)
אוכלוסיית 1948: 240
תאריך כיבוש: 01/10/1948
ישובים יהודים על אדמות המקום לפני 1948: חוקוק
ישובים יהודיים על השטח הבנוי של המקום אחרי 1948: אין
ישובים יהודיים על אדמות המקום אחרי 48: קדרים
הכפר שכן על גבעה בהרי הגליל התחתון המזרחי, שהשקיפה לעבר הכינרת, 12.5 ק"מ מצפון-מערב לטבריה. יתכן שהכפר נוסד על חורבות העיר הכנענית חוקוק המוזכרת בתנ"ך, שנודעה בשם חוּקוּקַה בתקופה הרומית. ב-1596 חיו בכפר 396 תושבים ובסוף המאה ה-19 התגוררו בו כ-200 תושבים בכ-20 בתי-אבן. ב-1931 נמנו בכפר 153 תושבים ב-28 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-210. אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 8,507 דונם, אשר כמחציתם נרכשו בידי יהודים. תושבי הכפר גידלו דגנים ומטעים. ממצאים ארכיאולוגיים בכפר כוללים קברים חצובים בסלע מהמאות הראשונות לספירה, בורות-מים וחלקי עמודים.
יאקוק, ששכן בין טבריה לצפת, הושפע ודאי משארע בהן במלחמה. בסוף אפריל ותחילת מאי 1948 טבריה כבר היתה בידי הציונים וכוחות פלמ"ח החלו לנוע לכיוון צפת, כשהם כובשים כפרים באזור. תושבי יאקוק גורשו בתקופה זו או שהופעל עליהם לחץ לעזוב. כמו כפרים אחרים באזור, יתכן שהם חיפשו בתחילה מקלט באזורים אחרים בגליל.
[קיבוץ] חוקוק הוקם ב-1943, שני ק"מ מדרום-מזרח לכפר. חלק מבנייניו שוכנים כיום על אדמות יאקוק. גלי אבנים מכסים את אתר הכפר, שבמרכזו ניצב עץ דקל ובקצהו מטע זיתים. חלק מהאדמה מסביב מעובדת בידי ישראלים, ויתרתה משמשת כאזור מרעה. תעלה של המוביל הארצי עוברת ממערב.
עכשיו כמה עובדות לגבי היתכנות המוזכרת.
ציטוט:
על רצפת בית הכנסת שנחשף בחפירות של אונ' צפון קרוליינה ליד קיבוץ חוקוק, נתגלתה רצפת פסיפס צבעונית מרהיבה ובה תיאור מקראי של שמשון הגיבור וכתובת בעברית
הכתובת: "... בכל עמלכן יהא מצותכן..." צילום: ג'ים הוברמן
הכתובת: "... בכל עמלכן יהא מצותכן..." צילום: ג'ים הוברמן
בית כנסת מפואר מתקופת התלמוד (התקופות הרומית-המאוחרת והביזנטית, מאות 6-4 לספירה) נחשף בחפירות המתנהלות בחורבת חוקוק - יישוב יהודי קדום בגליל התחתון, הסמוך לקיבוץ חוקוק שמצפון-מערב לכנרת. בסוף השבוע האחרון נסתיימה עונת החפירות השנייה שארכה כחודש, בהנהלתה של פרופ' ג'ודי מגנס מאוניברסיטת צפון קרוליינה, ובסיוע ד"ר דוד עמית ושועה קיסילביץ מרשות העתיקות. החפירה נתמכת על ידי מספר אוניברסיטאות בארה"ב ובקנדה ומשתתפים בה חוקרים וסטודנטים ממוסדות אלה.
התל של העיר חוקוק (שהייתה עיר כוהנים בנחלת שבט אשר), זוהה על גבעה סמוכה, הנישאת מעל שרידי היישוב חוקוק של ימי המשנה והתלמוד - שבו מתמקדת החפירה. יישוב זה, נזכר בתלמוד הירושלמי בזיקה לתנאים ולאמוראים שפעלו בו - ושכן באותה עת באזור התיישבות יהודי מובהק.
על קיומו של בית כנסת עתיק בחרבת חוקוק, ידוע מעדותו של רבי אשתורי הפרחי בספרו "כפתור ופרח" מהמאה ה-14, ומסקרים ארכיאולוגיים שנעשו בעבר בחורבה. בסקרים נתגלו פריטים ארכיטקטוניים מעוטרים, האופייניים לבתי הכנסת המפוארים שנבנו בגליל בתקופת התלמוד, ואולם – רק במהלך החפירה הזו, של אוניברסיטת צפון קרוליינה, נחשף חלק ממבנה בית הכנסת, הכולל קיר מפואר בנוי אבני גזית גדולות ורצפת פסיפס.
לדברי ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, השותף לפרופ' ג'ודי מגנס בניהול החפירה, "גולת הכותרת של התגליות בעונה הנוכחית היא רצפת פסיפס צבעונית באיכות גבוהה מאוד. הפסיפס כולל תיאור מקראי של שמשון הגיבור ושני זוגות שועלים שלפיד בוער נקשר בין זנבותיהם, כמתואר בעלילות שמשון בספר שופטים (פרק טו). כמו כן, נחשפה בפסיפס כתובת בעברית, בתוך מדליון המעוטר משני צדדיו במדליונים קטנים ובהם תיאורים מרהיבים ביופיים של ראשי נשים.
בכתובת, שחלק ניכר משש שורותיה נמצא פגוע, ניתן לשחזר ברכה לאלה המקדישים את עמלם למצוות ומעשים טובים: "...בכל מצותכן יהא עמלכן...שלום".
http://www.antiquities.org.il/article_heb.aspx?sec_id=25&subj_id=240&id=1945 עכשיו מכיוון שאני מכיר כל פיסת אדמה במקום ברגל אז הפסיפס לא נמצא 2 ק"מ מהכפר יאקוק אלא כמה מטרים בודדים מאותו עץ הדקל המוזכר, ממש בלב ליבו של הכפר יאקוק.
בלי קשר, לא שמעתי על הפסיפס הזה, נראה מדהים.