פורום השדים האדומים

אם מניחים שהשינוי במספרים גורר שהיחס הוא אינסופי, אז הוא בעצם אמור להישמר, לא?
(אני באמת שואל. הידע המתמטי והלוגי שלי כרגע די בסיסי)

בעיקרון לרקורסיה אמור להיות כלל עצירה, אז אי אפשר להגיע לאינסוף.

לא הבנתי. אולי לא הבנתי גם את הטענה הבסיסית של איתי. כשאני חושב על היחס האינסופי אני מדבר על היחס של ה"מעברים". כביכול, חייל אחד שווה אינסוף פלסטינים , חבר אחד שווה אינסוף חיילים וכו'. העצירה אמורה להתרחש כשהוא מגיע לבסיס- כלומר אליו כ"אני", משם אי אפשר להצטמצם יותר. זאת לא עצירה לגיטימית?

(אגב, ההיכרות שלי כרגע עם רקורסיות היא בעיקר בתור דרך לצמצום של דטרמיננטות מגודל n על n לביטוי שאפשר לחשב, לא למדתי עדיין לוגיקה בצורה עמוקה)

יש לך את תנאי העצירה שהוא "אני".
עד שאתה מגיע לתנאי העצירה אתה כל הזמן קורא לתבנית יותר קטנה מהצורה של התבנית שבה אתה נמצא עכשיו.

אם היחס משתנה בצורה קבועה אפשר להעביר אותו בעוד פרמטר בקריאה לתבנית הקטנה.
אם היחס משתנה לא בצורה קבועה אי אפשר (או לפחות קשה מאוד ... מאוד) להשתמש במובן הקלאסי של רקורסיה אם ברקורסיה בכלל.

אני מבין את מה שאתם אומרים על השינוי ביחס, אבל אני יוצא מתוך נקודת הנחה שהיחס הוא אינסופי (שזה די הגיוני, לאור העובדה שהוא מתחיל מ1000 ערבים=חייל אחד, ונגמר במאה-מיליאירד-זיליון-ביליון אמהות=אני אחד).
אני טוען שוייסמן לא משתמש פה במספרים לצורך השוואתי באמת, אלא כדי להראות שאי אפשר באמת להשוות בין חייל ובין מספר מסויים, סופי, של ערבים. אני חושב בערך במונחים של הקורס הראשון במבוא לתורת הקבוצות, כי זה הקורס שעשיתי ואלה המונחים שאני מכיר, וברור לי שזה קצת בעייתי להשתמש פה בעוצמות כי מדובר על שווי ולא על השוואה בין מספר איברים בקבוצות, אבל האינטואיציה שלי היא שכביכול שווי של חיי חייל הם מעוצמה א (הרצף) ביחס לשווי של חיי ערבי. כנ"ל, באותו יחס, במעברים שהוא עושה בהמשך.
נניח וההנחה הזאת נכונה, והביטוי "מאה-מיליארד-זיליון-ביליון" די תומך בה, והשינויים ביחס בסטטוס המקורי של גלעד גם תומכים בה, זה אמור לפתור את הבעיה. לא?
(*בהנחה שכן, צריך לחשוב גם האם זה יהיה נכון במידה והיחס הוא לא מעוצמה א אלא יחס אינסופי בן-מניה, ואם לא אז השאלה הגדולה כאן היא באמת, האם יש יחס קבוע\שמשתנה בצורה קבוצה שאפשר לתרגם אליו את המעברים שוייסמן עושה.)

אין לך מה להסתכל על עוצמות.
ברגע שהוא נקב במספר סופי (גם אם גדול מאוד) זה עדיין מספר סופי ולכן חוקי החיבור והכפל הרגילים על שדה המספרים הממשיים תקפים לגביו.

אין פה אינסוף, רק מספר ממש גדול, ועוד אחד שמוגדר במדויק, מה שאומר שהוא גם חסום מלמעלה.

אני חושב אבל שהוא זרק את המספר בצורה די אמורפית בכוונה. זה במיוחד לפי החוקיות של הסטטוס המקורי, שטוען למעשה שאין באמת כמות של פלסטינים שמשתווה לחיים של חייל.
נניח וחיים של חייל שווים 1000 פלסטינים, דהיינו צוק איתן שווה 67,000. אם תציע לגלעד (או לאיש ממחנה גלעד) את הדיל הזה הוא בוודאי יגיד לך שצריך למחוק את עזה מהאוויר ולו שייהרג חייל אחד.
והרי הסטטוס של וייסמן, בבסיסו, מנסה להשתמש בצורת החשיבה של גלעד.

חוץ מהקפיצה בין חבר קרוב למשפחה, שאפשר לנמק בשלב אמצע שקיים אבל לא מצויין, כל היחסים הם בקפיצות של 10. החריג הוא ה"מאה-מיליארד-זיליון-ביליון", שזה לא באמת מספר.

אגב, החלק השלישי של הדיון הרבה יותר מוצלח מקודמיו.