https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=507255119379861&id=195418307230212אישתון כתב:
הערה על ספין שעושים על נושא הביטקוין - גם תומכיו וגם מתנגדיו:
נשמע מוזר, לא? שגם התומכים וגם המתנגדים ייצרו את אותו הספין בנוגע לביטקוין? ועוד ספין שעולה לנו מיליארדי שקלים בכל שנה...
הסיבה לכך היא כמובן ההתלהבות של אוהדי הביטקוין, שגורמת להם להתחייב למטבע הספציפי ולא לפלטפורמה או לפלטפורמה חלקית ממה שביטקוין מציע. למה אני מתכוון?
בנק ישראל פרסם כבר כמה אזהרות לישראלים בנוגע לביטקוין. האזהרות שלו הן כמובן לא נכונות, שכן ביטקוין הוא מטבע מבוזר (הוא אינו נשלט ע"י גוף ראשי) על בסיס קריפטוגרפי שנבדק כבר שוב ושוב ושוב (דהיינו - הוא בטוח ולמעשה בטוח בהרבה ממטבעות פיאט כמו השקל שלנו. כמובן שאין לבלבל זאת עם הבטיחות של גופים צד ג', כמו בורסות או בנקים, בדיוק כפי שאין האמינות של השקל, קשורה לגניבה של אתי אלון בבנק למסחר).
ההגנה שתיארתי פה בקצרה, היא הדרך בה מגיבים מרבית חסידי הביטקוין - הבנק תוקף את המטבע, אז הם מגינים עליו. באופן אירוני משהו, חסידי המטבע המבוזר, מנהלים גישה ריכוזית, באשר לסוג המטבע הרצוי לישראל וסוג התכונות שיהיו לו.
אותם אנשים, כמוני במידה מסויימת, מאוד אוהבים את האלמנט המחתרתי של מטבע מבוזר. אבל ביטקוין הוא מטבע המבוסס על שלל תכונות והביזור היא רק אחת מהן. מדוע זה חשוב? כי אפשר להעלות טענות לגיטימיות לצורך של מדינה על שליטה מרכזית במטבע שלה (אלו לא הטענות שממש מעלים כיום, אך יש בהן היגיון). ממשלה רוצה לשמור על היכולת שלה לעשות שינויים ולהגיב לפעמים בצורת מאקרו בהתאם למנדט שניתן לה ולצרכים שעולים.
חסידי הביטקוין לא מעוניינים בכך. יש להם סיבות מצוינות לא להיות מעוניינים בכך, אך פרקטית הגישה הזאת מוטעית, כי היא מאפשרת להשאיר את הדיון על הביטקוין בלבד. לעומת זאת, יכולנו לדרוש מבנק ישראל להנפיק שקל אלקטרוני קריפטוגרפי. זה יכול היה להעשות על בסיס הקוד של ביטקוין או תוך מכרז ובזבוז של כמה מאות מיליוני שקלים (במסורת הישראלית). מה ההבדל?
רק הביזור. המטבע יהיה אלקטרוני כמו הביטקוין ויהיה מקודד כמו הביטקוין, אבל לעומת הביטקוין, ההנפקה הראשונית שלו תוכל להעשות רק ע"י בנק ישראל.
שימו לב מה היה קורה אז:
כל טיעוני בנק ישראל בטלים, שכן המטבע זהה לשקל בכך שהוא מונפק ונשלט ע"י הבנק המרכזי.
הבטיחות גבוהה בהרבה משל השקל הרגיל וזה בכלל לא נושא לויכוח, שכן אינסוף מחקרים כבר הוכיחו זאת וביום שצה"ל יעטוף את המסרים הסודיים שלו בשטרות ולא בהצפנה דיגיטלית אסימטרית, אני אהיה מוכן לשקול את הטענה שהשקל בטוח יותר.
אז עד פה, הכנענו את בנק ישראל בהקשר של "מדוע לא להשתמש במטבע קריפטוגרפי?" (אבל לא מבוזר!).
אבל בשביל מה? בשביל להחליף את השקל במטבע קריפטוגרפי?
ניתן רק דוגמא אחת בשביל קנה מידה:
בכל שנה הישראלים מגהצים בכרטיסי האשראי בכ-200 מיליארד שקל. על הסכום הזה, חברות האשראי לוקחות עמלות סליקה שנעות בין 0.5% (לכרטיסי דביט שכמעט ואין לאף ישראלי) ל-2%.
זה אומר שללא קשר לריבית וללא קשר לדמי הנפקה ושלל קישקושים שאנו מחוייבים בהם, אנחנו משלמים בכל שנה בין מיליארד ל-4 מיליארד שקל, רק על דמי הסליקה.
ומה הם בעצם דמי סליקה? זו סתם פעולה ממוחשבת. אין בה שום דבר שונה מכל פעולה ממוחשבת אחרת שאתם עושים ולמעשה, אין מאחוריה שום עלות. זה רווח נקי.
בהתעקשות על ביטקוין, אנחנו מפסידים את הדיון על מטבע קריפטוגרפי לא מבוזר. נקרא לו שקל-ביט למשל. ה'שקל-ביט' יונפק ע"י בנק ישראל, אבל אחרי שהוא יגיע אלי כלקוח, אני יכול להחליט לשמור אותו במחשב שלי או לקחת אותו איתי בפלאפון שלי. למעשה, אני יכול, במקום המצב כיום, לוותר על התיווך של הבנקים ולקחת את השקל-ביט שלי, ישירות מבנק ישראל (כיום אנחנו משלמים עלויות וריביות בעצם לשני בנקים לפחות: הבנק המסחרי שלנו ובנק ישראל שממנו הוא מקבל את הכסף). והקטע הוא, שלמרות שזה מטבע מרכזי, שעדיין כפוף להדפסות המדינה ולאינפלציה, אין לו עלות סליקה. לוחץ בפלאפון על כפתור ומשלם לעסק, מבלי שיהיה גורם באמצע שיגזור קופון.
הקופון הזה, בסליקת אשראי, הוא 1 עד 4 מיליארד שקל בשנה. על כלום! על דבר שטכנולוגית כבר פתרנו. וזה לא באמת רק ה-4 מיליארד האלה, כי מרביתנו משתמשים בכרטיס אשראי מטעמי נוחות, כך שאם אין לנו צורך בקרדיט, גם דמי ההנפקה ושאר העלויות של הכרטיסים, גם היא מתבטלת.
אותו הדבר לגבי מרבית שרותי הבנקים. עמלה בשביל למשוך את הכסף? למה?! עמלה בשביל להעביר אותו מנקודה לנקודה? למה?
אנחנו מדברים על חיסכון של עשרות עד מאות מיליארדים בשנה בעבור כל מיני שרותי סליקה, העברה, משיכה ועוד...
זה יותר גדול מהעלאות המיסים שמטילים עלינו בממשלה הזאת (ש"למען מעמד הביניים") בשביל לסגור בורות או קיצוצים בשירותים. ואין פה משהו מורכב מידי. שרת, פרוטוקול הצפנה... למעשה, כבר היום כשהבנקים מעבירים כספים, הם עושים בדיוק את זה. ההבדל היחיד הוא, שבנק ישראל ייתן את המפתח (הציבורי) (אבל לא את היכולת לייצר מטבעות), לכלל האזרחים (מי שמכיר סרטיפיקטים וקריפטוגרפיה, יודע שלמעשה כל מה שאני מתאר, זו הדרך בה העולם מתנהל כבר עכשיו, למעט זאת שאנחנו עדיין מתנהגים כאילו המחשב\פלאפון של משתמש הקצה, לא יכול בימינו לבצע את עבודת הפיענוח\הצפנה בעצמו) . שינוי טכני וכל השירותים הטפיליים, כל מתווכי-האשראי החמדנים, נעלמים.
ליבי עם המהפכה הביטקוינית (או כל מטבע מבוזר וטוב), אך המאבק עליו הוא מיותר. מטבע מבוזר, מעצם הגדרתו, לא צריך מאבק. אם אנשים ישתמשו בו, הוא יצמח - עם או בלי תמיכתו של בנק ישראל. ואם מטבע מבוזר, יכול להיות משותק ע"י מדינה או בנק ראשי, הרי שלמרות המתמטיקה שמאחוריו, הוא לא באמת מבוזר.
המהפכה הביטקוינית (אם תתרחש) היא תהליך איטי מאוד שבו לבנק המרכזי יש טענות לגיטימיות להעלות בכדי להצדיק הישארות עם מטבע מרכזי. בהתעקשות על הביטקוין, נדבקים תומכיו למהפכת הביזור ובכך דוחים את המהפכה הקריפטוגרפית, שמעורבבת איתה (מהפכה, שכאמור, כבר התרחשה).
למעט אינטרסים של הבנקים וחברות האשראי, אין שום כלכלן שיכול להעלות טענת מאקרו או מיקרו, כנגד מטבע פיאט-קריפטוגרפי-מרכזי. הוא בטוח יותר ממטבע רגיל, הוא נותן את כל הפונקציות של מטבע פיאט רגיל (גם למדינה, גם לעסקים וגם לאזרחים) וההבדל היחיד הוא שאנשים לא יכולים לגזור עלינו קופון כשאנחנו משתמשים בו.
המטבע הקריפטוגרפי שיחסוך לנו עשרות מיליארדים בשנה, מבקש שתפסיקו לקרוא לו ביטקוין ולתת לבנק ישראל תרוצים מדוע לא לעבור אליו. כי כל מעבר וחידוש הוא תמיד קל ל"הסברה" והפחדה, אבל הכי קשה להסביר, מדוע לא לעבור לשיטה, שכבר עברת אליה.
לא רוצים מטבע חדש,
תנו לנו את המפתחות לישן
התחבר
הרשמה
שאלות נפוצות
חיפוש
תודה רבה. שלחתי לך.
