deep red כתב:
אין לי מושג מי את ומה את עושה בחיים. כנראה מעשנת המון גראס. ניידות חברתית בארה"ב היא פיקציה, סם להמונים. אני רואה ביום יום אנשים מופלים על פי צבע עור, מעמד כלכלי, מוצא אתני. אבל הכי גרוע, אנשים מתים כי אין להם כסף. ומתים מכלום. מוכרים פה לאנשים את האשליה שכל אחד יכול להיות המיליארדר הבא וזה מספיק בשביל שהם לא יתקוממו ויעלו על בריקדות. או זה, או שהם פשוט לא יודעים שאפשר אחרת. נח בארה"ב מאוד, למי שיש bcbs ppo ואמאזון פריים. למי שלא משתמש בשירותי הpayday loan. אסירים לשעבר? אסור להם להיכנס לאוניברסיטה מטעמי ביטוח.
אני שני, סטודנטית, בת 24, מעשנת המון המון המון גראס. ועדיין העובדה היא שלרב החברים שלי בקולג׳ אין גרוש על התחת והם לא שילמו ללימודים. אם אלה יוצאי צבא, ילדים בני 18, או אמהות. ברור שצריך לעבור בירוקרטיה מסוימת, ואף אחד לא מבטיח לך שתוכל ללמוד בהארוורד או סטנפורד. אבל אוניברסיטאות ציבוריות (שממילא הן זולות אם אתה תושב אותה מדינה) יתנו לך מימון מלא ללימודים. או שהמדינה תיתן לך financial aid שיכסה אותך גם מבחינת הוצאות מחיה.
וכשאני מדברת על אסירים, אני לא מדברת על רוצחים או אנסים, אלא על אנשים שהורשעו בעבירות יותר קלות והמדינה רוצה להחזיר אותם לתלם. יש לי חבר קרוב ששמו ג׳ון, וג׳ון היקר קיבל עונש מאסר על סחר בסמים. לאחר תקופה מסוימת של התנהגות טובה, פתחו בפניו את האופציה הזאת. למדינה יותר זול לממן לו לימודים בקולג׳ ציבורי מאשר שיכנס לכלא עוד פעם. אין לו חופש ככל שהוא רוצה, אבל כן, שני-חמישי הוא שם כל יום. והוא לא היחיד, את השאר אני פשוט לא מכירה לעומק כדי לדעת מה הסיפור שלהם.
שוב, אני לא מדברת על האוניברסיטאות הכי יקרות ונחשבות, אבל כולם כאן יכולים להתחיל בcommunity college שעולה להם בתור תושבי מדינת קולורדו (או איזה מדינה שבה הם תושבים) כ$5000 לשנה כולל הכל (לך זה אולי נשמע יקר, אבל אנחנו מרוויחים בדולרים.). ככה שגם אם מישהו לא מצליח לקבל מלגה על ההתחלה או עזרה מהמדינה למימון לימודים, הוא עובד קשה במשך שלושה חודשים מקסימום ויש לו את כל הכסף שהוא צריך כדי ללמוד כאן שנה.
וגראס לא גורם להזיות יקירי, do your research.