Fez כתב:
קודם כל, ניצחון ענק ומעבר להכל גם היה כיף לראות את הקבוצה. בשני המשחקים האחרונים סוף סוף רואים כדורסל אטרקטיבי ולא מופעי נגרות, לא שיש לי משהו נגד נצחונות בשיניים ומלחמה אבל לאורך זמן קבוצה צריכה לשחק כדורסל.
דוקא ביום כזה אדיר של הארפר יצאתי הכי מודאג ממנו. רנדל ואופואיבו עשו ממנו פורפרה בהגנה, סגירה נוראית לריבאונד (לא ראיתי ממנו בוקס אאוט אחד כל המשחק), הפסיד כל מאבק כוח בשני צדי המגרש מתחת לסל. לקלוע מבחוץ זה טוב ויפה אבל זה עניין של יום, הלחם והחמאה זה מתחת לסל ושם הוא לא היה קיים. אני לא חושב שראיתי אותו שם גוף פעם אחת כמו שצריך בהגנה כל המשחק (בטח במחצית השניה). אמנם ידעתי שזה לא הצד החזק שלו אבל לא ציפיתי שהוא יהיה כל כך רך מול שחקנים שלא אמורים להיות מיסמאץ' בשבילו, אין להם אפילו יתרון מסה עליו.
כשיש לך שני גבוהים זרים ושולדי זה הגבוה האגרסיבי שלך, אתה בבעיה.
שחקן כמו בראון (וגם לימונד האמת) כמו שאמרו פה זה בדיוק מה שהיה חסר לקבוצה בשנה שעברה, גם ספציפית במשחק מול חיפה (בחוץ) שאיבדנו יתרון גדול בסוף ולא היה מי שיקח אחריות ברגעים המכריעים. כל פעם שהוא הולך לסל או עוצר לחצי מרחק אתה פשוט לא מבין למה הוא מתפשר על כל כך הרבה זריקות מבחוץ וכל מיני פייד אוויים מוזרים, כשהוא הולך פנימה אי אפשר לעצור אותו. סוף סוף בהפועל משחק אחד הזרים הטובים בליגה, זה משהו שהרבה מאוד שנים אי אפשר היה להגיד.
וקאונסיל... אוי קאונסיל... עד מתי

כל השיפור שלו לא יכול להסתיר את העובדה שגארד עם אפס יכולת אישית ואפס קליעה זה פשוט חור בהתקפה, במיוחד בדקות המכריעות. זה באמת פתטי וקשה לצפייה. מעבר לזה גם קבלת ההחלטות שלו היום היתה נוראית אבל זה היה נראה כמו עניין של ביטחון אז מילא.
אצל הרפר הסיפור פשוט - חוץ משלשות הוא לא עושה כלום. פשוט כלום. לא ריבאונד. לא הגנה. לא נקודות בצבע. כלום. והיום על כל נקודה שהוא עשה במחצית השניה הוא תרם לחיפה באדיבותו לפחות שתיים במחצית השניה. והוא אפילו לא התאמץ להראות כאילו הוא מנסה. חבל שזה השחקן שאנחנו משאירים ואת
לגבי בראון במחצית השניה - לדעתי התשובה פשוטה מאד - הוא היה עייף כל כך שהחמצן לא הגיע למוח ולא היה לו כוח לחדור ולחשוב בכלל. והסיבה לכך היא שהוא בילה את ההמחצית בשמירה (או יותר נכון נסיונות שמירה) על סמית. זו חתיכת עבודה קשה לשמור על סמית כשהוא מוריד אותך בכל התקפה ללו פוסט וזה לדעתי פשוט גמר אותו. יכולת לראות שהזריקות שלו היו קצרות.
לגבי המשחק בכלל - ראינו בדיוק שכפול של המשחק מול נתניה - כשהשלשות נכנסות אנחנו קבוצה מדהימה. כשהן לא - אנחנו משחקים כמו פח זבל.
כשאין לך בקבוצה שחקן אחד שמסוגל או מנסה להכניס כדור לגבוה מול אזורית וזה שבכל זאת מנסה לא מסוגל למסור כדור מדויק לשחקן גם אם הוא יעמוד לבד במגרש, אז אתה תלוי בשלשות; נכנסו - אתה פותח הפרש, לא נכנסו - אין לך מה למכור.
לגבי ארז - לדעתי ניהול משחק מעולה שלו ברוב המשחק. גם בנושא הטיים-אאוטים. ניהל סגל קצר מאד והכין את הקבוצה למשחק נהדר. השאיר קצת יותר מדי את קאונסיל במגרש לטעמי, אבל כשאין לך יותר מדי אופציות אחרות, אז צריך להסתדר עם זה.