kobster כתב:
הפרק השני, מיוחד להורים לילדים.
לא פשוט. עולים שם הרבה סימני שאלה לגבי זהות,שפה,ערכים וחינוך.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1007945 בעיני לא מעט ישראלים, ובכלל זה האנשים שעשו לדעתי את הכתבה הזאת, לא ממש מבינים על מה אותם מהגרים מדברים. מנסיוני (ואם מקשיבים טוב אפשר לשמוע את זה גם בכתבה הזאת, בדברים של המהגרים ולא בדברי הכתב) אנשים שעזבו את הארץ פחות מודאגים ממושגים אמורפים כמו ערכים וזהות.
הקושי הכי גדול של רוב המהגרים, כמעט כולם, זה הניתוק מהמשפחה. יש קשיים נוספים כמו שפה ותרבות אבל עליהם אפשר עם השנים לגשר, ולו במידה. בעיית המשפחה היא כמעט בלתי פתירה. ילדים והניתוק שלהם מהסבים/סבתות שלהם מחריפים את הבעייה הזאת. לכן יש ישראלים שחוזרים אחרי שיש להם ילדים. אגב, לאחרונה שמעתי על כמה מקרים שבהם המהגרים הצליחו לשכנע את ההורים לעבור לארה"ב, בגיל לא צעיר, כדי להיות עם הנכדים.
הסיבה השנייה שאנשים חוזרים לארץ אחרי שנולדים להם ילדים זה שרבים מאוד מאלו שהיגרו למדינה אחרת לא בטוחים איפה מקום המחייה הקבוע שלהם יהיה. יש לא מעט ישראלים שעברו לישראל לפני 4-6 שנים שעדיין לא בטוחים אם זה זמני או קבוע. ילד מחריף את הבעיה הזאת כי אם ההורה עדיין חושב שיש סיכוי גבוה שהמשפחה תחזור ארצה אז יש צעדים שצריך לנקוט בגידול הילד, ובראש ובראשונה ללמד אותו עברית, שזה לא תמיד טרוויאלי.
ולירון, תן לי לשאול את השאלה שאמיר מציג כאן באור אחר. סבתי היגרה מפולין לישראל כילדה. היא לא דוברת פולנית (או יידיש). היא לא רואה את עצמה כפולנית (למרות שהיא עונה על לא מעט מהסטריוטיפים והבדיחות בנושא). למרות שהיא מטיילת המון בעולם (או לפחות כשהייתה צעירה יותר) אני חושב שהיא לא ביקרה בפולין מאז שהייתה ילדה (סתם מקום שלא מעניין אותה כאתר תיירות). היא כנראה מכירה את פולין פחות מבן 17 טיפוסי בארץ. הקיצר, בעיניך, יש משהו פסול בהתנהגות שלה, או של הוריה, בכך שהיא מנותקת מהתרבות שבה היא נולדה ובה גדלו הוריה?