Erling כתב:
אני לא חושב שיש כאן ניסיון "להחיל כללי מוסר אנושי על חיות באופן גורף". למיטב הבנתי, אף אחד מהמתדיינים פה לא מתכוון להעניש חיות על רצח חיות אחרות. לדעתי הנקודה היא אחרת – ההתייחסות לבעלי חיים באופן 'רחום' יותר (למשל להמנע עד כמה שניתן להיות שותף בתהליך הריגתם לצורך מאכל), למרות שככלל הם אכן טיפשים וחסרי שיפוט מוסרי.
אנאלוגיה ראשונית תהיה היחס שלנו לפעוטות, נאמר בני אדם בני שנתיים. אם פעוט יהרוג פעוט אחר, גם אם הוא אכן 'יתכוון' לכך, לא נעניש אותו. כלומר לא "נחיל כללי מוסר אנושי על פעוטות". עם זאת, למרות שפעוטות הם גם טיפשים וחסרי שליטה, הם בהחלט נמצאים תחת 'החיסיון המוסרי' שלנו. אף אחד לא מתכוון לאכול אותם, וגם להשתמש בהם לצורך רווח כלשהו (כמובן שההורים וכו' 'נהנים' מהם, אמרתי שזו אנאלוגיה ראשונית).
אני רואה שני דברים עיקריים שאפשר להגיד כנגד הטיעון שלי. ראשית שיש לגורי האדם פוטנציאל להפוך לבני אדם שלמים, ושנית שיש קשר רגשי חזק בינם לבין בני אדם הקרובים אליהם, שהוא מעבר לקשר בין אדם לבעל חיים. כמובן שאפשר להעלות עוד התנגדויות, אבל אלו ההתנגדויות שעלו לי עכשיו.
כעת בואו נדמיין מקרה נוסף – לזוג הורים נולד ילד עם פיגור עמוק ביותר. מצבו הוא כזה שלאור היכולות הרפואיות הקיימות, לא נראה שהוא יתקדם מעבר לרמה המנטלית של תינוק בן חצי שנה, והוא גם דורש טיפול יקר והשגחה צמודה בכל רגע. עכשיו, מדבר במשפחה קטנה, ולהורים אין אחים ואחיות. עם הזמן הסבים והסבתות נפטרים, ובגיל 25 ההורים נהרגים בתאונת דרכים. מובן שמטרתו של התרחיש הזה היא להראות שעכשיו אין גם מישהו שהאדם הזה מאוד יקר לו, וגם אם כן יש קרוב-רחוק שכזה, אני חושב שיהיה קשה להעלות כאן טיעון שהקרבה והאהבה הזאת שונה בהרבה מהאהבה ההדדית בין כלב לבעליו הישירים.
מה עכשיו? האדם הזה ממשיך להשאר בחיים, בגלל הירושה הגדולה של הוריו. אבל הוא גם ממשיך במצבו הטיפש, נטול הפוטנציאל, וללא אוהבים. למה שלא נאכל אותו? או אולי פשוט נזרוק אותו למיכל קומפוסט. אנשים רבים היו חושבים שזה בעייתי, למרות שההבדל בינו ובין בעל חיים 'עילי' במקרה הזה לא נראה לי גדול במיוחד. אגב, מי שאכן היה משתמש בו לצורך מאכל או רווח אחר, נשמע לי דווקא אדם עם השקפה מוסרית יציבה וקונסיסטנטית. אבל מי שמפריעה לו המחשבה הזאת, אבל בכיף אוכל פרה או כלב, שימשיך לחשוב על הנושא, אני חושב שזו סוגיה מעניינת.
בקיצור, אני לא רואה פה החלת מוסר אנושי על קהילת בעלי החיים, אלא פשוט יחס אמפתי ליצורים שהם חסרי אונים למדי, כמו שאנו נוהגים גם עם פרטים חלשים ביותר במין שלנו, שגם הם לא מסוגלים להתנהגות שאנו תופשים אותה כמוסרית.
[כמובן שגם אצלי יש בעיות. הטיעון שהצגתי עובד בעיקר עם בעלי חיים כמו חזירים, חתולים, שימפונזות ודולפינים. אבל מה עם דגי טונה? אני מודה שאני אישית רואה דגים כחצי הדרך לצמחים, ואני לא אמהר להגן על הפגיעה בהם. ומה עם דוגמאות יותר בעייתיות, כמו אלמוגים? ועם שימוש בדבורים לצורך יצירת דבש? אני החלטתי באופן שרירותי, כי אני לא מושלם ואין לי יכולת להקדיש זמן לבדיקה מדוקדקת של כל סוגייה, פשוט לא לאכול גם בעלי חיים שאני לא רואה סיבה אמיתית שלא לאכול אותם.]
בדיוק כך! לכן תמיד מצחיקים אותי טיעונים אידיוטיים מהסוג שהביא לפה יוגבאנד "לך תגיד את זה לכריש שאתה חס עליו, לפני שהוא טורף אותך". גם נמרים בסכנת הכחדה לא יהססו לטרוף אותנו, ובכל זאת אנחנו חסים עליהם ומגנים עליהם כאקט של מוסר ואפילו של חמלה.
אנחנו לא מנסים להשית את המוסר האנושי על כל ממלכת החי (נמר שטרף - ייכלא), אלא פשוט להגן על החי באמצעות המוסר האנושי (וגם קצת חמלה, שלעולם לא תזיק). ומי שנצמד לטיעונים של "מאז ומעולם וכו'" - אני עונה לו: המוסר האנושי איננו סטטי, הוא מתפתח ומשתנה - מה שהיה מקובל ואולי אפילו מוסרי רק לפני חמישים שנה, לא מקובל עוד כיום. מה שהיה מקובל ומוסרי לפני מאתיים שנה, לא מקובל עוד כיום. מה שהיה מקובל ומוסרי לפני חמשת אלפים שנה, בטח ובטח לא בהכרח מקובל עוד כיום.
הם יכולים להמשיך להצחיק אותך אבל ככה העולם עובד חמוד.
וזה שהתייחסת ספיציפית לכריש בדוגמה שהבאתי ולא הבנת את הרעיון של שרשרת המזון אז אתה עוד יותר מצחיק.
מעניין אם חייזרים, במידה וקיימים (וגם זו דוגמה לגזע שעלול להיות מעלייך בשרשרת), ירחמו עלייך כשיבואו לדלות אנרגיה מכדור הארץ. אני מנחש שלא.
האדם,בתור הגזע העליון בכדה"א, צריך להמשיך ולהרוג בע"ח על מנת להשיג מהם אנרגיה, ברמה שלא תפגע בכדור הארץ בצורה בלתי הפיכה. זה ההבדל בין ציד להריגה לצורך מאכל. זו הצהרה שכל בר דעת ייתן לך.
ואתה מוזמן להמשיך לאכול כמו ג'ירפה, באמת שלא מפריע לי.