שיקאגו כתב:
קודם כל אני אישית עושה את ההפרדה בין השחקן הטוב בהיסטוריה, שהוא מונח סבוך שלרוב קשה עד בלתי אפשרי להכריע (איך פותרים את פערי הטכנולוגיה בתקופות שונות? את הרכב המשטח שמשתנה עם הזמן, את היריבים שהיו בתקופות שונות לכל שחקן שלבטח משפיעות על פרמטרים כמו כמות GS וכו' שעושים בהם שימוש להכריע את הסוגיה) לבין השחקן שהשאיר את החותם הגדול ביותר בהיסטוריה, ופה פדרר הרחק מעל רפאל נדאל.
פדרר השחקן שהיה הכי הרבה זמן במקום הראשון, הוא גם השחקן שדורג הכי הרבה זמן ברצף במקום הראשון, השיאים שלו כמו רצף הפעמים שהוא הגיע לרבע גמר GS הם פסיכים, רפאל נדאל אפילו לא מתקרב לשליטה העיקבית שהייתה לרוג'ר פדרר.
מאסטרס, עם כל הכבוד להם, הם ממש לא נתון משמועתי, אפילו זניח. בטח אם הם לא מתורגמים לשליטה בדירוג.
נדאל בכושרו הנוכחי הוא אכן השחקן הטוב בעולם על משטחים קשים, אבל זה ממש לא מובן מאליו שזה ישאר ככה. בל נשכח שרפאל נדאל, בסך הכל זכה בקריירה שלו בשלושה GS על משטחים קשים, פחות מדג'וקו. המאזן שלו על משטחים קשים מול דג'וקו, הוא 11-7 לטובת נולה.
לסיכום גם אם נדאל יגיע ל17 GS, תרחיש בהחלט סביר, הוא עדיין לא ישאיר חותם גדול יותר מרוג'ר פדרר, שמאופיין בשליטה אבסוליטית ויציבות מטורפת.
זה לא רציני.
ראשית, טורנירי מאסטר הם נתון מאוד משמעותי כי כל 8 הטניסאים המדורגים במקומות הראשונים בעולם חייבים להשתתף בהם (להוציא את טורניר מונטה קרלו) אם הם בריאים. כתוצאה מכך אלו טורנירים שמשתתפים בהם שחקנים עם אותה איכות שמשתתפת בטורנירי GS. זה כמובן לא יוקרתי באותה מידה, והפורמט מעט שונה (משחקים יותר קצרים. פחות מנוחה בין משחקים), אבל הניקוד שניתן לטורנירים האלו (בדיוק חצי מGS) מאוד משקף את היוקרה והחשיבות שלהם.
נדאל למשל זכה השנה ב5 טורנירי מאסטר. נובאק דיוקוביץ שיחק בכל הטורנירים האלו שבהם נדאל זכה (ובכולם הפסיד בשלבים המוקדמים). אנדי מארי שיחק בכל חמשת הטורנירים האלו. רוג'ר פדרר שיחק ב4 מחמשת הטורנירים האלו (היה פצוע בטורניר רוג'ר בקנדה). דויד פרר שיחק בכל חמשת הטורנירים האלו. וכך הלאה. למען האמת השנה יותר שחקנים בכירים שיחקו בטורנירים האלו מאשר בטורנירי GS.
אז זה קצת לא רציני, בלשון המעטה, לטעון שטורנירים שבהם כל הטניסאים הבכירים בעולם מתחרים הם זניחים. לא מתאים לאנשים שעוקבים אחרי טניס יותר מכמה שבועות בשנה.
אשר לחותם של נדאל לעומת פדרר, זה עניין אישי. בעיני יש מגבלה על החותם של מישהו שהיריבים הגדולים שלו בשלבים הראשון לייטון יואיט ואנדי רודיק והיריבים הגדולים שלו בשלבים המאוחרים יותר, שבהן הוא עדיין היה בשיאו, ניצחו אותו עשרות רבות של פעמים (זה מעניין שאתה ראשית אומר שאיכות היריבים משפיעה על מספר תארי הGS אבל אחרי זה משתמש בנתון של מקומות במקום הראשון, המושפע לא פחות מאיכות המתחרים). אם תזכר במשחקים הכי גדולים של פדרר אי פעם אני מאמין שרובם היו מול נדאל, וברובם הוא הפסיד. פדרר הוא גם מישהו שמעולם לא היה הטוב בעולם בכל המשטחים. בעיני השיא שנדאל השיג בטורניר האחרון-לראשונה לשחקן בטורניר היה מאזן משחקים חיובי מול כל 32 המדורגים בטורניר-הוא לא פחות איכותי מהשיאים המאוד איכותיים של פדרר. בכל מקרה, אין ספק בעיני שכיום החותם של פדרר משמעותי יותר מזה של נדאל אבל אני מציע לחכות עוד כמה שנים.
אשר לנדאל ומשטחים קשים, זה נכון שהוא זכה בGS על משטחים כאלו 3 פעמים. דרך אחרת להסתכל על הסטטיסטיקה היא לאמר שב4 השנים שמאז 2010 (שאז נדאל שיפר את איכות הסרבים שלו) נדאל הגיע לגמר של כל טורניר GS על משטח קשה, אלא אם הוא היה פצוע (והוא היה פצוע לא מעט). היחיד שהיה יכול לעמוד מולו, גם על משטחים קשים, זה נולה בשיאו. זה נותן לך אינדיקציה טובה מה נדאל יכול לעשות בשנים הקרובות אם הוא יהיה בריא.