ירדן כתב:
לאחרונה התעסקנו בהמון דברים. גם מקצועיים, וגם עסקיים בהמון דברים שהיו חייבים להתעסק בהם, וכמה שאני שמח שמתעסקים בהם, ואני מקווה שכמוני אתם רואים שאנחנו בדרך למועדון בריא, שגם המזומנים יגיעו אליו אם נמשיך באותה דרך.
יצא לי היום, שוב, אחרי המון זמן, להסתכל בסרטוני יוטיוב שונים של הקבוצה שלנו. סרטוני קהל, מהכדורגל מהכדורסל. המשחק בטדי. הדרבים הטובים. ה3-3 . הגול של דה רידר. הרגעים היפים והפחות יפים של הקבוצה שלנו.
והתעוררו בי 2 דברים.
הראשון, שהוא צפוי - הוא הגעגוע. הגעגוע להפועל שלי. שאומנם היא פה הרבה זמן, אך בעונה 2 האחרונות היא הייתה איתנו רק לרגעים. ואין אני מדבר על נצחונות.
אני מתגעגע למגרש, לעלייה במדרגות של שער 5, אל הריח של הסיגריות הנקניקיות והזיעה כאחד ( על אף שנהייתי צמחוני). לניסיון ההבנה מה בדיוק קורה בצד השני של המגרש. להתקבצות שחקנים אחרי גול.
לחברי האוהדים, שאת הניצוץ בעיניהם אני רואה כאילו אני מסתכל במראה. אני מתגעגע. אני מתרגש. ואני יודע שזה קרוב. קרוב מאוד.
הדבר השני התעורר בי, הוא אינו מובן מאליו. יש בי רעב. ההתחדשות והלידה מחדש של המועדון עוררה בי רגשות שלא הרגשתי הרבה זמן. של התרגשות, רצון, מוכנות להשקיע והבעירה של אלמנט הפועל בתוך לבי.
אך הרעב הזה יהווה את הכוח העצום שהוא יכול להוות לקבוצה, רק אם הוא דבר הדדי. הדבר שאני מקווה מהמצב הנוכחי הוא ששאר האוהדים מרגישים כמוני. שהם מרגישים את הרצון הזה לקום ולזרוח מחדש, ולמרות החרא
ולמרות הזבל. לקום ולהראות שוב שאנחנו כאן, ולא הלכנו לשום מקום.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
אז אני פונה לקהל האוהדים של הפועל. משער 5 עד שער 13 . שכחו את הדברים שהיו ביציע (ומגרש לרוב) ב-3 שנים האחרונות. בואו נחזור להיות הכוח העצום שאנו מחוייבים להיות עבור הקבוצה שלנו.
תנו לכם ולחבריכם הזדמנות להנות מן היציע ומן הקבוצה, ותנו הזדמנות לתרום אליה.
עידוד. למרות מה שנאמר כאן, אני מאמין ויודע שהקהל של הפועל שהוא רוצה הוא מעודד. חזק. ומשמעותי. אל תצעקו על אלו שלא מעודדים ואל תתעצבנו מכך שמעודדים לכם על האוזן, מבקשים ממכם לעודד או כל שטות אחרת שלא מתאימה בדיוק לתפיסבת עולמכם בנושא העידוד.
שירי שחקנים. דבר שדוכא ונעלם. בוא נחזיר אותו. בוא נחזיר את הטירוף לחימום ולרגע ששחקן ששחקן מגיעים להודות לנו. תגיעו רבע שעה מוקדם מהרגיל שלכם. גם להפועל וגם יעזור בחנייה.
תגיעו למשחקים שגם אטרקטיבים! המנוף שלנו במשחקי חוץ בתור קהל מהווה הרבה כוח. כמובן שבבית אין צורך להרחיב.
אחראי העידוד - מה שלא שבור לא צריך לתקן. אין צורך להכניס עוד ועוד שירים לרפטואר כל כך מפואר, ולזרוק את השירים הטובים לפח. יש כל הרבה שירים מצוינים שלא השתמשו בהם כמעט בכלל בשנתיים האחרונות וחבל.
תנהגו בחוכמה בניהול הפלייליסט. תנסו להטריף את הקהל, ולא לתמרן או לחנך אותו. החוזקה והעידוד יבואו לבד.
ועוד דבר בנוגע לעידוד. אנחנו רוצים לשמוע את הפועל עולה המקורי. בבקשה. מדובר בהמנון הבלתי רשמי של הקבוצה ואני וגם אתם יודעים שאם זה יהיה השיר הראשון שישמע העונה בבלומפילד נראה חיוכים מכל עבר, והתחושה של ההתחדשות
הבריאות והחזרה לדבר האמתי תרגיש אמתית.
והכי חשוב: יהיו סובלניים לחבריכם ביציע ולקבוצה שמגרש. כולנו בינינו חברים, ולא האמתי עם איזה אנשים התחברתי דרך הקבוצה. אנחנו גוף אחד שצריך להשאר מאוחד, ולחבר את הקבוצה שעל המגרש לאחד שלנו. רק אז נהיה במצב טוב באמת.
קחו את הגעגוע, ההתרגשות והרעב שאני יודע שכל אחד אחד מאתנו מרגיש, ותמנפו אותה כדי ליישם את כל אלו. יכול מאוד להיות שאנחנו בתחילה של דרך נפלאה. אך בלי קשר לתוצאות הכדורגל יש לנו הזדמנות להפוך לדבר שאנו כל כך אוהבים וכל כך נהנים ממנו, אך זה יקרה רק אם ניקח לתשומת ליבנו את הביקורת, כל אחד בתחומו שלו, את האהבה בין אנשי היציע והאהבה לקבוצה קדימה.
למרות האורך אני מקווה שריגשתי אותכם כמו שאני התרגשתי היום. ושעוררתי בכם את הרגשות כלפי כל האלמנטים של הפועל שניקח אותם ואת עצמנו הלאה.
ערב טוב ויאללה הפועל.
בקשר ללא להכניס שירים חדשים אני לא מסכים אבל קבל

על הכוונה הטובה ועל רוב הדברים הנכונים מאוד