פורום השדים האדומים

לא מדברים על מלחמה בהכרח. בתקופת החרם הערבי חברות תעופה החרימו את ישראל. לופטהאנזה למשל היתה אחת מהן בוודאות.
כך שאולי זה לא נראה סביר במיוחד. אבל כאמור יש תקדימים היסטוריים, ואנחנו צריכים להחליט האם אנחנו מוכנים להיות חשופים שוב לתלות באחרים בתרחישים מסויימים.

גם אם 99% מהחברות יחרימו, תמיד יימצא איזשהו מוביל שיכנס דווקא לשוק הפנוי הזה. מעניין שטורקיש טסים למרות הברוגזים בין ראשי המדינות, לצורך המחשה.

בדיוק, תמיד תמצא החברה שתרצה לעשות כסף, ואולי על הדרך לקחת פרנסה מהמתחרות.

זאת פשוט החלטה פופוליסטית מגעילה של ישראל כץ שרוצה להיות "כחלון" מספר 2. לאל על יש נתוני פתיחה הרבה פחות טובים ממול למתחרות שלה שיהיו בהסכם השמיים הפתוחים. אם באמת המדינה רוצה לבוא לקראת התושבים, שיסבסדו את הוצאות הביטחון של אל על ב-100 %, הוצאות דלק מיותרות על נסיעה בנתיבי אוויר עוקפי מדינות ערב, בלאי שנוצר למטוסים עקב כך ועוד הרבה אלמנטים שנובעים מכל נתוני הפתיחה הללו. בלי קשר, הבנתי שלחברות הישראליות אין אפשרות להגיע לכל שדה תעופה באירופה כפי שעכשיו תהיה אפשרות לכל חברה אירופית להגיע לבן גוריון. זאת גם אחת מהדרישות שלהם.
מה שכץ ומשרד התחבורה מסרבים להודות בו, זה שמדובר בסה"כ במוצר מותרות. מי שנוסע לחו"ל אלו אנשים שיכולים להרשות לעצמם. לא מדובר פה במוצר כמו דלק, חשמל, מזון או סלולר. בשביל מוצר מותרות הוא מוכן לגזור כליה על חברה שהיא נכס צאן ברזל של המדינה שמספקת מקום עבודה ל-10,000 איש באופן ישיר ובסה"כ 17,000 איש.
ממשלה של פופוליסטים...

מה שאתה מסרב להבין הוא שיותר טיסות =יותר תיירים =יותר מלונות =יותר עובדים בענף כולו ומי שמושפע ממנו ( מעובדי מלון, מדריכי נסיעות, אתרי תיירות, נהגי הסעות ועוד הרבה ) והרבה יותר כסף למדינה. ואם אתה קורא לחופשה מותרות, אתה חי כמה עשרות שנים אחורה. יותר מזה, המחירים הפסיכיים של המלונות בישראל גורמים להרבה אנשים לסע לחול במקום כי זה יותר זול, אז זה רק יגביר את התחרות ויוריד מחירים גם בשוק הפנימי.

מה שאתה מסרב להבין הוא שיותר טיסות =יותר תיירים =יותר מלונות =יותר עובדים בענף כולו ומי שמושפע ממנו ( מעובדי מלון, מדריכי נסיעות, אתרי תיירות, נהגי הסעות ועוד הרבה ) והרבה יותר כסף למדינה. ואם אתה קורא לחופשה מותרות, אתה חי כמה עשרות שנים אחורה. יותר מזה, המחירים הפסיכיים של המלונות בישראל גורמים להרבה אנשים לסע לחול במקום כי זה יותר זול, אז זה רק יגביר את התחרות ויוריד מחירים גם בשוק הפנימי.

אל על לא יוכלו לעמוד כנראה במחירים שלהם וככל הנראה יפשטו את הרגל.

אבל זה תהליך שקרה בכל העולם - כמעט כל חברות התעופה הקטנות נסגרו. צריך להחליט אם בא לנו על זה או לא - אם לא בא לנו שאל על תיסגר, ואני לא רואה איזה יתרון אדיר בלשמור אותה בחיים, צריך לזרוק לשם כמה שקלים מתקציב המדינה.

ארצות הברית, מן הצד השני, סיפקה נשק לישראל במסגרת רכבת אווירית משלה, אשר כונתה מבצע ניקל גראס. רכבת אווירית זו החלה ב-14 באוקטובר, אך קדמו לה מספר אירועים: אובדן רחב היקף של מטוסים וטנקים ישראליים, התניה מצד ארצות הברית לקבלת הפסקת אש, חכירת מטוסים אמריקאיים לאחר שהתברר כי מספרם של מטוסי אל על אינו מספיק, ולבסוף סירוב מצד המצרים לקבל הפסקת אש

ב-14 באוקטובר, בשעה 18:30 לערך נחת בשדה התעופה לוד מטוס גלקסי אמריקני ראשון ובו מלבד ציוד גם יחידת פיקוח אווירית שמנתה כ-50 חיילים שעתידים לפקח על הפריקה ועל תחזוקת המטוסים. בסך הכל שלחה ארצות הברית סדרה של 567 טיסות: 145 גיחות של מטוסי גלקסי, ו-422 גיחות של מטוסי סטארליפטר, שבמסגרתם הועברו לישראל, עד 14 בנובמבר 22 אלף טון של ציוד: מטוסים, מסוקים, חלקי חילוף, תחמושת, ואמצעי שיבוש למטוסים. במשלוחים נכללו גם אמצעי לחימה חדישים שטרם סופקו לישראל, כגון טילי טאו ולאו. ישראל ביקשה לקבל טנקים מציוד אמריקני שהיה מוצב בגרמניה, אך ארצות הברית לא נעתרה לכך. על פי יו"ר המטות המשולבים אז האדמירל תומאס מורר האמריקנים הסכימו אך הסירוב היה גרמני.[5] מדינות אירופה לא הרשו למטוסים האמריקאים לתדלק בשטחן, וחלקן אף סירבו למעבר המטוסים האמריקאיים מעל שטחן. לבסוף ארצות הברית קיבלה זכויות נחיתה באיים האזוריים, רק לאחר שניקסון הפעיל לחץ כבד על פורטוגל. חלק מהמטוסים תודלקו באוויר מעל לאוקיינוס האטלנטי. שיא המאמץ היה בין התאריכים 18-20 באוקטובר שבהם נחתו בישראל 28 מוטסים ליום חלקם מטוסי אל על. לאחר הפסקת האש ירד מספר המטוסים לשניים ביום.
בנוסף הועברו לישראל לקראת סוף המלחמה באופן ישיר לשדה התעופה לוד 36 מטוסי פנטום, 60 מטוסי סקייהוק רובם ישנים וכן מספר מסוקים ומטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים היה הכרח לבצע התאמות והחלפת מערכות. הסקייהוקים שנשלחו הספיקו לבצע במהלך המלחמה כ- 280 גיחות מבצעיות והפנטומים כ- 200 גיחות. המטוסים הוטסו עם סמלי חיל האוויר הישראלי אך נותרו צבועים בצבעי הגוף של חילות האוויר האירופיים שמהם הם הגיעו.
יובל נאמן שהיה אחראי על הרכבת מטעם ישראל, גילה כי המבצע היה כרוך גם בתרגילי הטעיה. טנק 60-M שהוטס לישראל, הוחזר לארץ היעד לאחר שכל הצלמים הסתלקו‏[6] . תקציב סיוע החירום לישראל, שאותו אישר הקונגרס לשם מימון הרכבת האווירית, עמד על 2.2 מיליארד דולר.

Initially, only the Israeli national airline, El Al, provided transport, and supplies began to arrive in Israel on October 10