פורום השדים האדומים

אני באמת כבר לא יודע מה להגיד. בחיים שלי לא התעצבני ככה כמו בדרבי האחרון. אנשים מזיינים תשכל כל המשחק על זה שאלמוג כהן לא נותן פס טוב או ספורי לא סוגר באגף, אבל את התפקיד שלכם, לעודד, אתה לא מבצעים כמו שצריך. לא יכול לראות אנשים עומדים באמצע הגוש עם הצעיף על הראש מסתכלים לשמיים במקום לפתוח תפה ולהתחיל לשיר, אפילו לא בשביל להעיר את השחקנים, אלא בשביל להציל את הכבוד של הפועל, של הסמל. לא יכול לראות אנשים שמים זין על מאור כשהוא מבקש מהם לקום בתחילת מחצית שנייה. הרבה מעבר לבעיות של לא שרים בקצב או לא מעורבים מספיק במשחק, הבעיה המרכזית היא זלזול. זלזול באנשים שזה חשוב להם, שנותנים הכל בשביל שיהיה עידוד ושלא נשב בשקט מושפלים בזמן שהקבוצה השנייה שמה לנו את השלישי. אנשים חושבים רק על עצמם, לא אכפת להם מהכבוד שלנו כקהל, מבחינתם שישירו לנו יאללה הביתה ושאנחנו נשב בשקט, על הזין שלהם הפועל.

הלוואי שהיה מה לעשות, אני לא מצליח לחשוב על פתרון.

אני בטח לא הולך ללמד סנגוריה על נושא העידוד אצלנו, אבל אתה קצת מתעלם מהעובדה שמעולם לא היה בישראל דרבי שבו קבוצה הפסידה בצורה כ"כ ברורה והקהל שלה עודד עד השנייה האחרונה בכמות כזו.
זה היה מפתיע לטובה.

וכל זה אחרי שדווקא התחלנו את המשחק בטירוף.
קצת קשה מפסיקים לעודד?
במחצית בפיגור של רק 1-0 כל הקהל של מכבי חוגג עלינו ומשפיל אותנו אנחנו יושבים בשקט ואוכלים את ההשפלה הזאת בשקט היחיד שניסה זה מאור עם הפועל תראי מה קרה לי - לצערי חוץ מ20 איש בגוש כולם הסתכלו עליו כמו על תמהוני.
ב2-0 בכלל היה בושה, נותנים להם לחגוג עלינו בשקט.
בסוף אולי קצת התעוררנו, לא קרוב ללהיות מספיק.

היה את אותך אני אוהב ואימפריה באדום, וכמעט תמיד כשאנחנו מפסידים יש את השיר שניים החזקים האלה, כשהכי זכור לי זה התראי מה קרה לי בקריית אליעזר השנה דקה 86 (חושב שבחיים לא השתגעתי כמו שם).
אבל כל המחצית השנייה חוץ משני השירים האלה אנשים עומדים בתוך הגוש ושמים זין. אנלא יכול לראות את זה יותר

לפני החימום התחלנו לשיר את ״תמיד אנחנו איתך״ ואז כשהם עלו כרגיל עברנו להפועל עולה , ואני שואל למה לעזאזל?
למה לא להמשיך את השיר? פעם אחת שעשינו את זה, זה היה בעונת הדאבל נגד הפועל ר״ג בוינטר שניצחנו שלוש כשהשחקנים עלו למשחק, ואם אני זוכר את זה כנראה זה היה מצויין.

אין מה לעשות, יש רגעים שאתה נשבר. אני, כאחד שמעודד בטירוף 90 דקות כבר מעל 10 שנים, לראשונה שלשום הייתה לי תחושה שנשברתי.
שאין לי יכולת לשיר ולעודד. זה פשוט חוסר אונים.

גם כשהם חוגגים לך מול הפרצוף ומשפילים אותך ואת הפועל?

כן.
קורה שנשברים,אין מה לעשות.

אצלי אישית כן.
לא מעניין אותי משחקי האגו של מי יש יותר גדול.
אז הם שרים יאללה הביתה ואני הולך מושפל.
עם הראש למטה כי שוב דרבי ושוב הפועל לא מהווה יריב.
מה לעשות הם טובים יותר, הם נצחו בקלות ובצדק.
אז הולכים הביתה עם הראש למטה.
גם זה קורה.

גם בחירת השירים הייתה נוראית
לשיר אחרי הגול הראדון "אוו נהנהנהנה" זה טיפשי לחלוטין כי ברור שזה לא שיר שיש לו סיכוי לסחוף את כל הקהל.

הודעה שמייצגת את כל מה שרע ב"קהל החדש".

השחקנים של מכבי השפילו את השחקנים של הפועל. זה כל ההשפלה שהיתה. מי ששר יותר לא משפיל אף אחד, מה זה, תחרות ברייקדאנס?

אני חושב שהוא ממש לא התכוון לזה.
אולי הוא התכוון לכך שאם היו מעודדים חזק יותר זה היה מביא לשחקנים על הדשא אקסטרא כוחות ומוטיבציה.
במצב שנוצר שם על הדשא,כל מה שנותר לי זה להיות מרוצה שהשחקנים עשו את הכל כדי למנוע תבוסה.
בדיוק כמו שרשמתי ב״אדום עולה״:בניגוד לדרבי הקודם הפעם השחקנים היו מודעים להבדל בין הפסד של 2:0 לבין תבוסה מחפירה,ועשו את הכל כדי שנחזור הביתה כמה שפחות מושפלים.
מספיק שחסכו לנו את שירת ה״הבאנו 4 עליכם״ או ״איך זה לקבל 3״ המוכר.
על 2:0 ״אין שיר״.
מה לעשות שההבדלים היו כל כך גדולים,שתפסתי את הראש איך לקראת הסוף קוסטה לא קרע את הרשת של אניימה,אחרי מסירה גדולה שקיבל מספורי לבד מול השוער.
בתוך כל הבאסה משני הדרבים האחרונים,אני פשוט מודה לאלוהים שזה הלפני אחרון לא נגמר 7 או 8 על האפס.
צריך היה להיות שם או לראות שוב (לא חושב שיש מזוכיסט כזה) כדי להאמין.
זה פשוט היה נס מטורף שזה נגמר ב-4 ״בלבד״ תוצאה מוכרת מלפני שני עשורים.
ואגב (וזה ההבדל ביננו וספק אם ה-DNA הזה ישתנה בעתיד) גם אנחנו היינו יכולים לשים למכבי בשנים האחרונה סוג של אם כל התבוסות שאי אפשר לתקן ב-50 שנה.
3:0 שהובלנו עליהם אחרי 30 דקות של משחק! מיותר לציין שזה גם נגמר כך.
לדעתי עם אותה החטאה מטורפת של ברדה בדקה ה-90 ממטר כשכל השער פתוח.
הם היו מפורקים וזה היה חייב להגמר בחמישייה.
וכמובן ה-4:2 נדמה לי בעונת הדאבל (הזכרון שלי לא משהו) שהובלנו 4:1 ויכולנו לפרק אותם לגורמים עם שישייה היסטורית,ובסוף כמו הפועל קלאסית ספגנו את ה-4:2 משער שלדעתי לא עבר את הקו בכלל.

המוטיבציה היחידה של השחקנים היא הכסף, בונוסים, קריירה, וכו'. לא הווליום של השירה (ובטח שאם השירה מונוטונית גם אם בווליום מחריש אזניים כל המשחק, אז זה עובר להם מאוזן אחת לשניה). אני בטוח שרוב הזמן השחקנים בכלל לא מודעים לאיזה קהל שר את אותם שירים עם אותם מקצבי תופים רועשים.

אין מה לעשות, פעם, כשהקהל היה שר רק מידי פעם, היתה לזה הרבה יותר השפעה. ולקריאות ספונטניות, קולות התלהבות אמיתית ממהלכים, יש הרבה יותר השפעה חיובית מאשר לשירה מאורגנת.

לא יזיק להסתכל על המגרש ולמחוא כפיים לשחקן שמוסר טוב או עובד שחקן, זה הרבה יותר יחזק לו את הבטחון.

קצת עירבבת בין 2 המשחקים לדעתי. בדרבי שניצחנו אותם 3-0 זה היה תוך 15 דקות בערך{מדקה ה25 בערך עד דקה 40} וברדה נגח עקום בדקה ה90.
ובדרבי של ה4-2 , הובלנו עליהם בדרבי חוץ 3-0 בדקה ה30{מדקה 15 עד דקה 30 נכבשו הגולים} כששכטר עוד החמיץ בין לבין כמה מצבים. ובסוף זה נגמר 4-2 עם שער לא חוקי למכבי ויכולנו לתת להם בהחלט שישייה באותו משחק

עשית מחקר?
מאיפה קבעת בכזו נחרצות שפעם לעידוד הייתה השפעה והיום אין לו?
דווקא יש הרבה שחקנים שטוענים שזה מטריף אותם, אבל אתה נגד, אז קבעת כבר עובדות. על סמך מה? על סמך כלום.
יש אנשים שהעידוד והתפאורה חשובים להם ובזה הם מתעסקים ויש אנשים שכייף להם להיות מציקים וטרחנים ובזה הם מתעסקים.

הקהל היה הבעיה האחרונה של הפועל בדרבי הזה

אם כך, מה המניע של שחקנים (לדוגמא פאביצ'ביץ' בדרבי האחרון) לפנות אל הקהל בבקשה לעודד יותר חזק ולדחוף ע"י תנועות ידיים?

אני לא מבין מה התלונות לקהל
אנחנו בני אדם לא רובוטים או חיילים שטופי מוח בצבא של צפון קוריאה

היה עצוב היה באסה קשה להמשיך ולשיר ולקפוץ כשאתה רואה את המשחק
וזאת לא רק התוצאה, זאת הדרך בה השחקנים שיחקו
ההגנה שעושה התקפי לב בכל התקפה של ההם, ההתקפה שלנו שכולנו יודעים שגם אם היו משחקים 90000000 דקות לא היו שמים גול

הקהל היה בסדר גמור וזה לא משנה הסדר של השירים, תאמינו לי שאם היינו מובילים כולם היו שרים אפילו שירים של ג'סטין ביבר או אום כל תום

מסכים
בלי שום קשר לתוצאה כל המשחק התנהל על תיבת ה 16 שלנו
רק מתחילים שיר ואז זה נעצר בגלל איזה טעות קריטית שההגנה עשתה ונכנסים להלם

מבחינתי, ומבחינת עוד הרבה אוהדים, הפועל ומכבי זה קודם כל האוהדים. הפועל זה האוהדים לפני שזה השחקנים. כשאני מדבר על הכבוד של הפועל אני מדבר על זה שכששרים לנו הבאנו 4 עליכם ואנחנו יושבים בשקט, אנחנו, הפועל, לפי איך שאני רואה את זה - מושפלים. כנראה שהבעיה היא שזה לא חשוב לרוב כמו שזה חשוב לי. אני יכול להגיד שאחרי התראי מה קרה לי ב3-0 בקרייה, יצאתי מבואס מאד מהמשחק, אבל מצד שני גאה בנו מאד. לא נשברנו, הראינו לכולם מה זה הפועל, ובמיוחד לעצמינו.

הפועל זה הפועל לפני שזה האוהדים ולפני שזה השחקנים.
כשמקבלים 4 חתיכות, אז מושפלים, וגם אם תשיר פי 4 יותר חזק, זה לא ישנה את המציאות.

אגב, "אנשי הגדר" מוכרחים להתחיל להתחיל להתחבר למה שקורה על הדשא.
אין שום הגיון בהלמשיך לשיר בכוח כשברור שצריך לשרוק בוז.

אתה שם לה שמבחינתך הפועל זה אתה (יענו "אנחנו האוהדים"), ובהתאמה גם ההשפלה שלך ("שלנו, האוהדים") היא החשובה, התגובה שלך ("שלנו, הקהל") היא זאת נותנת לך איזה מקור לגאווה גם ביום שחור, וכו' וכו'?
נראה לי שאתה ("הקהל") הרבה יותר חשוב לך מהפועל.

אני לא בא לצאת עליך או לחנך אותך, ויש מצב שאני טועה לגמרי (אני לא מכיר אותך, בסך הכול קראתי הודעה שכתבת בפורום).
אבל על פניו זה מה שכתוב בהודעה שלך.
נקודה למחשבה.

עריכה: זה גם לא אישי אליך, ואתה ממש לא היחיד שכותב ומתבטא ככה.

מבחינתי, הפועל זה האוהדים. שחקנים מחליפים כמו גרביים, האוהדים נשארים תמיד. בגלל זה, אם הושפלנו על המגרש, חשוב לי שנשמור על הכבוד שלנו ביציע. זה הרבה מעבר ל"מי שר יותר חזק". זה פשוט "להיות הפועל" - לעודד עד הסוף בלי פשרות, בניגוד לנבלות מהצד השני של הכביש. הקבוצה והאוהדים חשובים לי באותה מידה, אבל אני מעדיף במקום לקטר ולהתלונן על תחום שאני לא יכול להשפיע עליו (המשחק עצמו), לתת כל מה שאני יכול בתחום שאני כן יכול להשפיע עליו (האוהדים)

לא עשיתי מחקר. רק הגיון. כשהקהל שר נון-סטופ זה כמו מזגן, אתה לא שומע אותו אחרי כמה דקות.

כשקהל מתלהב במהלך טוב, חילוף, וכו', אז כן שמים לב לזה. הייתי בשתי התקופות במשחקים, וזה מה שהרגשתי.

שחקנים יגידו הכל בשביל להתחנף לקהל. מעשית, זה לא מזיז להם.

טוב, לא נתתם לאשכול המגוחך הזה להעלם,
אז אני כבר לא יכול להבליג.



הודעה ענקית שניה השבוע בפורום.