nati כתב:
unknown כתב:
טוב אז אחרי שהשתכרתם מאיזו כתבה שנשלפה מהמותן, בוא נשאל עוד קצת שאלות.
אם בעלים יחיד שבא להשקיע זה כל מה שצריך, איך זה שבטבלה הזו שהוא נתן שם על הצלחות של קבוצות ב15 שנה אחרונות מכבי מפגרת אחרונה מבחינת תארים? כמדומני ב15 שנה האחרונות היה במכבי כל הזמן בעלים יחיד דומיננטי. יותר מזה, אני די בטוח שאם היה שם נתון של השקעת כסף מהכיס הפרטי של בעלים בשנים האלו, הם היו מובילים בגדול.
היה להם את לוני ששפך הרבה כסף ורצה מאוד בהצלחת הקבוצה, אח"כ את שניידר ששפך ים של כסף וב3 שנים האחרונות יש גולדהאר שזרק כסף כמו שאף אחד לא זרק אף פעם בליגה שלנו, ורק עכשיו הוא רואה הצלחה.
עוד שאלה, למה הכתב לא מתייחס להצלחות אחרות חוץ מאליפויות? הפועל ב15 שנה האחרונת למרות כל הבלאגנים היא בלי ספק הקבוצה הכי מצליחה באירופה, יעיד על כך הדירוג של אופא שאותו מבחינת הקבוצות הישראליות אנחנו מובילים כבר הרבה שנים.
מה גם שהרבה מאי ההצלחה בליגה שלנו ב15 שנה האלו נובע מכך שקבוצות ישראליות, כולל הפועל, לא מצליחות לשלב את הליגה ואירופה בו זמנית. אין לי נתונים מספריים אבל ברוב השנים שאני זוכר מאז עונת הדאבל הפועל לרוב היתה הקבוצה ששורדת הכי הרבה זמן במפעלים אירופאים. בזמן שחיפה, מכבי שלא לדבר על בית"ר היו מסיימות את הקריירות האירופיות שלהם בתחילת השנה, אצלנו המפעלים האירופאים לא פעם ניגררו עד ינואר ויותר. מה שאומר עייפות במשחקי ליגה, פציעות, איבוד מוטיבציה של השחקנים במשחקי ליגה מול קבוצות קטנות וכמובן ייצוא שחקנים לאירופה שגם גורר הרבה בעיות.
למה הוא לא הזכיר את הזכיות בגביעים?
בקיצור, אם נסתכל על 15 השנה האחרונות עליהם הוא מדבר, מועדון קטן אנחנו ממש לא וזה למרות כל הבלאגנים הניהוליים.
לגבי ראייה לעתיד, כמו שכבר הראתי, בעלים יחיד הוא לאו דווקא הפרמטר. יש עוד נוסחאות שיכולות לעבוד. על מה שכן אי אפשר לוותר ובזה הוא צודק, זה חזון שכולל בתוכו השקעה בנוער.
כי מכבי עד העונה הייתה קן צרעות.בקיץ האחרון הבעל בית שלהם השמיד את הצרעות.
רק לחשוב לאן אנחנו היינו מגיעים(ביחוד אחרי הדאבל וליגת האלופות)עם בעלים נורמלי.
+ אצלנו, למרות ההצלחות הרבות מעבר לאליפויות שהזכרת בצדק, כל עונה מחדש יש עלינו איום ממשי של פירוק במידה ולא מגיעים לאירופה, אפילו אחרי אליפות לא הצלחנו להשאיר את הסגל הקיים ורק בזכות ליגת האלופות שמרנו על הסגל. חיפה ובעיקר המחלה יכולים להרשות לעצמם עונות קשות, עונות של כשלונות, עונות בלי אירופה ולמרות זאת יש להם יציבות אינסופית, סגל שחקנים יקר ואכותי ובעיקר בעיקר תשתית של נוער שבמקרה של המחלה, עוד לא מימשה כלום ממה שהיא הולכת לעשות בעתיד לצערי. כל הרעיון במאמר הוא שאנחנו כל הזמן חיים על פלסטרים שעוצרים את הדימום, סותמים חורים, מוכרים שחקנים איכותיים מהר מאודד (מישהו אמר נוסא) ולא הולכים לשום קדימה בלי שום חזון ויציבות, אי אפשר להתכחש לכך.