גיא האדום כתב:
רובם לא הוחזקו בחשאי במשך שנים. על המעצר של וענונו פורסם אחרי כמה שבועות. כנ"ל למיטב זכרוני עם קלמנוביץ. מרקוס קלינברג הוא באמת מקרה שכזה אבל הוא כמעט יחיד ומיוחד (ואני לא יודע אם מוצדק או לא). ועדיין, קלינברג נשפט בבית משפט ולמיטב ידיעתי משפחתו ידעה בדיוק מה קורה איתו.
כולם הוחזקו בחשאי כל עוד הצליחו להסתיר את זה מהציבור, אני מנחש שאם היו יכולים, עד היום לא היית יודע על אנשים כמו וענונו, מה שגורם לי לחשוב שיש סיכוי לא רע בכלל שיש לנו עוד אנשים עלומים בתאים עלומים במקומות עלומים בארץ.
הסיפור הזה רק מחזק את זה.
גיא האדום כתב:
אשר להצעה שלך, היא החוק כיום. לעיתונות מותר לפרסם הכל אלא אם יש צו איסור פרסום. הבעייה היא כמובן שקצת קל מידי להוציא את הצוים האלו כי השופטים לא מוסגלים לעמוד בפני התחינה של השב"כניק שבוכה להם שכל פרסום יביא לחורבן המדינה. אלו באמת שאלות לא קלות בשביל שופטים אבל אני לא חושב שדיווח לועדת השרותים החשאיים בכנסת יהיה אפקטיבי יותר.
אני לא מדבר רק על צנזורה, אני מדבר על פתיחה מלאה של המסמכים האלו אחרי מספר לא גדול מדי של שנים (כמובן יש יוצאים מהכלל) שיעמדו מקבלי ההחלטות האלו לפני הציבור ויסבירו למה אסור היה לאזרחים לדעת על התכניות שהיו לאריק בלבנון או מה שהאגף היהודי של השב"כ עושה (שלא יגידו שאני לא זורק לימנים עצם!).
אני לא חושב שהגישה של לפרסם רק מה שעיתונאי מצא במקרה לרוב ע"י מדליף שמסתכן בכלא עובדת כזה טוב.
גיא האדום כתב:
ולבסוף, אני לא שמתי לב איפה בלינק שהבאת נכתב שמדובר באוסטרלי, ובטח לא עם כל הפרטים שמפורסמים עכשיו.
אתה באמת חושב שאם היו יודעים שהוא אוסטרלי זה היה פוגע בבטחון המדינה?
מעבר כמובן לנזק הנוראי שנגרם למדינה ב 2010 מהפרסום הראשוני - אנחנו מדברים פה על מיליוני הרוגים.
לפחות.