ציטיאט כתב:
אני לצערי עברתי את הפציעה הזאת בברך ימין.
למזלי, היה לי ביטוח בריאות פרטי ויכולתי לבחור את המנתח , בחרתי באגר והוא ניתח אותי באסותא.
גם מהראן לאלה ועוד הרבה ספורטאים נותחו אצלו ויש לו אחוזי הצלחה מעולים.
הטכניקה שלו זה להוציא גיד מהאמסטרינג ולשתול אותו כרצועה בברך , ובעצם כל החצי שנה הראשונה מאז הניתוח זו תקופת התאקלמות של הגיד שהגוף קולט אותו ומתחיל להשתמש בו כרצועה.
צריך לקחת בחשבון שיש אחוז נמוך באוכלוסייה שהגוף שלהם דוחה את השתל הזה, לא כי הניתוח או המנתח לא הצליחו, אלא פשוט מבחינה גנטית הגוף שלהם לא מגיב טוב לשתלים לא טבעיים.
לגבי השיקום, תלוי מאוד אם אתה מתכוון לחזור למסגרת ספורטיבית או שאתה לוקח את זה באיזי ועושה שיקום ארוך.
אני עשיתי שיקום מאסיבי וחזרתי באופן מלא אחרי 9 חודשים. כל ההמצאות על חצי שנה לא היו ולא נבראו, מי שחוזר אחרי שנה קרוב לוודאי קורע שוב את הרצועה בגלל שהגיד קורס מהעומס(יניב עזרן, רונאלדו השמן ולאחרונה גם גוזפה רוסי הם דוגמאות טובות).
אתה בערך שבועיים אחרי הניתוח עם קביים, ואז מתחיל בשיקום ולאחר 4 חודשים בערך יכול לרוץ ולשות כמעט הכל בתנועות מונוטוניות, אבל אסור לעשות שום ספורט עם תנועות לא צפויות.
כאמור, אחרי חצי שנה השתל נקלט סופית,ואם יש יישור מלא אפשר להתחיל בהכנות ותרגילים לחזרה מלאה, וזה לוקח בין חודשיים ל4 חודשים ומעלה, הכל שאלה של כמה אתה מעמיס על עצמך , כמה כסף יש לך וכמה זמן פנוי לפיזיוטרפיות.
ולסיום, אתה צריך להבין שאם אתה רוצה לחזור לפעילות מלאה, מעכשיו גם אחרי השיקום אתה חייב "לתחזק" את הרגל וכל הזמן לעבוד על האמסטרינג שהוא השריר הכי חשוב בשיקום.
אני היום 3 שנים אחרי הניתוח ובלי עין רעה משחק וגם בעומסים יותר גדולים מאשר לפני הפציעה.
גם בלי הניתוח זה השריר הכי חשוב כי הוא מפחית את העומס מהברך