אנטיגונה כתב:
קובסטר, אני מגדיר כתבוסתנות דווקא את הדרך של מפלגות המחנה השלום, חוץ ממרצ.
תבוסתנות זה לנסות להרכיב קואליציות לא טבעיות, במקום לשרת את האופוזיציה ולהילחם עד שהציבור ישתכנע שצריך ללכת להסדר מדיני במתווה של אולמרט פחות או יותר.
תבוסתנות זה לנסות להקים קואליציה עם ליברמן, רק בכדי להיות בשלטון, כמו שניסתה לעשות לבני בבחירות הקודמות.
ושלא לדבר על הרכב הרשימה שלה בפעם הקודמת, מישמש של אנשי עבודה, אנשי ליכוד וימין קיצוני פסיכי כמו שמואלביץ. גם זאת תבוסתנות. במקום לנסות לרבע את המעגל, להביא למפלגה שלך ולממשלה שלך אנשים מכל הדיעות אחרי שהאדלרים מנסחים מצע עמום, ובשזמן אמת אתה לא יכול לממש את החזון שלך, תהיו גברים ותלחמו על האמת שלכם. ייקח כמה זמן שייקח, אבל תלחמו עליה.
ואם יש מישהו שחושב שבמילא אין סיכוי להסדר בזמן הקרוב, ויש רבים כאלה, אז אני מעדיף שביבי וממשלת ימין תמשיך לשלוט בתקופה כזאת, במקום ממשלת מרכז-שמאל פלוס יותר משותפה אחת לא טבעית (במקרה הטוב), שתמשיך את אותו חרא רק עם פחות לחץ מהעולם.
מסכים, מה גם שקואליציה לא טבעית היא מתכון בטוח להנצחת המצב הקיים,שום שינוי מהותי לא יוכל להתבצע.
ולקראת הבחירות הבאות, נתפלא שמצבנו רק התדרדר, ואל מי נלך? האלה יאשימו את האחרים, והאחרים את האלה, תוך כדי הבטחות שרק אם יהיה לנו מספיק כוח, הפעם נצליח.
19,
מה זה העם רוצה ימין? מה זה רמאות? מה זה לגנוב קולות?
העם בוחר מפלגות. ואם הם מרגישים שהמפלגה שלהם לא קיימה את מה שהבטיחה, שיבואו בטענות רק אליה.
אם העבודה תצליח איכשהו להקים קואליציה עם בנט לדוגמה (
מאוד מקווה שזה לא יקרה), איך אפשר להאשים את העבודה על עצם המהלך? אם לא יקיימו את המצע שלהם (מה שסביר להניח שיקרה כמובן), על זה ורק על זה יהיה אפשר לבוא אליהם בטענות.