בתוך כל הבלאגן של הימים האחרונים, חשוב לא לשכוח לציין את התאריך המיוחד הזה. לפני 15 שנה בדיוק, 1.11.97 , התקיים דרבי העצמאות שלנו. קשה להסביר במילים את החשיבות והמשמעות של אותו משחק למי שלא גדל על הפועל של שנות ה-90. עשור מלא בקבוצות מביכות, שבתות של 4000 איש בקושי במקדש ובעיקר בהרבה דרבים כואבים. באותה שבת קסומה, הגיעה לסופה התקופה המגעילה הזו. לא עוד עליה לדרבי בפיק רגליים ופחד מתבוסה. לא עוד תקווה לסיים משחק עם שער (בשלב מסוים המאזן היה 20-1 להם בגולים). לא עוד ימי ראשון בהם לא הולכים לבי"ס כי הפועל קיבלו שוב בראש בדרבי. בפעם הראשונה מזה שנים הגענו כשווים מול שווים, הסתכלנו לאויב בצהוב של העיניים ותקענו לו כדור גרוזיני ביניהן. ממליץ במיוחד לראות את שניה 00:29 בסרטון כדי לנסות ולהבין מה הלך בשער 5 אחרי הגול. זו היתה הפעם השניה בחיים שלי (אחרי האליפות ב 86) שהרגשתי את הבטון של בלומפילד רועד מתחת לרגליים והפעם הראשונה שהייתי מספיק גדול כדי להרעיד אותו בעצמי.
פאסט פורווד, 12 שנה לאחר מכן. עונת הדאבל המופלאה התחילה קצת בקירטוע ללא ניצחון בית אבל אז הגיע הדרבי. באותו יום חתמתי על החוזה לקנית הבית שלי כיום וטסתי למקדש בשביל להיכנס בדקה השניה למשחק. כעבור 10 דקות הגיע הרגע הזה שממנו והלאה לא הסתכלנו לאחור והמראנו לאחת התקופות המדהימות בהיסטוריה של הפועל. אני עדיין משוכנע שגם אם היו 20 שחקנים של המחלה ברחבה, ביבראס היה מרים את הכדור בדיוק לראש של דגלאס.
_________________ hope for the best but expect the worst
איזה אשכול יפה. אמנם 97 הייתי רק בחטיבה, אבל אני זוכר את התקופה כשהגלגל התחיל להסתובב.
לא רק זה, היה לי חבר צהוב שתמיד אמר לי "חכה, הגלגל עוד יסתובב, ואתם תחזרו למקומכם הטבעי". זהמה שאבא לימד אותו. הוא אמר את זה ב-97. וגם ב-98, ואחרי הדאבל ב-2000 ובמסע המופלא. הוא תמיד האמין שבסוף אנחנו נחזור לחטוף מהם.
היום, אגב, הוא כבר לא מאמין. הוא מיואש ואפילו השנה הוא בטוח ששוב הם יחרבנו הכל ואנחנו עוד נתחבר ונעקוף אותם, כמו שכבר קרה כל כך הרבה פעמים.
אז היה שבוע מסריח עם בית"ר, יצא הרבה קיטור, תיסכול וגועל נפש. יאללה, דרבי, צריך להסתכל להם שוב פעם בצהוב של העיניים
הדרבי הראשון שזכיתי לנצח, אחרי שבתור ילד ראיתי פעמיים 4-0 (הראשון היה הדרבי הראשון שלי ואחד המשחקים הראשונים שהייתי בהם). את ה-2-4 של מוסקאל ואת ה1-2 של פוגודין ראיתי רק בטלויזיה. זוכר את רודריגו גולדברג 2 מטר ממני מול שער ריק כאילו זה היה אתמול, עד עכשיו אני לא מאמין שזה לא נכנס. הגול של דרסיליה היה הגול הכי מרגש שחוויתי בחיי עד שהגיע ערן זהבי.
_________________ I'm not here This isn't happening
אסור לשכוח את הדרבי שלפני ביז'ו. הדרבי בשלהי עונת 96/7 בו הפועל ופוגודין ניצחו את מכבי ובדיעבד, פה החלה השליטה האדומה הברורה למשך 5 עונות רצופות.
_________________ כל עוד האמריקאים ישלמו, הערבים יבנו והדרוזים ילחמו - היהודים יחיו... רוצה להצחיק את אלהים? ספר לו על תכניותיך... "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין" (א. אינשטיין)
אסור לשכוח את הדרבי שלפני ביז'ו. הדרבי בשלהי עונת 96/7 בו הפועל ופוגודין ניצחו את מכבי ובדיעבד, פה החלה השליטה האדומה הברורה למשך 5 עונות רצופות.
קיזוז עם הדרבי בגביע. הפועל של 96/7 היתה קבוצה חלשה שנמלטה בעור שיניה מירידה. גם בדרבי שגיב ניצחנו. זה לא אומר כלום. לכולם היה ברור שהמשחקים האלו תלויים במחלה. מאז ביז'ו, עלינו לכל דרבי במטרה לנצח, לא לקוות לגרד משהו.
_________________ hope for the best but expect the worst
לראות את הבדלי חגיגות הקהל כדי להבין מה עברנו, אותם ילידי אמצע שנות השבעים, תחילת שנות השמונים.
הדרבי הזה, הדרבי 4-2 בר"ג (שהוא הדרבי הכי גדול בכל הזמנים ואל תזיינו את השכל), הדרבי של גאבור מרתון, הדרבי עם אלן משרקי, הדרבי עם העצמי של שלח... אח... כמה שמחנו.
לראות את הבדלי חגיגות הקהל כדי להבין מה עברנו, אותם ילידי אמצע שנות השבעים, תחילת שנות השמונים.
הדרבי הזה, הדרבי 4-2 בר"ג (שהוא הדרבי הכי גדול בכל הזמנים ואל תזיינו את השכל), הדרבי של גאבור מרתון, הדרבי עם אלן משרקי, הדרבי עם העצמי של שלח... אח... כמה שמחנו.
אח... כמה סבלנו בשביל השמחה הזו.
ה4-2 ממש לא הכי גדול. אולי הוא הכי מפתיע,אבל לא הכי גדול. משחק שכבשנו בו 4 שערים מ5 וחצי מצבים במקרה הטוב. ב2-2 נמני דפק עוד כדור לקורה. זה היה הניצחון הכי לא צפוי,אבל ממש לא הכי גדול. לעומת הדרבי של דרסיליה,שהיה ניצחון ורגע מכונן בהיסטוריה של המועדון,והוציא אותו מימי החושך אל האור.
_________________ "זה לא אותו דבר מלבד הגעגוע" לולי - לא אשכח אותך.
באת הרבה יותר קטן ממה שהיית בדרבי דריסליה. מכבי היתה הרבה יותר גדולה ממה שהיית בדרבי דרסיליה.
גול בין הרגליים של אובארוב. מה שכן, היינו אולי 2,000 איש ואולי רק אנחנו יכולים להבין מה קרה שם.
אמרתי. מבחינת תוצאה מפתיעה,הוא הכי מפתיע. מבחינת שינוי - נאדה. עולם כמנהגו נהג,ואם למחרת היה שוב משחק היינו מקבלים בראש. בתכלס,מתוך עשרה משחקים היינו מפסידים לפחות שמונה באותו זמן נתון. לעומת הדרבי של דרסיליה שנתן את השינוי לכך שאפשר להתסכל למכבי בלבן של העיניים בלי פחד.
_________________ "זה לא אותו דבר מלבד הגעגוע" לולי - לא אשכח אותך.
מה שהעצים את התחושה אחרי דרבי ביז'ו הוא שהגענו למשחק הזה כמו ב 91/2. גם אנחנו וגם המחלה פתחנו את העונה טוב עם נצחונות ומקום בצמרת הגבוהה. גם בדרבי ההוא בלומפילד היה מפוצץ עם אווירה מדהימה ואז הכל התרסק לנו בפנים עם רביעיה. בהרחקה של גייזר בדרבי ביז'ו כולנו תפסנו את הראש והיינו בטוחים שאנחנו הולכים שוב להתאכזב ושוב הולכים לשבור לנו את הלב. ואז הגיע הרגע המכונן הזה. עם 10 שחקנים, נגד המפלצת הצהובה, לתוך הגדרות של שער 5. זהו. הפסקנו להיות נמושות וחזרנו להיות הפועל. היום זה 14 וחצי שנים בדיוק אחרי אותו יום ארור שבו גנבו לנו את אחת האליפויות הכי מרגשות בהיסטוריה. 97/8 - עונה שהיא הכי הפועל שיש.
_________________ hope for the best but expect the worst
מה שהעצים את התחושה אחרי דרבי ביז'ו הוא שהגענו למשחק הזה כמו ב 91/2. גם אנחנו וגם המחלה פתחנו את העונה טוב עם נצחונות ומקום בצמרת הגבוהה. גם בדרבי ההוא בלומפילד היה מפוצץ עם אווירה מדהימה ואז הכל התרסק לנו בפנים עם רביעיה. בהרחקה של גייזר בדרבי ביז'ו כולנו תפסנו את הראש והיינו בטוחים שאנחנו הולכים שוב להתאכזב ושוב הולכים לשבור לנו את הלב. ואז הגיע הרגע המכונן הזה. עם 10 שחקנים, נגד המפלצת הצהובה, לתוך הגדרות של שער 5. זהו. הפסקנו להיות נמושות וחזרנו להיות הפועל. היום זה 14 וחצי שנים בדיוק אחרי אותו יום ארור שבו גנבו לנו את אחת האליפויות הכי מרגשות בהיסטוריה. 97/8 - עונה שהיא הכי הפועל שיש.
מבחינתי גם אם גנבו זוהי עונת אליפות לכל דבר וכך יש להתייחס אליה גם אם לא רשמית
הדרבי של שנת 80/81 היה באמת אחד הגדולים , ווגם הוא היה בנובמבר נדמה לי שזה איזה 3 שנים הפועל לא ניצחה דרבי אלו היו שנים(שנות ה-70 ) שהפועל דישדשה בתחתית מדובר בדרבי ענק ואני באמת מתכוון לכך ולמי שהיה שם ,בקלוות אחרי ה-3-0 אם היינו קצת רוצים במקום משולשים היינו מחזירים לנו את הכבוד של ה-5-0 ממש בקלות
_________________ you can change your wife your politics,religion But you cant change your favourite tootbal team
הדרבי של שנת 80/81 היה באמת אחד הגדולים , ווגם הוא היה בנובמבר נדמה לי שזה איזה 3 שנים הפועל לא ניצחה דרבי אלו היו שנים(שנות ה-70 ) שהפועל דישדשה בתחתית מדובר בדרבי ענק ואני באמת מתכוון לכך ולמי שהיה שם ,בקלוות אחרי ה-3-0 אם היינו קצת רוצים במקום משולשים היינו מחזירים לנו את הכבוד של ה-5-0 ממש בקלות
אחרי 5 שנים בלי נצחון.אין ספק בכלל שזה הדרבי הכי גדול בלי תחרות בכלל.
מקנא בכל האוהדים שזכו לראות ולעודד את השחקנים האלה בשנים האלה...אני התחלתי להגיע למשחקים רק ב-99 ואפשר להגיד שהגעתי בתקופה לא רעה לכדורגל, כל הכבוד לכל הסובלים למיניהם, באמת...איזה לב חזק צריך בשביל זה בטח..
אם בדרבים גדולים עסקינן אז זה של 75/76 היה אחד החשובים והגדולים. כששייע הבקיע את שער הנצחון כל שער 7 פשוט נשכב אחד על השני. מי שלא מכיר זה היה דרבי הנצלות שמי שהפסיד בו, בטוח הפועל, כמעט בודאות יורד ליגה. הסיפור שלאחר מכן הצהובים ככל הנראה סיכמו עם ביתר הנצלות תמורת גביע. דרבי גדול נוסף הוא ב 84/85 בו חזרנו מפיגור בהצגת מחצית שנייה מדהימה.
נערך לאחרונה על ידי קודם ניקח גביע אחרי זה בתאריך 02 נובמבר 2012, 12:19, נערך פעם אחת בסך הכל.
אם בדרבים גדולים עסקינן אז זה של 75/76 היה אחד החשובים והגדולים. כששייע הבקיע את שער הנצחון כל שער 7 פשוט נשכב אחד על השני. מי שלא מכיר זה היה דרבי הנצלות שמי שהפסיד בו, בטוח הפועל, כמעט בודאות יורד ליגה. הסיפור שלאחר מכן סיכמה עם ביתר הנצלות תמורת גביע. דרבי גדול נוסף הוא ב 84/85 בו חזרנו מפיגור בהצגת מחצית שנייה מדהימה.
הדרבי הראשון ב83-84,הדרבי "שאלון נתן,וסיני לקח".באמת אחד מהדרבים הכי גדולים. באותו שבוע הפועל בכדורסל ניצחו בדרבי אחרי 5 שנים בלי נצחון.להרבה הייתה הרגשה שגם מכבי בכדורגל תצליח לנצח אחרי 5 בלי נצחון בדרבי.
5.6.1976, המחזור ה-32, אחד לפני סיום הליגה. בליגה 18 קבוצות ובסוף העונה תרדנה ארבע מהן לליגה הארצית. הפועל חדרה, בני יהודה ורמת עמידר כבר ירדו. היורדת הרביעית תהיה אחת מבין הקבוצות הבאות: מכבי תל אביב, שלה 33 נקודות, מכבי פתח תקווה והכוח, שלזכותן 32 נקודות, או הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, הפועל תל אביב ומכבי יפו, שלכל אחת מהן 31 נקודות. דרבי בבלומפילד, 22 אלף צופים. יהושע שגיא כותב ב"חדשות הספורט": "זר לו היה נקלע אתמול לבלומפילד, ודאי לא היה מבין זאת: שתי התל אביביות הגדולות בדרבי עירוני משלהב זו מול זו, עם התלהבות עצומה, על רקע תפאורה מרגשת, צבעי הצהוב-שחור (מכבי) והאדום-לבן (הפועל) מתערבים זה בזה על משטח הדשא וביציעים – ועל מה כל המאבק הגדול? לא על יוקרה עירונית, אלא פשוטו כמשמעו: על זכות הקיום בליגה העליונה." בדקה השישית מעביר פייגנבוים כדור לספוקויני, שמכדרר בצד שמאל ומוסר לכיוון האמצע, לחזום. חזום עוצר את הכדור, מסתובב, עובר שחקן של מכבי ובועט לפינה. 0:1 להפועל. בדקה ה-46 משווה ויקי פרץ בבעיטה מקרוב. בדקה ה-52 מגביה מנחם מור כדור לעבר הרחבה. פייגנבוים עוצר את הכדור, מטעה מגן של מכבי ובועט פנימה. 1:2. מכבי תוקפת בדקות הסיום, אבל יכולת מצוינת של פרימו ובז'רנו משאירה את התוצאה בעינה עד לסיום המשחק. ניצחון גדול להפועל, שנשארת בליגה. כתב עוד יהושע שגיא: "היה זה מאבק מתוח, מרתק, מלהיב וסוחף, גם אם לא תמיד התנהל ברמה היכולה לגרום נחת לחובב הכדורגל המצוי... לכל היה ברור שיהיה זה מאבק עיקש, כאשר המכבים זקוקים לנקודה בלבד כדי להבטיח לעצמם סוף עונה שקט, ואילו נקודה למכבי כמוה כגזר-דין ירידה להפועל."
וכעת לתוספות : לאחר הגול של ויקי פרץ בתחילת המחצית השניה היה נראה שהולכים לתפור אותנו שכן הלחץ היה כבד. כששייע כבש בסגנונו המיוחד את השער (עד היום הכל בא לי בהילוך איטי) באמת שהיציע כמעט התמוטט (בכל זאת אז נכנסו 22,000 ואנשים עמדו ישבו אחד על השני). במשחק האחרון שיחקה מכבמי מול חיבר ונצחה ומצד שני זה מלמיליאן בגביע הראשון מול מכמבי.
5.6.1976, המחזור ה-32, אחד לפני סיום הליגה. בליגה 18 קבוצות ובסוף העונה תרדנה ארבע מהן לליגה הארצית. הפועל חדרה, בני יהודה ורמת עמידר כבר ירדו. היורדת הרביעית תהיה אחת מבין הקבוצות הבאות: מכבי תל אביב, שלה 33 נקודות, מכבי פתח תקווה והכוח, שלזכותן 32 נקודות, או הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, הפועל תל אביב ומכבי יפו, שלכל אחת מהן 31 נקודות. דרבי בבלומפילד, 22 אלף צופים. יהושע שגיא כותב ב"חדשות הספורט": "זר לו היה נקלע אתמול לבלומפילד, ודאי לא היה מבין זאת: שתי התל אביביות הגדולות בדרבי עירוני משלהב זו מול זו, עם התלהבות עצומה, על רקע תפאורה מרגשת, צבעי הצהוב-שחור (מכבי) והאדום-לבן (הפועל) מתערבים זה בזה על משטח הדשא וביציעים – ועל מה כל המאבק הגדול? לא על יוקרה עירונית, אלא פשוטו כמשמעו: על זכות הקיום בליגה העליונה." בדקה השישית מעביר פייגנבוים כדור לספוקויני, שמכדרר בצד שמאל ומוסר לכיוון האמצע, לחזום. חזום עוצר את הכדור, מסתובב, עובר שחקן של מכבי ובועט לפינה. 0:1 להפועל. בדקה ה-46 משווה ויקי פרץ בבעיטה מקרוב. בדקה ה-52 מגביה מנחם מור כדור לעבר הרחבה. פייגנבוים עוצר את הכדור, מטעה מגן של מכבי ובועט פנימה. 1:2. מכבי תוקפת בדקות הסיום, אבל יכולת מצוינת של פרימו ובז'רנו משאירה את התוצאה בעינה עד לסיום המשחק. ניצחון גדול להפועל, שנשארת בליגה. כתב עוד יהושע שגיא: "היה זה מאבק מתוח, מרתק, מלהיב וסוחף, גם אם לא תמיד התנהל ברמה היכולה לגרום נחת לחובב הכדורגל המצוי... לכל היה ברור שיהיה זה מאבק עיקש, כאשר המכבים זקוקים לנקודה בלבד כדי להבטיח לעצמם סוף עונה שקט, ואילו נקודה למכבי כמוה כגזר-דין ירידה להפועל."
וכעת לתוספות : לאחר הגול של ויקי פרץ בתחילת המחצית השניה היה נראה שהולכים לתפור אותנו שכן הלחץ היה כבד. כששייע כבש בסגנונו המיוחד את השער (עד היום הכל בא לי בהילוך איטי) באמת שהיציע כמעט התמוטט (בכל זאת אז נכנסו 22,000 ואנשים עמדו ישבו אחד על השני). במשחק האחרון שיחקה מכבמי מול חיבר ונצחה ומצד שני זה מלמיליאן בגביע הראשון מול מכמבי.
משונה, הייתי בדרבי הזה,אבל לא זכור לי שהוא היה כזה קריטי. מה שכן אני זוכר,שבכיתה היינו שרים לאוהדי מכבי.מי זיין את מכבי?שייע וחזום.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 4 אורחים
אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה