פורום השדים האדומים

גם ה1:0 עם לוזון היה באיזור הזמן הזה, לא?

אסור לשכוח את הדרבי שלפני ביז'ו. הדרבי בשלהי עונת 96/7 בו הפועל ופוגודין ניצחו את מכבי ובדיעבד, פה החלה השליטה האדומה הברורה למשך 5 עונות רצופות.

לראות את הבדלי חגיגות הקהל כדי להבין מה עברנו, אותם ילידי אמצע שנות השבעים, תחילת שנות השמונים.

הדרבי הזה, הדרבי 4-2 בר"ג (שהוא הדרבי הכי גדול בכל הזמנים ואל תזיינו את השכל), הדרבי של גאבור מרתון, הדרבי עם אלן משרקי, הדרבי עם העצמי של שלח... אח... כמה שמחנו.

אח... כמה סבלנו בשביל השמחה הזו.

פחחח ה 4-2 לא הכי גדול.

באת הרבה יותר קטן ממה שהיית בדרבי דריסליה.
מכבי היתה הרבה יותר גדולה ממה שהיית בדרבי דרסיליה.

גול בין הרגליים של אובארוב.
מה שכן, היינו אולי 2,000 איש ואולי רק אנחנו יכולים להבין מה קרה שם.

פחחח ה 4-2 לא הכי גדול.

באת הרבה יותר קטן ממה שהיית בדרבי דריסליה.
מכבי היתה הרבה יותר גדולה ממה שהיית בדרבי דרסיליה.

גול בין הרגליים של אובארוב.
מה שכן, היינו אולי 2,000 איש ואולי רק אנחנו יכולים להבין מה קרה שם.

מה שהעצים את התחושה אחרי דרבי ביז'ו הוא שהגענו למשחק הזה כמו ב 91/2.
גם אנחנו וגם המחלה פתחנו את העונה טוב עם נצחונות ומקום בצמרת הגבוהה.
גם בדרבי ההוא בלומפילד היה מפוצץ עם אווירה מדהימה ואז הכל התרסק לנו בפנים עם רביעיה.
בהרחקה של גייזר בדרבי ביז'ו כולנו תפסנו את הראש והיינו בטוחים שאנחנו הולכים שוב להתאכזב ושוב הולכים לשבור לנו את הלב.
ואז הגיע הרגע המכונן הזה. עם 10 שחקנים, נגד המפלצת הצהובה, לתוך הגדרות של שער 5.
זהו. הפסקנו להיות נמושות וחזרנו להיות הפועל.
היום זה 14 וחצי שנים בדיוק אחרי אותו יום ארור שבו גנבו לנו את אחת האליפויות הכי מרגשות בהיסטוריה.
97/8 - עונה שהיא הכי הפועל שיש.

הדרבי של שנת 80/81 היה באמת אחד הגדולים ,
ווגם הוא היה בנובמבר
נדמה לי שזה איזה 3 שנים הפועל לא ניצחה דרבי
אלו היו שנים(שנות ה-70 ) שהפועל דישדשה בתחתית
מדובר בדרבי ענק ואני באמת מתכוון לכך
ולמי שהיה שם ,בקלוות אחרי ה-3-0 אם היינו קצת רוצים במקום משולשים היינו מחזירים לנו את הכבוד של ה-5-0 ממש בקלות

אם בדרבים גדולים עסקינן אז זה של 75/76 היה אחד החשובים והגדולים. כששייע הבקיע את שער הנצחון כל שער 7 פשוט נשכב אחד על השני. מי שלא מכיר זה היה דרבי הנצלות שמי שהפסיד בו, בטוח הפועל, כמעט בודאות יורד ליגה. הסיפור שלאחר מכן סיכמה עם ביתר הנצלות תמורת גביע. דרבי גדול נוסף הוא ב 84/85 בו חזרנו מפיגור בהצגת מחצית שנייה מדהימה.

סיפור המשחק מויקיהפועל ואני אוסיף כמה הערות :

5.6.1976, המחזור ה-32, אחד לפני סיום הליגה. בליגה 18 קבוצות ובסוף העונה תרדנה ארבע מהן לליגה הארצית. הפועל חדרה, בני יהודה ורמת עמידר כבר ירדו. היורדת הרביעית תהיה אחת מבין הקבוצות הבאות: מכבי תל אביב, שלה 33 נקודות, מכבי פתח תקווה והכוח, שלזכותן 32 נקודות, או הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, הפועל תל אביב ומכבי יפו, שלכל אחת מהן 31 נקודות.
דרבי בבלומפילד, 22 אלף צופים. יהושע שגיא כותב ב"חדשות הספורט": "זר לו היה נקלע אתמול לבלומפילד, ודאי לא היה מבין זאת: שתי התל אביביות הגדולות בדרבי עירוני משלהב זו מול זו, עם התלהבות עצומה, על רקע תפאורה מרגשת, צבעי הצהוב-שחור (מכבי) והאדום-לבן (הפועל) מתערבים זה בזה על משטח הדשא וביציעים – ועל מה כל המאבק הגדול? לא על יוקרה עירונית, אלא פשוטו כמשמעו: על זכות הקיום בליגה העליונה."
בדקה השישית מעביר פייגנבוים כדור לספוקויני, שמכדרר בצד שמאל ומוסר לכיוון האמצע, לחזום. חזום עוצר את הכדור, מסתובב, עובר שחקן של מכבי ובועט לפינה. 0:1 להפועל. בדקה ה-46 משווה ויקי פרץ בבעיטה מקרוב.
בדקה ה-52 מגביה מנחם מור כדור לעבר הרחבה. פייגנבוים עוצר את הכדור, מטעה מגן של מכבי ובועט פנימה. 1:2. מכבי תוקפת בדקות הסיום, אבל יכולת מצוינת של פרימו ובז'רנו משאירה את התוצאה בעינה עד לסיום המשחק. ניצחון גדול להפועל, שנשארת בליגה.
כתב עוד יהושע שגיא: "היה זה מאבק מתוח, מרתק, מלהיב וסוחף, גם אם לא תמיד התנהל ברמה היכולה לגרום נחת לחובב הכדורגל המצוי... לכל היה ברור שיהיה זה מאבק עיקש, כאשר המכבים זקוקים לנקודה בלבד כדי להבטיח לעצמם סוף עונה שקט, ואילו נקודה למכבי כמוה כגזר-דין ירידה להפועל."


וכעת לתוספות : לאחר הגול של ויקי פרץ בתחילת המחצית השניה היה נראה שהולכים לתפור אותנו שכן הלחץ היה כבד. כששייע כבש בסגנונו המיוחד את השער (עד היום הכל בא לי בהילוך איטי) באמת שהיציע כמעט התמוטט (בכל זאת אז נכנסו 22,000 ואנשים עמדו ישבו אחד על השני).
במשחק האחרון שיחקה מכבמי מול חיבר ונצחה ומצד שני זה מלמיליאן בגביע הראשון מול מכמבי.