joshsoos כתב:
למה לא ביום ראשון? כי זה אוטוטו וצריך זמן, כי זה לא הזמן והמקום הטובים ביותר. הדרבי כן.
לי אין הוכחה שהיו נהמות? אני עצמי הבאתי אותה כאן היום, הפנייה מדוייקת לנהמות שבשידור, תשמע ותגיד לי שלא היו. אני מבין שהכי חשוב לך איך הפועל מנצחים בנתניה, אבל ככה אתה תמיד, כאילו לא מסוגל לצאת מהתבנית ולהבין שאין לזה טעם, שזה לא התכלית ולא העיקר. מה הטעם לבוא ולנצח בנתניה אם לא תהיה שם עם החלוץ המרכזי שלך, שהרחיקו אותו בגלל משהו שמעולם לא היה כאן ( ושאותו שופט לא הרחיק על אותו דבר שחקנים אחרים )? מה הטעם לדבר על המאמן חסר המושג, השחקנים שלא מתפקדים, הכושר הלא קיים, ההתנהלות השערורייתית של ניהול הקבוצה ובקטע המקצועי, אם בא שופט שמפרק הכל? אם היחס לקבוצה הוא מקפח בצורה בלתי אפשרית ( אלי דסה לדוגמא לעומת תמוז/ידין/טועמה, זהבי והנבחרת, ידין ומויאל, דמארי וחיפה ), אם מצית קטנה ומחורבנת או שקית גרעינים שלא פגעו באף אחד גורמות לי לא להגיע לראות את הקבוצה במנוי שעליו שילמתי, וזריקת חפצים על המאמן ועל כל העולם בבלומפילד ונהמות בלתי פוסקות לא מקבלות יחס? את מי מעניינת נתניה, הדרבי, האליפות, הכדורגל, אם אין חשק לחשוב, לצפות, לסע למגרש? זו השורה התחתונה, אין חשק ואין טעם, מוציאים לנו אותו. אז לך לא, כנראה שהשכלתנות אצלך מעל הכל, ושום דבר לא יפגע בחשק, לא יודע אם לשמוח בשבילך או לרחם. וכן, גם דברים אצלנו בקהל הוציאו את אותו החשק, אבל מעולם לא התעלמתי מהם והבעתי את דעתי וזה משהו פנימי שלנו.
לא אמרתי ולא רמזתי שהתעלמת. אתה שוכח - אבל אני מכיר אותך ומכבד אותך ומן הסתם, אנחנו גם חולקים המון דעות משותפות.
נכון - אצלי השכלתנות והפרקטיקה היא מעל הכל. לא טעית. אני רוצה שלי יהיה הכי טוב. אני, במקרה הזה, זה הפועל ת"א. לא רוני.
הטעם לבוא ולנצח בנתניה הוא שלי תהיה עונת כדורגל שתרגש אותי, מאבק על אליפות ורגעי אושר.
אתה יכול להגיד (ואולי מבחינתך בצדק) שבצורה הזו אין אושר, נצחון הוא לא רלוונטי וצריך לסגור את הכדורגל. אז תלך, תתאמץ ותסגור את הכדורגל. תרד ליגה.
תגיד אני ככה לא מוכן יותר. זכותך וחובתך אם אתה לא יכול להכיל את זה יותר. אני חושב שחלק גדול מאלה שקוראים לא לעלות לדרבי יתעוררו עוד שלושה חודשים בלי הפועל ת"א הם אולי היו רוצים לחזור אחורה ולחשוב שוב על איך היה צריך לפעול.
אני יודע שעכשיו אני עצבני, אבל אם יקרה הנס וננצח את נתניה והדרבי, כל הפורום פה ישכח את מה שהיה פה עד הפעם הבאה שידפקו אותנו. האדרנלין שהכדורגל נותן לנו חזק יותר מהכל. אתה אולי תבחר להגיד לעצמך שנצחנו בדרבי, אבל משיח דפק אותנו והכל פה מושחת ומקפחים אותנו כל היום וכל הלילה. בקיצור - אתה לא יכול לנצח בשום מצב. רק לשבור את הכלים. אני מעדיף להנות ממה שאני יכול, להתקומם על מה שמרגיז אותי ולהיות עצוב שהפועל מפסידים. כי אחרי הכל, וזה לא מתאים לי להגיד, זה בסה"כ כדורגל.
ואני חושב שתביט קצת מעבר לכתף, אל הפורום הסמוך, ותראה שם הרבה אנשים שגם אתה מכיר ששברו את הכלים, ונמצאים היום במצב אחר לחלוטין. הכלים נשברו כי לא היה טעם יותר, והיום המצב הוא שונה ב180 מעלות, וזה לקח הרבה זמן וכאב וכוח, אבל זה היה שווה, כי החשק והתאווה שאבדו חזרו, ועימם ההבטחה שמכאן והלאה שום דבר שהיה לא יחזור עוד. אם אתה מעדיף ליהנות ממה שאתה יכול, אני מבין ששום דבר שעוד יקרה לא ישבור אותך, ואתה בוודאי היית מהבודדים ( בתאוריה, כי אתה לא אוהד כדורסל למיטב ידיעתי ) שהיו מגיעים לראות את הפועל שאול בשנותיה האחרונות, ממש כמו אשה מוכה או סתם מישהו שלא אכפת לו ובא כי זה "בסה"כ כדורסל". מי שגדל על ספורט וספורטיביות לא יוכל לקבל מצב בו היא אינה מתקיימת, לא ברמת הרגש ולא ברמת השכלתנות.