פורום השדים האדומים

מה זה תיחשף? אולי אתה לא מוצא חן בעיני ומחר אני אגיד שזה אתה? אתה מציע להתחיל לצלם אחד את השני בשביל להביא הוכחות? לנהל "משפטים" גלויים כשהשמות של ה"נאשם" וה"עדים" גלויים לכולם? (אני בטוח שאתה לא מעוניין שזה יעשה בהחבא).

אל תיסחף.
אתה רוצה להגיד לי שאיש לא ראה ואיש לא שמע ?
יודעים טוב מאוד מי פתח את האבוקה.
אני לא אומר לפרסם את שמו בתקשורת (למרות שלא הייתי מתנגד לזה)
אבל אם מי שצריך לדעת - יידע וימנע את כניסתו למגרש - דיינו.

אם יש לך פיתרון אחר - בבקשה, אני מקשיב.

מה זה ראה? מחר אני אגיד שראיתי מישהו שעיצבן אותי. זה לא עובד ככה. אתם מציעים לזרוק מישהו מהמשחקים של הפועל על סמך זה שמישהו אמר שהוא ראה משהו?

וכן, בהחלט אם יש איזה גוף חצי שיפוטי כזה, ההליכים שלו צריכים להיות שקופים.

יאללה תרגעו,תאמינו לי שאחרי הקנס לא יהיו יותר אבוקות השנה.

גם אם נניח שהפתרון המוצלח ביותר הוא הרחקה לכל החיים, לדעתי הוא יצליח יותר אם הוא יתקבל בהסכמה\שיתוף\הידברות של הגורמים המעורבים או נציגיהם, ויצליח פחות או הוא יופיע כסוג של הנחתה במסגרת מאבקי כוחות בין חברי העמותה.

אני בעצם די מסכים איתך.

יקירי,
לא יודע מהיכן הבאת את זה שקראתי לך טיפש. נהפוכו. בהחלט תגובתך טיפשית בעיני.
(המילה אתה ניכנסה לי בטעות פעמיים .
מצורף ציטוט מהודעתי :

ואני חושב שתגובתך הקודמת היתה דמגוגית. זה עדיין לא אומר שאתה דמגוג.
ד"א למה מותר לך לחשוב את מה שכתבת בתגובתך הראשונה ?
איך אומרים בפורום ר שימחה, ואני מוסיף גם בריאות.

כשמסירים לי לאט אני מבין מהר יותר, לפעמים לא מצליח להבין גם שמסבירים לי לאט.
בהסכמה\שיתוף\הידברות של מי אתה מעוניין שתתקיים ההדברות. מי הם הנציגים של שני הצדדים ? מי הם הגורמים המעורבים לטענתך ?

נראה לי שצד אחד זה הנהלת העמותה והצד השני זה מי שנחשבים למייצגי האוהדים.

מי אלה שנחשבים בעיניך כמייצגי האוהדים ?
האם קורמן הוא מייצג האוהדים או שמנהיג האולטראס הוא נציג האוהדים או שבכלל יש לי פיתרון בשבילך.
יש מישהו שיכול להתייעץ עם עצמו. הוא גם חלק מהאולטראס או שמאוד מקורב אליהם והוא גם חבר הנהלת העמותה. אז אולי שישב עם עצמו וימסור את המסקנות.

בוא נדייק. חברי הועד המנהל הם הם נציגי האוהדים.
הם נציגי האוהדים בכל מובן אפשרי, יותר מכל נציג אי פעם של אוהדי הפועל תל אביב כדורסל.
הצד השני הוא לכל היותר נציגי חלק קטן בקהל (אולטראס וסביבותיהם אני מניח) שמתוכו אפשר להניח שמגיעים מדליקי האבוקות

אתה רוצה להגיד לי שבדרבי הראשון מזה שבע שנים שיהיה ביד אליהו לא יהיו אבוקות? ("נשרוף להם את ההיכל")?

אני אתעלם ברשותך מהבדיחה על בוכמן
אני חושש שקודם לא התבטאתי בבהירות מספקת, או יותר נכון לא דייקתי.
קורמן למרבה הצער לא יוכל להיות פה בצד של "נציג האוהדים", ולא בגלל שהוא לא אוהד ראוי אלא בגלל שהצד שמול ההנהלה הוא לא באמת "האוהדים" אלא האוהדים שאוהבים להשליך אבוקות.
אני מאמין שאנשים שבקיאים יותר ממני ואפילו ממך בקהל יוכלו להציע מועמדים לשייצגו את החלק הזה בקהל, ואולי אפילו הם יגדילו לעשות ויציעו את עצמם ככאלה.

אתה כמובן צודק ותוך כדי שכתבת את התגובה הזאת כתבתי תגובה ברוח דומה.
אני מצטער אם מישהו נפגע מהניסוח הקלוקל שלי קודם.

לא מצליח לרדת לסוף דעתך.
לגבי בוכמן הבנתי וגם לגבי קורמן.
מי האנשים שיוכלו להעמיד מועמדים אני לא מבין.
חברי אירגון מסויים ? מי שיש לו קול צרוד יותר ?
מי אמר לך שנציגותם תהיה מקובלת על משליכי האבוקות?

אתה צודק.
נראה לי שהכי חכם יהיה שאנשי האבוקות יציעו נציג לעצמם.
אם הם לא יהיו מעוניינים ב"הידברות" שמציעים פה אז אולי יהיה מקום לדון בענישה חד צדדית נגד חברי עמותה.

זה גם תלוי בבית הדין ואיזה קנס על תנאי ( בנוסף לקנס שאול ייהי על מלחה) שיקבע.
אני גם חושב שיהיה קל יותר לתפוס בעדשת המצלמה את פותח האבוקה. ומי שיפתח אבוקה יקח בחשבון שהוא ישלם מחיר אישי עבור כל פתיחות האבוקות בהשנים האחרונות.
מאחר ואני משוכנע שמי שפותח את האבוקה הוא לא מטומטם ומי שמצייד אותו באבוקה הוא עוד פחות לא מטומטם אני משער שלא יהיה אבוקות בדרבי הקרוב.

אני גם מציע את שיטת ההידברות. להידבר עם מנהלת הליגה שבמקום לבזות נשים תתיר אבוקות.

הדון כבר בלחץ מהביקור הקרב ובא שלנו בהיכל?

יש ראשון חוץ וחיפה עד הדרבי...

יש גם את אשקלון

אם יעשו משערותיך אבוקה אני אתמוך.

אין שום סיבה בעולם שאנשים יצטרכו להחנק מהעשן של האבוקה באולם סגור.

מענין אותי מה היו אומרים אם איזה אוהד היה חוטף התקף אסטמה או משהו כזה מהעשן של האבוקה.

לא חושב שמישהו היה מתרגש מזה יותר מידי, דהיינו מבין אלה שאולי היית רוצה שיתרגשו מיזה.
לא ראיתי שמישהו התרגש יותר מידי מיכך ששביטא שכב ללא הכרה יום/יומיים בבית חולים, לדעתי פגיעה יותר חריפה מהתקף אסטמה.

ביומיים האחרונים אני מסתובב עם סלע על הלב, מוזר אחרי הניצחון הראשון של הפועל במלחה מזה שנים.
אבל זה הופך מובן כשאני משחזר שוב ושוב את מה שקרה במלחה. חלקתי עם חברים קרובים ואני מרגיש שאני צריך להסביר גם פה מה הסעיר אותי.

אני אוהד כבר הרבה שנים, יותר ופחות אינטנסיבי לסירוגין. במלחה הייתי עם הפועל סל לפני 17 שנים, תלמיד פנימייה שהבריז מכיבוי אורות.
לאוסישקין הייתי מגיע בטרמפים ממגדל העמק. התאונה הראשונה שלי הייתה כשריסקתי את האוטו של אימא שלי בתאונת שרשרת בדרך חזרה מבלומפילד בעליות של חיפה.
בקיצור, הפועל מלווה אותי כל החיים, סוג של משפחה. ומרגע שהוקמה העמותה, זה רק התגבר.
אלו הסיבות שדחפו אותי להביא את הבת שלי למגרשים מגיל שנתיים וחצי, רציתי שהיא תגדל לתוך המשפחה. זה היה החלום שלי, ורציתי שיהיה גם שלה.
כמובן שאני מביא אותה בעיקר לכדורסל, אבל גם בכדורגל היינו לא מעט. רציתי שהיא תספוג את האהבה, את המשפחתיות, את הפועל.
והיום בגיל 5 היא שרה את השירים והיא מכירה את השמות, והכי אוהבת את קרטיס קלי ("יותר גבוה מאבא"), ותמיד כשהיא מתעוררת ביום למחרת היא מספרת לכל מי שמוכן לשמוע שהיה כיף.

ביום א' האחרון, בפעם הראשונה במשחק של הפועל, הרגשתי חרדה איומה מציפה אותי. חרדה משתקת וחוסר אונים למראה השוטרים שדוהרים בתוך היציע ומחלקים מהלומות לכל עבר, ולמראה האוהדים שנדחקים ודוחפים
להימלט מהם. הורדתי את יעל מהר לתנוחת ישיבה על הרצפה ליד המושב, (עד אז הייתה על הכתפיים) והצבעתי על דרך המילוט הקרובה. בפעם הראשונה ראיתי אותה מפוחדת במשחק של הפועל. לי אישית הלב דפק כמו מטורף, רעדו לי הידיים וכמו אידיוט גם דפקתי לה את השוק בכיסא.
אותו טקס חזר על עצמו כשבחורינו הטובים דהרו לכיוון מעלה היציע ללמד מישהו לקח, דוחפים את חבריהם ליציע , לא רואים בעיניים. מישהו דרך עליה בדרך למעלה.

ההמשך היה טוב, ניצחנו והעידוד היה מצוין, וכל הדרך ניסיתי לשכנע את עצמי שהכל בסדר ושבסה"כ היה שווה את זה. אבל אתם יודעים מה? זה לא.
הורים לא צריכים לפחד כשהם לוקחים/שולחים את הילדים שלהם למשחק כדורסל. אלו היו רגעים מסוייטים, מפחידים. בפעם הראשונה הבנתי שמשהו ממש רע עלול לקרות.
תמיד התנגדתי לאבוקות ולשירים מסוימים, בעיקר עקב הנזק הכלכלי והתדמיתי לעמותה. אבל זה משני, זה ממש כלום לעומת האפשרות הממשית שמישהו יפגע, וקשה.
זה מעבר לפינה. זה בקטטה הבאה, באבוקה הבאה. האחריות חברים, היא על כולנו – חברי העמותה ובראשם ההנהלה , האולטראס וכל המשפחה הזו.
משהו חייב להיעשות, אי עשייה היא מחדל. אף אחד מאתנו לא יוכל רחוץ בניקיון כפיו ביום הדין. לא האולטראס, לא העמותה ולא העומדים בראשה.

מה עושים?
לכנס, מבחינתי מחר, אסיפת עמותה ולהחליט – להקים ועד פעולה משותף עם נציגי האולטראס, לקבוע קווים אדומים ברורים וסנקציות בצדם. לאכוף בנוקשות, לכוון מצלמות שלנו (לא של המשטרה, שלנו) אל הקהל ולהקים בית דין משמעתי. אני באמת פתוח לכל הצעה, אבל צריך לפעול מהר.

אף פעם לא לקחתי את אשתי או הילדים למשחקים נגד בית"ר, בטח לא בטדי, אבל גם לא בבלומפילד. האוהדים שלנו סבבה, אבל פחדתי מהאלימות של אוהדי בית"ר, הם חיות, לא צפויים. אני מסרב לפחד מהאוהדים שלי, מהמשפחה שלי. זה לא נתפס בעיניי. זה בידיים שלנו וזו אחריות שלנו.

יאללה הפועל.

אם לזה יהפוך הקהל של הפועל, קהל שבולש אחד אחרי השני, קובע למי מותר ולמי אסור להכנס ליציע, מנהל משפטים בתוך הקהל, זה יהיה מאד עצוב בשבילי.
אני אמשיך להגיע למשחקים, אבל חבר עמותה אני כבר לא אהיה. לא כאיום ולא כשום דבר, רק אומר לך מה יקרה.

אאוטינג ליעל ואריאל

הפוך...

פיקח לא ניכנס למצבים שחכם יודע לצאת מהם.

זו בדיוק הסיבה שזה על תנאי ולא בפועל.

אז בהנחה שאנחנו מסכימים שיש בעיה, מה הפתרון?

הפתרון חייב לבוא מתוכנו, לא מתוך שיתוף פעולה עם המשטרה. גם אם מדובר בענישה או סנקציות מטעם העמותה, זה עדיין חייב לבוא מתוכנו, תוך שיתוף פעולה של כל האוהדים (ומתוך הבנה והפנמה שאבוקה ביציע שלנו דינה כדין דגל של מכבי ביציע שלנו).