קלדרון כתב:
- רוב אנשים יוציאו יותר על רכישה מאשר על תרומה. אין לי ספק שאנשים היו משלמים הרבה יותר על מניות שנשארות ברשותם מאשר על תרומה לעמותה שקונה
מניות.
- מתפתחת תופעה של קלות ראש בסכומים שאנשים מוציאים מכיסם. ראיתי את זה כשתקפו ילד שניסה לחסוך מאתים שקל במנוי לכדורסל ואני רואה את זה כאן
כשתוקפים אנשים על "למה רק 500". זה רק 500 לעמותה ורק 800 למנוי ואם אתה אוהד של הכדורסל זה עוד רק 300 לעמותה ועוד רק 700 למנוי ואילו סכומי
המינימום. זה בסה"כ "רק" 2300 ש"ח שאדם מוציא נטו מכיסו לפני שהתחילה העונה ואז יש משחקי חוץ, אירופה, נסיעות וכו. זה הרבה כסף שמרויחים אותו
בעמל רב ויותר מכך אנשים נותנים אותו על סמך אמון נטו, בלי שראו מה ההסכם עם רמון, בלי שהם יודעים מה תקנון העמותה, בלי שהם יודעים מי מנהל את
העמותה ואיך באמת בסוף היום יוציאו את הכסף שלהם. תגובות של חוסר הערכה יוצרות ניכור לא רצון לתרום יותר.
לשני הסעיפים שלך:
1. אנשים רבים שיצא לי לדבר איתם דוקא שמחו שמדובר בעמותה ולא במניות אישיות, כי עם בעלות אישית באה גם אחריות אישית, ורבים מאוד מעדיפים דוקא את הנתיב הזה. אני נוטה להסכים איתם, למרות שהיו יכולים להיות יתרונות בשיטה של מניות אישיות. בעיני היתרון הגדול הוא דוקא בזה שכל מי שמצטרף לעמותה עושה זאת ללא ציפיה לרווח אישי. זה יחסוך לנו כמה דברים מכוערים מאוד בעוד שנתיים או שלוש.
2. כל מילה. יצא לי לשמוע נערים שמוציאים חסכונות אישיים על פועל צעיר בעמותה. האם העובדה שהם משלמים "רק" 200 ש"ח הופכת את התרומה שלהם לפחות משמעותית?
כל שקל חשוב ולכל אחד יכולות שונות. אין לי דבר מלבד הערכה ואהבה לכל מי שבחרו להצטרף לעמותה ולתת מכספם.
יחד עם זה, "אדום נחמד" שאל שאלה תיאורטית - פסיכולוגית, ולא תקף איש, כפי שהוא חזר והדגיש. השאלה אכן מעניינת, ואין לי תשובה של ממש עליה.