שלום שלום,
התייחסות לדברים שהועלו פה:
redredred, גם אני קיוויתי בעבר שריבוי המהגרים ובני המהגרים בשורות הנבחרת תתרום להרחקת הלאומנים ממנה, משום שהלאומנות הגרמנית, מבוססת בראש ובראשונה על קשרי דם (לאומיות פרוסית, שאומצה גם בקרב התנועה הציונית), אבל התבדיתי. בדיוק כפי שבמועדונים עם גוון נאצי משחקים שחורים וטורקים, כמו בקוטבוס, דרזדן, האלה, מגדבורג ואחרים, הלאומן נוטה לעשות את האבחנה בין המקצוענים שעל הדשא לדגל שהם עונדים על חולצות המשחק שלהם.
בלומי, כדי לאתר גילויים לאומנים וימינה מכך בקרב גרמנים צריך להטות אוזן, להכיר את הסמלים, את המשמעויות של הסאב-טקסט, ובעיקר: לא לברוח מכל זה. זה כמובן עניין אישי. לי, אישית, יש סלידה עמוקה מלאומיות, אבל תיעוב של ממש מלאומיות גרמנית. אני לא חושב שיש לגרמנים (בניגוד לשבדים שהוזכרו פה), שום סיבה לגאווה לאומית. אני מביט על ההמונים ברחובות, מליוני אדיוטים שבימים כתיקונם לא מגלים שום עניין בכדורגל, עם כל הקשקושים שהם עונדים, ומרגיש שמישהו מעוות את המשמעות של המשחק שאני אוהב, לטובת רעיון הבלהות של הלאומיות.
אחרי המשחק של גרמניה מול הולנד כתבתי: לאומיות מוציאה את הרע שבאדם, ולאומיות גרמנית מוציאה את החזיר שבאדם. את המשחק ההוא ראיתי מחוץ לבית (טעות ענקית), ולחזור לקח לי שעה ארוכה, בגלל המוני מטומטמים שיכורים שמנפצים בקבוקי בירות בכל פינה, שרים שירי "מולדת" בצרחות בלתי נסבלות ויורדים לפסי הרכבת כדי לתקוע את העיר כולה. לאומיות גרמנית היא לאומיות אלימה. תמיד היתה, תמיד תהיה, ומי שנמצא בתוכה ועדיין לא מזהה את זה הולך עם עיניים עצומות ואוזניים סתומות. כשאתה מתאר אירועי וונדליזם ואלימות כיוצאי דופן, אתה עושה אחד מהשניים: או שאתה מעוות את המציאות, או שאתה עיוור לה. אלימות ו-ונדליזם הם הכלל בחגיגות לאומיות גרמניות, ולא יוצא-הדופן. למשתמש לנין לקחו שבועיים של יורו כדי להבין את זה, אני בתוך הסיפור כבר מ-2007.
אני באמת לא מסוגל להבין את ההשוואה בין לאומיות גרמנית לכל לאומיות אחרת. היא לא ברת השוואה ולו משום בשל התוצאות ההסטוריות שלה, וההשלכות שלהן על העם שאנחנו חלק ממנו. עם כל הגועל ללאומיות של חמישי בערב ביד נוקיהו, אותה אני לפחות יכול להבין. את זו הגרמנית לא. ואם חברה שלי היתה מגיעה אלי עם צבעי גרמניה על הלחיים, היא לא היתה נשארת איתי דקה. אבל שוב, כל אחד ומה שהוא בוחר להבין ולעכל.
המלך אגג, על רוב האירועים האלימים אי אפשר לקרוא בכלי התקשורת. צריך המון זמן, גוגל טרנסלייט, וסבלנות כדי לשוטט בפורומים שונים ואתרים של חוליגנים באירופה, או קשרים במקומות האלה שיכולים לסייע בלאתר את המידע. ביורו הנוכחי קרה המקרה שחבר טוב נשלח לעקוב אחר המאורעות באוקראינה, ובפולין יש לי מספיק קשרים, כך שהתמונה שאני מקבל היא יחסית אמינה.
לנין, התשובה לתהיה שלך נמצאת בגוף הטקסט. גם ציינת את זה בעצמך: אני לא חלק מכדורגל לאומי ולכן הפוסט הזה הוא יותר אקדמי, של מישהו שמתבונן מבחוץ, ולא של מישהו שלוקח חלק. כשאני מטייל לכל מיני חורים נידחים כדי לצפות בסצנות של אוהדים, אני תמיד משתתף. בכדורגל נבחרות זה לא המקרה, וגם אם הייתי מגיע לאחד מהמשחקים ביורו, אני מניח שלא הייתי מנסה להתקרב לקבוצות מאורגנות משום שאלה לא היו מאפשרים לי להתקרב בכל מקרה. ייתכן מאוד שהייתי צריך לכתוב על החוויה ברחובות ברלין בזמן היורו, או על הצפייה בגרמניה-הולנד בפאב הולנדי בברלין. או על סוף השבוע שביליתי באמסטרדם, יום אחרי שהנבחרת ההולנדית הפסידה לגרמנים ויצאה עם רגל וחצי מחוץ לטורניר. איכשהו, הפוסט התפתח אחרת.
purvis, השבדים, והסקנדינבים בכלל, זה סיפור שונה בתכלית. אני זוכר שדיברנו עם אולטראס גטבורג לפני המשחק של הפועל שם, והשיחה התגלגלה ליחס המשטרה. הם באמת ותמים תופסים שוטרים כמי שהתגייסו לשמור על טובת החברה שלהם. הם מאמינים שהשלטון שהם בחרו פועל למענם, ושהמדינה שלהם הוא המקום הכי טוב לחיות בו. ואתה יודע מה? הם צודקים. אלה חברות כמעט טהורות מהבחינה הצינית, והאזרחים שלהן מכירים בזה ומוקירים את זה. אוהדים סקנדינביים מודים למדינות שלהם על החיים שהן מעניקות להם, ומכאן החיבה הגדולה והמשותפת לנבחרות הלאומיות. דווקא פה, לא הייתי מייחס את זה לאיזשהם רגשי עליונות גזעניים.