אדום מטלי כתב:
מאד מאכזב.
גם אני ציפיתי לאיזו בשורה. חשבתי שיהיה סיעור מוחות פורה.
מתוך עשרות אלפי אוהדי הקבוצה, בהם עורכי דין, רואי חשבון, אנשים עם קשרים במקומות נכונים, מנהלים בכירים, או אנשים מבריקים נוספים, הייתי בטוח שבסופו של דבר אם זה יבער מספיק בעצמותינו, תמצאנה דרכים.
בכלל, אנחנו מאכזבים. אנחנו מאות אלפי אוהדים, עשרות אלפים שבאים למגרשים ושרים "נאהב אותך לנצח" ו"לעולם לא תצעדי לבד".
באופן יחסי, המועדון צועד לבד.
בשביל אהבה מפסידים ימי עבודה, בשביל אהבה מוציאים כסף, בשביל אהבה חוצים ארצות. בשביל אהבה נותנים את הנשמה. בשביל אהבה שמישהו לקח בשבי אותה עולים על בריקדות, שורפים צמיגים.
להפגנה היגיעו 1000 איש והיו צריכים להגיע 10,000. לא 3000, 10,000.
למשמרות מחאה צריכים להגיע כל יום 300 איש. לא 30, 300.
אנחנו, כקולקטיב, כנראה לא מספיק אוהבים. אני לא רוצה להגיד שזה מגיע לנו, כי לאף אחד לא מגיע טביב.
אבל זה כנראה מה שאנחנו שווים.
מאכזב? למה ציפית? אני הופתעתי לטובה, הן מהכמות והן מהאיכות.
חודשים שאני קורא בפורום אנשים שדורשים שיתוף ושקיפות, כאילו שאלה מתנות שמישהו צריך לחלק. אתמול הגיעו 300 אוהדות ואוהדים שבאמת אכפת להם. חלק מהרעיונות שעלו היו מעשיים וחלק לא. עם חלק הסכמתי ועם חלק לא. בשורה התחתונה, אין אפשרות ליזום מהלך כל כך גדול ובעל משמעויות עמוקות בפגישה אחת. אתמול התחיל משהו שכאשר יבשיל, יהפוך לאירוע מכונן רק בספורט הישראלי, ולא רק בו. בתרבות של "סמוך" ושל אנשים שמצפים שמישהו יעשה במקומם - אנחנו, אוהדי הפועל, יצרנו מהלך של עשיה עבור עצמנו. זה ייקח זמן, בדיוק כמו שהמאבק בפולש לוקח זמן. זה יילך ויגדל, כפי שהמאבק הולך ומתרחב.
אין לנו אנרגיות לבזבז על אכזבה. יש הרבה יותר מדי מה לעשות.
אתה צודק לגבי זה שצריכים להיות הרבה יותר אנשים מעורבים, אבל העיסוק במה שצריך להיות לא משרת כלום. במקום זה, אפשר לעשות. לבוא למשמרות, לבוא לחנויות, להציע ולבצע רעיונות חדשים. במקביל, אפשר וצריך לקדם את התארגנות האוהדים, מתוך הבנה שגם אם הפולש עוזב מחר, עלינו להיות מוכנים לשתף פעולה עם רוכש חדש, באחת מכמה דרכים אפשריות.
בואו נתחיל במשמרת של היום.
viewtopic.php?f=4&t=81384