אני רוצה להסביר, אם יורשה לי.
אנו נמצאים בפורום, שכפי ששמו מרמז, זהו מקום למפגש, להעלאת רעיונות, לדו-שיח.
הקבוצה שלנו נלקחה בת ערובה, אנו במצוקה, ואנו צריכים לחפש פתרונות, בכל כיוון אפשרי, כיצד לפתור את הבעייה.
הועלו כאן לא מעט רעיונות בכל מיני כיוונים בחצי השנה האחרונה, שגם יצרו פעולות. החל מסוכת המחאה ועד להתארגנות אוהדים לרכישה.
אני זרקתי רעיון שהבליח בדעתי פתאום, ובהחלט יש בו לא מעט היבטים שליליים.
בעיניי, כחובב היסטוריה, הוא מזכיר מעט את רעיון אוגנדה בתנועה הציונית: סוג של מקלט לילה, פתרון למצוקה עכשווית.
גם רעיון אוגנדה לא יצא אל הפועל, אבל קידם תהליכים בתנועה הציונית והסתיים בכך שהרצל הצהיר ש"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
כך גם כאן. התחושה שלי כרגע היא שטביב לא מעוניין למכור, משום שהוא מעריך שהוא יכול היום לקבל משהו כמו 12 מיליון ש"ח עבור הקבוצה, כולל השחקנים הקיימים. בעוד, שאם הוא ימכור את השחקנים, הוא יפיק מכך בסביבות ה-10 מיליון ש"ח (אותם הוא ימשוך באמצעות שטרי החוב), ואת מה שיישאר הוא ימכור בסביבות ה-10 מיליון ש"ח. כלומר, 20 מיליון ש"ח בפירוק במקום 12 מיליון ש"ח בלבד כיום. לכן, אין לו כיום מוטיבציה למכור, מה גם שהוא שואב הנאה מרובה מן התחושה שהוא מתעלל בנו תוך כדי.
הרעיון הוא להראות לטביב שאם הוא ימשיך להחזיק את הפועל כבת ערובה, ויחתוך את איבריה אחד-לאחד, הוא עלול להישאר בלי כלום, ממש כמו שאול אייזנברג בזמנו, שכל מה שנשאר לו זה למכור את השם בסכום פעוט. ובכך - לתת לו תמריץ נוסף לשחרר את אחיזתו מהפועל.
אף אחד לא עוזב את

, ולא שוכח אותה, ולא עובר לאהוד קבוצה אחרת. העליתי אופציה, שתודו - היא אופציה מעניינת, ויכולה לעשות טוב לא רק לנו, אלא גם לאוהדי רמת גן, שהם נטולי בית, ונטולי בעלים, ונידונים במקרה הטוב להתנדנד בין הליגה הראשונה לשנייה (והשלישית). איחודים של קבוצות הם לא דבר נדיר בהיסטוריה הספורטיבית, ורוב הקבוצות שכולנו אוהדים, בארץ ובחו"ל, הן תוצרים של איחודים כאלה. זה יכול להיות גם פתרון זמני, לשנתיים-שלוש, עד שטביב יחזיר לנו את השם שלנו, ואז רמת גן תתנתק מהפועל ותחזור לחיים עצמאיים.