אדום עד לגרדום כתב:
לא.
לא קשור ליו"ש לא מוכן לוותר על ארץ ישראל.
כמו שאם יגידו לי שמע כך את יוש עזה הבקעה וכו'.. אבל תן לנו את ת"א וגוש דן, ויהיה "שלום אמיתי", אני גם לא אסכים.
ההקבלה הדמגוגית הזאת כל כך מופרכת שבדרך כלל אפילו אין טעם להפריך אותה. אבל הפעם דווקא אתייחס:
אין שום דבר קדוש, לא בגוש דן, לא בתל אביב, לא ברמת אביב, לא ברמת גן ואפילו לא ברחוב שבו אני גר. אין שום דבר קדוש באבנים. גם לא באספלט, בבטון או בלבנים. לא ברמזורים ולא באיי תנועה. הקדוש הוא רק באנשים שמתגוררים שם.
אם גוש דן היה חבל ארץ שומם למחצה או מיושב ביהודים בדלילות יחסית (כמו מרבית שטחי שומרון ויהודה, שתשעים אחוזים מתושביהם הם ערבים), ואם זה היה לב הבעיה, אז לא היתה לי בעיה להתפשר על חבל הארץ הזה. הבעיה היא שבגוש דן מתגוררים כשני מיליון איש. על שני מיליון איש אתה נאבק, ובצדק. על עשרים מיליון טון של אבק ואבנים אין טעם להאבק, קדושים לחלקנו ככל שיהיו.
אחדד את זה עוד יותר - לטובת שני מיליון איש ראוי להקריב עשרים מיליון טון של אבק ואבנים. לעומת זאת לטובת עשרים מיליון טון של אבק ואבנים אין טעם להקריב שני מיליון איש.
עכשיו, אני מבין שיש לא מעט אנשים (הזויים לדעתי) שמקדשים אבנים ורגבי אדמה על פני אנשים חיים. הם אלו שגורמים למדינת ישראל לנהוג במדיניות משיחית הזוייה - כבר ארבעים וחמש שנים שממשלות ישראל מעדיפות להקריב את מיליוני אזרחיה עבור כמה מיליוני טונות של אבק ואבנים "קדושות", במקום שזה יהיה ההיפך. במקום לבחור בברירה השפוייה, הרציונלית, ממשלות ישראל מעדיפות לקדש את האבנים וההיסטוריה על פני החיים והעתיד.