סנופקין כתב:
ספטמבר 11. לא הוציאו אותי עם השכבה. מזל, חזרו שבוע לפני לגיה בחוץ. בתכנית: מיידנק, גטו ורשה ואצטדיון פפסי. נוחתים ונוסעים ישר למיידנק. אוטובוס מלא אוהדי הפועל ישנוניים, נהג אוהד ויסלה וארי שמאי קולני במיוחד. מגיעים. צועדים עם דגלי הפועל מונפים. לא מרגיש כלום. מקום יפה דווקא. הולכים בשביל להר האפר. כמה הם היו יעילים. בטלפון: יגאל ולריסה מתקשרים לברך חג שמח. שרים להם שירים על רבין. לא נעים. מצחיק. קרימטוריום. מנסה להפרד מהציניות ולהתרגש. לא מצליח. ורשה. גטו. זה גטו זה? מילא 18. אבא המליץ. לא מתרגש. אצטדיון. הליכה בין אוהדי לגיה משפיעה עלי יותר מכל תא גז או משרפה. מבין לראשונה מה זה פחד באמת. יהודי בין אנטישמים. ועוד אני עוכר ישראל. אצטדיון מדהים. יורו. קהל מדהים. נאצים. משחק מטורף. גול לפה. גול לשם. גול לשם. גול לפה. אוי, לאלה. מפסידים. לא מספיק שישה מיליון עכשיו גם 3-2?