Frank Serpico כתב:
העניין הוא שה"בריונים של צה"ל" (ובמקרה הזה הכוונה היא לסא"ל אייזנר) אפילו אינם רוצחים. לא רוצחים נאצים, לא רוצחים כמו-נאצים, לא רוצחים של מכונות כתיבה ולא של טרנספורטים.
מסכים לגמרי שה"הבנאליות של הרוע" היא תופעה שחורגת מהמקרה ההיסטורי של המפלצת הנאצית, ושכמותה (הרוע, לא מעשי הרצח) קיימות גם בחברות אחרות ובמצבים אחרים. וצה"ל, מעצם היותו צבא שמתעסק בניהול של כיבוש, כמובן שאיננו יוצא דופן. אבל הכותב לא השתמש במונח הבנאליות של הרוע. הוא בפירוש כתב "רוב הבריונים של צה"ל הם ... "רוצחים של מכונת כתיבה."
ראשית, מספרי ההרוגים ב45 שנות הכיבוש מצביעים על מציאות אחרת ממה שאתה מתאר.
דבר שני, הביטוי שכל כך הקפיץ אותך בכלל לא מתייחס לאייזנר או לכל קלגס אחר, אלא דווקא לאותם פקידים אפרוריים שמקבלים החלטות שפוגעות באיכות חייהם של הפלסטינאים במקרה הטוב, וגורמות למותם ו\או מונעות את המשך חייהם באותו מקום בו הם חיים.
אני אסביר לך את הכוונה של המשפט שאתה מצטט: אמנם יש קלגסים בהמיים כמו אייזנר, אבל משקלם בטל בשישים לעומת הכמות האדירה של פקידים אפרוריים (בצה"ל, במנהל האזרחי, במשרד הפנים, וכו' וכו') שמבצעים בנאמנות, גם אם ללא התלהבות, את התפקיד הבירוקרטי הקטן שלהם במנגנון השליטה של ישראל על כחצי מבני האדם שחיים בשטח שבשליטתה.
עכשיו תקרא להם איך שאתה רוצה, אם כואב לך להשתמש בביטוי שהמציאה איזו אנטישמית מאירופה (חנה ארנדט בטח אנטישמית, לא? ככה זה נראה לפי זה שהשם שלה הפך לקללה בקרב הישראלים ההיסטריים מתמיד).