נכון, מהניסוח המקורי משתמע כי המשך התרומה מותנה בבחירתו לועד המנהל, לכאורה דבר מאוד בעייתי.
אבל במקרה הזה (לפחות לדעתי) מדובר על חיפוש הפסול בטפל ולא על העיקר.
כבר כמה שנים, שהוא "תורם" לקבוצה כסף, ומעולם לא שמעתי ממנו מתעד לרוץ למשרה בוועד המנהל.
בנוסף הבחירות הן לא על את מי אנחנו אוהבים יותר, אלא מי יצליח להפוך את המועדון לגוף חזק יותר, הן
ניהולית והן כלכלית. אני מאוד אוהב את מאור הראל, ולרגע לא שקלתי לא להצביע לו, כי אנחנו קצת יותר
מרק "קבוצת כדורסל", אבל לאור הנתונים היבשים אין ספק שאיש כעופר יכול לקדם אותנו יותר למטרה מאוהד
כמאור (

).
בזמנו כל הזמן דיברנו על "מודל ברצלונה" אז גם שם "נשיא המועדון" נבחר בגלל היכולת שלו להחתים את מסי
ל100 שנה ולא בגלל שהוא אוהד שרוף, מה לעשות אנחנו חייבים ומתנהלים בעולם קפיטלסטי שבו הכסף מדבר,
אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו רוצים ל"שרוד" בעולם הזה, או שיש לנו מטרה מעבר לזה.
כאשר באתי לבחור את הנציגים שאני רוצה שינהלו את הקבוצה עמדו בפני כמה דברים:
1. המשכיות, להחליף את כל הועד המנהל / כל ועדת הביקורת זה אלמנט פסול מבחינתי.
2. גיוון בקולות בתוך הוועדות, כלומר לא יכול להיות שניתן "רק" לאנשים כמו עופר ודודו הולצמן לנהל את הקבוצה, צריכים
גם "דור פורתים וגיצה" בועד המנהל ובמועדת הביקורת.
3. הכרה כי הבעיה המרכזית של הקבוצה והמטרה המרכזית של הועד המנהל היא מטרה תקציבית, במיוחד לאור ה"כישלון"
של העמותה בשנים הקודמות בנושא הזה שבא לידי ביטוי בגרעון השנתי.