יובל כתב:
תודה רבה, כרגיל נהדר ולשם שינוי סיום בנימה אופטימית
ציטוט:
אני יודע שלאולטראס דיסלדורף היו בעבר המון צרות עם חוליגנים ימניים בתוך הקהל שלהם, ומעניין אותי לדעת מה המצב כיום.
מ' משיב כי בתקופה האחרונה יש שיפור משמעותי וכי נראה שהאולטראס ניצחו את הקרב הזה והשיגו שליטה יחסית ביציעים.
אתה יכול להסביר בבקשה ממש בקצרה את הקטע הזה? איך מתנהל ואיך מנצחים "קרב" כזה?
שאלה נהדרת. אני אכתוב משהו בכותרת כללית: בגדול, תנועת האולטראס בגרמניה סילקה את הימין הקיצוני מהיציעים.
עד לשנות ה-80 המאוחרות נשלטו כל היציעים בגרמניה על-ידי ימין קיצוני, כמעט ללא יוצא מהכלל. אני מדבר אפילו על מועדונים גדולים בקדמת הבמה. ארגוני אולטראס, מטבעם, הם חזקים יותר מפירמות חוליגניות. צפיפות האינטראקציה, רמת הארגון וכמות החברים - כל אלו גוברות ללא בעיה על התארגנויות חוליגניות. רוב ארגוני האולטראס נתמכים בצורה זו או אחרת על-ידי המועדונים, גם אם לא באופן ישיר. כמעט לכל מועדון יש גם פרויקט אוהדים פעיל עם עובדים סוציאליים ואנשי חינוך, ודור האוהדים שגדל בפרויקטים הללו והשתלב לאחר מכן באולטראס הוא דור שקיבל חינוך נגד גזענות. כך, כמעט כל ארגוני האולטראס בגרמניה מגדירים את עצמם כ-אפוליטיים, אבל עדיין מקיימים פעילות אנטי-גזענית. כמה ארגונים מזהים את עצמם מלכתחחילה כארגונים אנטי-פאשיסטיים שמאלניים, ומעט מאוד ארגונים מזהים את עצמם עם הימין (וגם אז, הזיהוי הזה כמעט ולא בא לידי ביטוי באיצטדיון אלא רק מחוצה לו).
כעת לפרקטיקה של איך זה נעשה, ומה זה אומר לסלק נאצים מהיציעים. התשובה היא די פשוטה: באלימות. כמעט לכל ארגון אולטראס בגרמניה יש גם מעגלים שמוכנים ונכונים להפעיל אלימות (הם קוראים לזה: להתאגרף). במו עיני ראיתי איך אנשים מאולטראס דיסלדורף מאיימים על אוהד שהשתמש בשפה הומופובית ביציע שלהם. במשחק חוץ של סט פאולי, חטף אוהד מכות על שימוש בשפה כזו.
בסצנות קשות יותר, זה מגיע עד כדי ביקורי בית שמקבלים אנשים שליליים ביציע, עד שהם נעלמים מהסצנה או משאירים את הפוליטיקה הימנית שלהם בבית.