אדום נחמד כתב:
קומוניסים כתב:
הגבול עובר בעיניי נניח בזה ששחקן שמוביל ב5 שערים ומעלה יעשה פאול מכוער כדי למנוע שער מצמק. אבל לא בזה שהוא יעשה הכל כדי להבקיע את השישי. אני רוצה להקבוצה שלי 100% בכל רגע נתון שהם על המגרש.
פאול מכוער הוא מכוער ללא קשר לתוצאת המשחק.
יש הבדל בין לתת מאה אחוז ולהביס.
אני אגיד לך יותר מזה. ברצלונה, לא היתה נותנת מאה אחוז, היתה יכולה לכבוש גם עשיריה (ואו, עשיריה בצ'מפיונס! איזה אמפריה! להראות לנינים!). יכלה גם יותר. זו קבוצה שמסוגלת להגיע למצב הבקעה כל דקה עגולה. עובדה שהם לא עשו את זה.
נחמד,
אני מבין את הכיוון שלך אבל תרשה לי לחדד את זה. כל הסיפור על ברצלונה בשלוש השנים האחרונות עבר מכדורגל לשואו, מספורט למופע. בכתבה לפני המשחק ראיינו מחוץ לקאמפ נואו המון ישראלים שרובם בכלל לא היו במשחקי כדורגל בארץ אבל מגיעים לברצלונה לפחות פעמיים-שלוש בשנה.
אז כן, הליגה פה פח ומושחתת, הכדורגל פה רקוב ולא מתקדם, רמת המתקנים היא ברובה מעליבה במקרה הטוב.
אבל זה החרא שלנו ולא הקוויאר של מישהו אחר. זה כדורגל, לא הופעה.
זה להיכנס בכניסה המרופטת של שער 7, לחלוף על פני המזנון עם המחירים המופרזים ולראות את הדשא של המקדש נפרש לנגד עיניך. אני ילד, כולה 26 שנה מגיע לאיצטדיון, יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר זמן ובתדירות הרבה יותר גבוהה ממני. ההתרגשות שיש לנו כל פעם מחדש, גם במשחק זניח כביכול מול הפועל ראשון ולא בשמינית גמר ליגת האלופות מול לברקוזן, זו המהות של הכדורגל.
כדורגל זה יצרים, תשוקה, עצבים, טירוף. למה שברצלונה עושה בשלוש השנים האחרונות אין קשר לדברים האלה.
מופע מרהיב של טכניקה אישית וקבוצתית ברמה הכי גבוהה אי פעם אולי, אבל אין לזה את הטירוף האמיתי שיש בכדורגל.
הם יכולים להביס כל קבוצה 5-0 עד סוף העונה וזה יהיה מרהיב אבל לא מלהיב.