פורום השדים האדומים

אם להיות יותר מדויק - הביטוח שלי הוא בהנחה של 30% על מחיר רגיל למשך שלוש שנים, ואח"כ הוא מגיע למחיר רגיל.

נדמה לי שזה המצב גם בפוליסות קולקטיביות רגילות.

הביטוחים הם מצויינים (וזולים או לא עולים כשנמצאים בקולקטיב) אבל כשצריכים לשלם עבורם באופן פרטי, המחירים אסטרונומיים (כי מדובר כנראה בביטוחים הרבה יותר טובים מהמקובל).

שוב, אתה צודק.
בדר"כ המשך הביטוח הקולקטיבי באופן פרטי, מלווה גם בהנחה מסוימת. לא תמיד.
יש כ"כ הרבה סוגים של ביטוח סיעודי קולקטיבי, שקשה לתת תשובה.
יש חברות שנותנות לעובדים שלהם ביטוח בסכום גבוה ולכל החיים, עם הגדרה של חולה סיעודי כמו בביטוחים הפרטיים.
ויש כאלה שנותנות ביטוח קטן יחסית, לתקופה מוגבלת ובהגדרה מחמירה של מיהו חולה סיעודי.
בגדול, אם הביטוח טוב, קשה להתעלם מהמחיר הזול שלו, למרות המגרעות.

אני מקבל ביטוח סיעודי שנותן לי פיצוי של מעל ל-15 אלף. זה הסטנדרט שהיה במקום העבודה שלי. אני משלם על זה פרמיה קבועה של 250 ש"ח.

אחלה תשובות אבל אני אשמח אם תדברו בשפה קצת יותר מובנת כי רוב מה שאתם אומרים זה סינית (לי לפחות).
אז לא הבנתי כשיש ביטוח סיעודי מקופ"ח ובמקביל יש ביטוח סיעודי פרטי (מהעבודה קולקטיבי)
יש כפל זכויות במקרה כזה ? או שמנצלים את הזכויות של הקופ"ח ואח"כ הפרטי נכנס לתמונה ?

בוסטרו, תודה.
סליחה שאני מציק עם שאלות מקצועיות בסופ"ש, אבל מאחר ועזרת אז אני חייב.
מצב היפותטי: הייטקיסט, בשנות השלושים לחייו, ללא עבר רפואי מיוחד, עם ביטוח משלים של הקופה ותוספת סיעודי.
ללא ביטוח בריאות וביטוח סיעודי פרטיים.
מה אתה ממליץ וכמה זה אמור לעלות ?

מה שאתה כותב זה נכון, בהנחה שלבנאדם יש משפחה שהוא צריך לתמוך בה.
במקרה כזה, אתה צודק וביטוח אובדן כושר עבודה לא מספיק.
אבל למיטב ידיעתי מושקוביץ עדיין לא הגיע לשלב הזה, ולכן בשלב הזה הוא לא צריך לבזבז 100 שקל בחודש על ביטוח שהוא לא צריך.

אז ככה:

רדנקו, כנראה שאם היום היית רוכש ביטוח בסדר גודל דומה, זה היה עולה הרבה יותר. גם אם אני מתעלם מה- 30% הנחה. הדבר היחיד שצריך לבדוק זה את תנאי הפוליסה (ערכי הסילוק שדיברת עליהם ואת ההגדרה למקרה סיעודי).

L-B, אין כפל בביטוח סיעודי. אתה יכול לבטח את עצמך ב- 5 חברות ותקבל פיצוי מכולן.

מושקוביץ,
בגדול, קודם כל תדאג שיהיה לך ביטוח בריאות.
אתה עובד בחברה גדולה? אין לך ביטוח בריאות דרך העבודה? אם כן, הייתי ממליץ לך לעשות שם (כמובן אחרי בדיקת תנאי הביטוח).
אם לא , ביטוח פרטי טוב לבן-אדם בסביבות ה- 30 צריך לעלות פלוס מינוס 80-100 ש"ח (גם בתוך הביטוח יש רובדים שונים).
זה ביטוח שהפרמיה שלו עולה כל 5 שנים ומתקבעת בגיל 65.
לגבי הביטוח הסיעודי, אם אני מסתכל על 5 החברות הגדולות (מגדל, כלל, הראל, הפניקס ומנורה), אז פיצוי לכל החיים, עולה בממוצע סביב ה- 20 ש"ח לכל 1,000 ש"ח לגבר בגיל הזה. מכאן זה כבר עניין של תקציב. אפשר לקחת בחשבון את הקופ"ח ואפשר שלא.
בגדול, יש לי הרבה חברים הייטיקיסטים. אני אגיד לך מה שאני אומר להם. בלי להיכנס לך לכיס, היות ובתחום הזה יש הרבה שמרוויחים הרבה, אבל הקריירה שלהם יחסית קצרה, אז ההיערכות שלהם לגיל הפנסיה צריכה להיות בהתאם ושונה משכיר ממוצע. אני מדבר בעיקר על ההסדר הפנסיוני והחסכונות, אבל מבחינתי, לדאוג לסיעוד זה חלק בלתי נפרד מזה.

א.ע.ב, שוב, אני מסכים איתך לחלוטין ששיקולים של רווק שאיש לא תלוי בו, שונים משיקולים של משפחה עם ילדים.
אתה תגיד לא צריך, אני, מבחינת האחריות המקצועית שלי, לא אגיד את זה לעולם, אבל כן אתאים את זה לסדר העדיפויות שלו.
כלומר, אם יגיע רווק, שאין לו ביטוח חיים ולא ביטוח בריאות, אדאג קודם לביטוח הבריאות שלו. עדיין לא אגיד לו שהוא לא צריך ביטוח חיים, כי, שוב, ביטוח עושים כשלא צריך אותו. כשאנחנו צעירים ובריאים. לדוגמא, אם המצב הרפואי שלו יורע ובינתיים הבן-אדם התחתן והביא ילדים, הוא יצטרך להגיד לילדים ולאישה למה אין לו היום ביטוח חיים, כי אף חברה לא מוכנה לקבל אותו וכשהוא יכל לעשות, אמרו לו שהוא לא צריך.
ברור שלא כל בן-אדם יכול לשלם על כל הביטוחים. זה ברור. גם למשפחה קשת יום, הייתי ממליץ שיהיה לכל הפחות ביטוח לתרופות מחוץ לסל הבריאות והשתלות בארץ ובחו"ל. זה ביטוח חובה בישראל. אפשר לשאול כל משפחה שהייתה צריכה אחד מאלה. לצערי, גם ביציעי בלומפילד יש כאלה.

א.ע.ב. - אתה צריך גם לזכור, שכשאתה עושה ביטוח בריאות בד"כ אתה צריך לחתום על הצהרת בריאות, ויחריגו את הדברים הקיימים מהכיסוי הביטוחי.

לכן תמיד עדיף לך לעשות אותו מוקדם כשאין החרגות וכשאתה בריא.

יוצאי דופן הם ביטוחים קולקטיביים התחלתיים (כשרק חותמים הסדר עם הקולקטיב אז הרבה פעמים אפשר לקבל ביטוח בלי לחתום על הצהרת בריאות. ככה זה היה בביטוח הבריאות של לשכת עורכי הדין).

תודה בוסטרו

ברור שאם כסף זה לא האישו, מבחינת כיסוי עדיף גם ביטוח בריאות וגם פרטי וביטוח סיעודי פרטי אבל
אתה אומר שביטוח בריאות פרטי יותר משמעותי מביטוח סיעודי פרטי ?
או במילים אחרות, בהנחה והכסף זה כן אישו, עדיף לעשות ביטח בריאות פרטי ואפשר להסתפק בסיעודי של הקופה,
מאשר לעשות ביטוח סיעודי פרטי ללא ביטוח בריאות פרטי ?

שוב, אני לא יודע מה יהיה מחר. אני יכול לחפור לך שעה על ביטוח בריאות וחס וחלילה תהפוך לסיעודי בגלל תאונת דרכים, ואז לא הביטוח בריאות (שיכסה אותך בכל הטיפולים, הניתוחים, התרופות וההשתלות שתצטרך) ולא הביטוח הסיעודי בקופ"ח (שמחריג תאונות) לא יעזרו לך. הביטוח חובה של הרכב כן.
אבל אם מסתכלים סטטיסטית וצריך לבחור או זה או זה, אז לבן-אדם בגילך קריטי יותר שיהיה ביטוח בריאות היום.
בעניין הזה הביטוח הסיעודי הוא די אבסורדי. האנשים שצריכים אותו מבחינת הסיכון שלהם, חלקם כמעט מתחננים שיהיה להם אותו, הם בעיקר מבוגרים, אבל הם ברובם לא יכולים לעמוד בתשלומים ולא תמיד ברי ביטוח בכלל והצעירים אומרים לעצמם "מי צריך את זה עכשיו?". אם בן-אדם יודע שהוא ירכוש את זה בסופו של דבר, אז במתמטיקה פשוטה אפשר לראות שמי שנכנס צעיר, חוסך לעצמו עשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

viila
תודה על התשובות...איך אני בודק אם בפוליסה שלי (ביטוח בריאות+סיעודי קולקטיבי) יש פיצוי או שיפוי ?
קראתי (או ניסיתי) את הפוליסה ולא ממש רשום משהו בנושא.

כתוב בטוח. אתה יכול לרשום כאן את שם הפוליסה ושם חברת הביטוח ואז אפשר להוריד את הפוליסה מהאינטרנט. יש היום כמעט לכל חברה ארכיב של פוליסות באינטרנט.

קל יחסית למצוא את זה בסיכום שאתה מקבל הביתה פעם בשנה. שם כתוב אם זה שיפוי או פיצוי.

אז שווה חוץ מהביטוח המקיף דרך הקופה והביטוח מנהלים בעבודה לעשות ביטוח רפואי חיצוני?

ללא ספק.
ביטוח מנהלים, מעבר לכסף שהולך לחסכון לפנסיה, נותן לך שני כיסויים ביטוחיים, במידה והם מופיעים בפוליסה שלך, ביטוח חיים למקרה מוות וביטוח לאובדן כושר עבודה.
המשלים בקופ״ח אמור לכסות אותך ל- 80% מהדברים שתצטרך בתחום הרפואי. בדיקות שגרתיות, רופאים, תרופות בסל. גם את רוב הניתוחים.
הבעיה ב- 20% שהם לא מכסים. אם תצטרך חו״ח תרופה מחוץ לסל, השתלה עם כל הכרוך באיתור תורם והוצאות שלאחר מכן, ניתוח מסובך בארץ ובחו״ל אצל מנתח שמתמחה בכך ולא עובד עם הקופה שלך.
בשביל זה צריך ביטוח פרטי. בשביל קטסטרופה. כדי שהמשפחה שלך לא תצטרך למכור בית כדי לממן תרופה מחוץ לסל הבריאות.
שוב, גם בביטוחים יש רובדים. גם מי שקשה לו להוציא סכום על ביטוח בריאות מקיף, שלפחות ירכוש כיסוי לתרופות והשתלות.

יש איזה נתון כמה בן אדם ממוצע מוציא על ביטוחי רשות (לא ביטוח לאומי/ביטוח חובה לרכב וכאלה) בימי חייו?

היות וחסכון פנסיוני זה גם מוצר ביטוחי בסופו של דבר, אז זו ההוצאה הכי גדולה שיש לבן-אדם ממוצע במהלך חיו. יותר מדירה.
לגבי סיכונים נטו, חברות ביטוח מפרסמות מדי פעם סטטסטיקות על כמות ביטוחים וסכומים שיש ללקוחות שלה, אבל ללקוח יכולים להיות ביטוחים בכמה חברות. אולי הלמ"ס הוציאו כזה לאחרונה.

אפרופו ביטוח מנהלים: קרן פנסיה זה מוצר הרבה יותר טוב מביטוח מנהלים.
למעשה, קרן פנסיה עדיפה על ביטוח מנהלים בכל פרמטר, אבל כל סוכני הביטוח ממליצים על ביטוח מנהלים כי הם מקבלים על זה עמלה יותר גבוהה (כי גם חברת הביטוח מרוויחה על זה יותר).

* האמור מתייחס רק לפוליסות ביטוח מנהלים שנפתחו אחרי שנת 2001. פוליסות שנפתחו לפני שנת 2001 עדיפות במעט על קרן פנסיה.

רק שאאל"ט לקרן פנסיה אין התחייבות חוזית מולך והיא יכולה לשנות תעריפים ותנאים מתי שבא לה (או מתי שהיא נכנסת לקשיים ואז אתה עלול למצוא את עצמך בבעיה)

בערך. לא מתי שבא לה, אלא מתי שהמפקח מאשר לה. הסיבה שהוא מאשר היא בכדי שהקרן לא תיכנס לקשיים (עקב תוחלת חיים גבוהה למשל).

וכפועל יוצא מזה:

- מקדם הקצבה נקבע ביום הפרישה. כלומר, אם תוחלת החיים תעלה, מקדם הקצבה יעלה והקבצה החודשית תקטן בהתאם (הסכום שנצבר מחולק במקדם הקבצה). בביטוח מנהלים המקדם נקבע ביום הכניסה והיות ומדובר על חוזה מחייב, חברת הביטוח לא יכולה לשנות אותו.

- קרן הפנסיה מתנהלת כערבות הדדית בין עמיתיה. ביטוח מנהלים הוא חוזה אישי. כלומר, אם בקרן הפנסיה יהיה שיעור תמותה גבוה יחסית, זה גם עלול לפגוע בקצבה החודשית. כנ"ל אם הקרן נקלעת למשבר. כמובן שקרנות הפנסיה הגדולות הרבה פחות רגישות לשינוי כזה או אחר מקרנות קטנות.

- בקרן הפנסיה גם אי אפשר לקבוע מוטבים למקרה מוות חס וחלילה. כלומר, אם מדובר ברווק או אלמנה עם ילדים מעל גיל 21 ובלי הורה נתמך, אז הם לא יקבלו את פנסיית השאירים. בביטוח מנהלים קובעים סכום למקרה מוות שהולך למוטב אותו בוחר המבוטח.

כמובן שלקרן הפנסיה יש יתרונות בולטים ומשמעותיים כמו דמי ניהול נמוכים יותר (למרות שמי שמסתכל רק על דמי ניהול, עלול לפגוע בעיקר בעצמו) ואחוז מסוים של השקעות בתשואה מובטחת.

כל מה שבוסטרו כתב זה נכון, אבל:

1. לגבי הסיכון של עליית תוחלת החיים: כדי שהקיצבה בביטוח מנהלים תהיה יותר גבוהה מהקיצבה בקרן פנסיה, תוחלת החיים בעתיד צריכה להיות מעל 110 (מאה ועשר שנים) בממוצע לאדם. הסיכוי שזה יקרה לאנשים שיפרשו ב-20-35 שנים הקרובות - שואף לאפס.
הצפי הוא שתוחלת החיים בשנים הללו תהיה סביב 90-95 לאדם. בטח לא 110. וגם אם היא תהיה יותר מ-110 - כדי שההפרשים יהיו משמעותיים לטובת ביטוח מנהלים, היא צריכה להיות הרבה יותר מ-110, והסיכוי שזה יקרה נמוך ביותר.

2. הסיכוי שיהיה בקרן פנסיה מסוימת שיעור תמותה שישפיע באופן מהותי על החוסכים, שואף לאפס. הסיבה לכך היא שקרנות הפנסיה מבטחות את עצמן מפני מקרים של קטסטרופות (למשל: מוות המוני במפעל שכל עובדיו מבוטחים בקרן אחת). לכן, אין פה למעשה חשיפה אמיתית לסיכון מהותי.

3. פנסיית שאירים: דווקא בנושא הזה לקרן פנסיה יש עדיפות ברורה ומובהקת על פני ביטוח מנהלים, מהסיבות הבאות:
א. פרמיית הריסק בביטוח מנהלים גבוהה לאין שיעור מהפרמיה בקרן פנסיה (יש לזה כמה סיבות, אם זה מעניין מישהו אני אפרט).
ב. התקבולים במקרה של מוות בקרן פנסיה בדרך כלל יותר טובים מאלו שבביטוח מנהלים, ועומדים על 75% מהשכר האחרון.
ג. רווק או אלמנה עם ילדים מעל גיל 21 בכלל לא צריכים ביטוח שאירים, וזה עוד יתרון של קרן פנסיה - בביטוח מנהלים יש לעמיתים ביטוח מיותר שהם לא צריכים, כפי שבוסטרו פירט - וזה סתם עולה להם כסף.

4. היתרון שבוסטרו ציין לגבי דמי ניהול נמוכים ואחוז השקעות בתשואה מובטחת (30% באגרות חוב מיועדת עם תשואה ממוצעת של 5% + הצמדה למדד) - עלול להישמע לאדם מהיישוב כיתרון זניח, אבל זה יתרון עצום שאמור להתבטא בהפרש של כ-30% בשנות הפנסיה.

בוסטרו
האשכול הכי חשוב בוולטון מאז שנפתח "סע, סע".
להדביק!

http://www.themarker.com/consumer/health/1.1647339
הנחיית הביטוח הסיעודי של עודד שריג מייצרת לאט ובטוח שכבת עוני חדשה