פורום השדים האדומים

אני חולק על הקביעה של זה שכתב מעלי =)

בלומי לא הבנת אותי, איך ילדך ילמדו עיברית לא מענין אותי, מענין אותי שהם יהיו כאן כי זה אומר שגם אתה תקפוץ לביקור =)
ורפואה שלמה לגבך כאמור.


דר"א מחקרים מראים שילדים בגיל 2-6 קולטים הכי טוב מידע ומעבדים אותו בצורה המהירה ביותר, יתכן כי לימוד של 2-3 שפות
הוא בהחלט מעמסה על המוח שלהם ולכן מאיט את הקצב העיבוד אבל המוח שלהם בנוי לזה וכנראה שילדים שלומדים שפה
אחת עושים את זה כל-כך מהר כי מלמדים אותם ממש לאט, ומעט.

אני נמצא בארץ המייפל כבר ארבע שנים.(כרגע בן 19)

לי אישית זה מרגיש כאילו העברית נחלשה במידה ניכרת,אני שם לב לכך יותר בעיקר שאני נוסע לבקר בארץ ומוצא את עצמי לפעמים לא מבין משפטים שחברים אומרים לי(בעיקר חפירות בנושא צבא).
אני יכול גם להעיד על עצמי,אחיי ואחותי שגם אחרי 4 שנים האנגלית שלנו היא לא ברמה של אנשים שנולדו פה או לחלופין עברו לפה בגיל מאוד צעיר (האירוניה פה שאתה שם לב לזה יותר ויותר ככל שהזמן עובר).

מכיוון שבואנקובר 60-70% מהאוכלוסייה הם מהגרים דור ראשון\שני,
אני יכול להגיד לך בפה מלא שבגילאים שאתה מדבר עליהם ולהערכתי עד סביבות גיל 8 השפה נקלטת בצורה מאוד מרשימה,ואני רואה הרבה מאוד מקרים של ילדים שמדברים אף שלוש-ארבע שפות בצורה רהוטה,ולרובם יש גם יתרון על אחרים בידיעת שתי שפות או יותר,בעיקר במקום כל כך רב-תרבותי.

לעומת זאת במקרים בהם מדובר בילדים קצת יותר בוגרים (חטיבה-תיכון),הייתי ממליץ לחכות עד לסיום התיכון,או כמובן לפני אם ישנה האפשרות.

אני יכול להעיד על המשפחה שלי, בה אחי נשוי לרוסיה, אחי דיבר עם הילדה בעברית בעוד האמא דיברה איתה רוסית.
בבית סבא וסתבא מצד האמא דיברו איתה רוסית, אצלנו בבית עברית.
הילדה היום בת 4 , אומנם היא מבינה שמדברים איתה ברוסית, אבל לא מוכנה לדבר בשפה הזאת.
שניסתה כמה פעמים לדבר עם ישראלים ברוסית הם לא הבינו אותה וזה כנראה יצר לה "בעיה", כנ"ל בגן שהיא ערבבה במשפטים מילים בעברית וברוסית.

קנדה, מדובר על ילדים שגדלים בבית דו לשוני, לא על נערים שנאלצו להסתגל לשפה חדשה.

זאת דווקא תופעה ידועה. זה לא תמיד קורה אבל אני מכיר לא מעט ילדים שנחשפים לשפה א' בבית ולשפה ב' בחוץ וזה לא נדיר שהם מתחילים לדבר כמה שבועות או חודשים אחרי חבריהם. ועדיין, זה מסתדר להם ויש להם שתי שפות לחיים.

הקמפיין הזה דוחה, במיוחד הפרסומת עם יום הזיכרון.

תנו לי מה שמקבלים כאן בכל מדינה באירופה/ארה"ב'אוסטרליה ואני היום על המטוס


בעצם תנו לי אזרחות או אישור עבודה ואני טס

אמא אבא תודה שנתתם לי אזרחות אמריקאית

ברמות אבל. אין בעיה עם קצת שייכות וידע היסטורי של העם שלך, אבל מכאן ועד הדרך בה ניסו להעביר את זה ("היא לא יודעת שהיום חנוכה ", "הוא לא יודע שזה יום הזיכרון?! "), יש מרחק גדול.

אצלי בבית דיברו עברית ורוסית(יותר עברית כשמחוץ לבית נחשפתי רק לרוסית, ויותר רוסית כשמחוץ לבית נחשפתי רק לעברית).
היום אני מדבר עברית ואנגלית ברמה של שפת אם, ורוסית ברמה קצת יותר נמוכה רק כי מאז גיל 10 אני לא מדבר רוסית כמעט עם אף אחד, וממה שאמא שלי אומרת, דיברתי עברית ורוסית כבר בגיל שנה-שנה וחצי.

אני כותב כאן לא כדי לקבל תשואות אלא כדי לספר את האמת.
חייתי בארה"ב 6 שנים. נהנתי מכל רגע. מעבר לעובדה שלא השתמשתי בזמבורה של האוטו במשך 6 שנים רצופות באמת היה לי נעים שם ושקט וכיף. קל לחיות, לא יקר ובאמת ארץ יפה ויש מלא מה לראות ולטייל.
צברתי לי חברים ולא חשתי שום געגוע לארץ.
משרד הקליטה הציע לקלוט אותי תוך מתן הטבות מפליגות (מזוודה שלישית בטיסה של אל על...) אך לא התפתתי.

האמת, גבירותי ורבותי, חזרתי בגלל יום השואה.

ענק.

הפרסומת היחידה שיש בה שמץ של הגיון תהא: "תחזרו לארץ היום, כי לכו תדעו אם יהיה לכם לאן לחזור עוד 15 שנה".

מדינה של באבות ובבונים. שבחייאת הפולנים האנטישמים האלו יביאו לי דרכון מילוט ממה שהולך להיות פה.

בלומי,
לא כל כך פשוט בעניין השפה.
לי יש כבר כמה ילדות. הקטנה הגיע לכאן בגיל 4, כמובן עם עברית שוטפת. כיום, בגיל 6, למרות ששני ההורים ישראלים ובבית מדברים רק עברית (למעט כשיש אורחים או חברים של הילדים), היא מאבדת את העברית, היא פונה אלינו באנגלית, וכשאני מתעקש איתה שתדבר אלי בעברית היא אומרת שהיא לא יודעת איך להגיד את זה, וגם כשהיא מדברת עברית היא משלבת המון אנגלית. היא פשוט איבדה (לפחות באופן שימושי כרגע) המון מהעברית.
בנוסף, אני מכיר כאן משפחות שהורה אחד ישראלי ואחד אוסטרלי. עם ילדים שהיו בארץ עד גיל 6 וההורה המשיך לדבר איתם עברית כל החיים, הילדים אולי מבינים קצת, אבל לא מדברים בכלל בעברית. זה לא העולם שלהם. ואני רואה את ההורה הישראלי נשבר ויותר נוח לו לדבר איתם באנגלית.
זה לא תמיד ככה, אבל זה לא פשוט.

בעניין הקמפיין, טימטום מגוחך. לי אין ספק שאחזור לארץ, יש לי שם יותר מדי דברים יקרים ללבי (לא חנוכה..). אבל אני לחלוטין מבין כל אחד שיעדיף להישאר כאן. כל כך הרבה יותר פשוט וקל, שזה כואב.

קורע מצחוק כל פעם מחדש.

בהמשך לדיון על ילדים דו לשוניים: http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1558124

פעם ראשונה שאני מצליח להעלות מהאוב אשכול כל כך ישן ולהגיב בו. הגשמתי חלום.

תודה, מעניין מאד.

http://news.walla.co.il/?w=/9/1882023
נתניהו מרגיע יהודי ארה"ב: נסיר קמפיין משרד הקליטה
הקמפיין של משרד הקליטה, שביקש להשיב ישראלים לארץ, עורר זעם בקהילה היהודית בארה"ב. נתניהו הורה להסירו לאלתר, אמר כי לא היה מודע לו, והבהיר שהוא מוקיר עמוקות את יהדות אמריקה

חשבתי שזה הולך להיות "ואז זה הפריע לי, אבל לא נשאר מי שיתנגד"

אתה רוצה להגיד ששמאלנים לא נגד המדינה? הפכת לי עולמות עכשיו.

קמפיין של משרד הקליטה בארצות הברית, נגד התבוללות ולמען עידוד העלייה לארץ-ישראל, הוסר בהוראת ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

נתניהו אף התנצל והבהיר שלא היה מודע לקמפיין, וציין שהוא מוקיר עמוקות את יהדות אמריקה.

הקמפיין, שזכה לכותרת "לפני שחנוכה יהפוך לחג המולד – עזרו להם לחזור לישראל", עורר סערה בקרב כמה מבכירי הקהילה היהודית בארה"ב והללו מחו ואמרו: "הקמפיין מפגין זלזול בחג המולד וחוסר כבוד ליהדות ארצות הברית".

מנכ"ל הליגה נגד השמצה, אייב פוקסמן, הודיע: "בזמן שאנו מעריכים את הרציונל העומד מאחורי הפנייה של ממשלת ישראל לאזרחיה המתגוררים בארצות הברית לשוב לישראל, אנו חוששים כי יכולים להיות מי שייפגעו ממה שהסרטונים מרמזים על יהדות ארצות הברית",

שגריר ישראל בארצות הברית, מייקל אורן, התנצל על הקמפיין, הבהיר שהושק ללא ידיעת ראש הממשלה וכי, "הקמפיין של משרד הקליטה לא לקח בחשבון כנראה את הרגישויות של יהדות ארצות הברית, ואנו מתנצלים על כל פגיעה שנגרמה".

הקמפיין כולל שלושה סרטונים של לשכת הפרסום הממשלתית. הוא הועלה לשלטי חוצות שהוצבו בערים הגדולות בארצות-הברית, בהן ניו יורק, לוס אנג'לס ופאלו-אלטו בקליפורניה.

הסרטון מעורר הסערה, הועלה לאתר משרד הקליטה תחת הכותרת: "לפני שחנוכה יהפוך לחג המולד - הגיע הזמן לחזור לישראל", הוא סרטון שבו נערכת שיחת וידיאו בין ילדה אמריקנית לבין סבה וסבתה בישראל. שני המבוגרים יושבים לפני המנורה, ושואלים: "איזה חג את חוגגת?" בת היורדים עונה: "חג המולד".

לפי הוראת נתניהו, הסרטון סולק מאתר משרד הקליטה. סרטון אחר - "לפני שאבא יהפוך ל'דדי'" - נותר באתר. כך גם סרטון בנושא יום הזכרון.

משרד הקליטה הבהיר בתגובה כי בשום שלב לא יועד הקמפיין לאוכלוסייה היהודית, אלא לקהילת היורדים הישראלית

הסרטון של יום הזכרון הרבה יותר טיפשי מהסרטון של הילדה שאומרת Christmas במבטא ישראלי.

דווקא איתו יותר הזדהיתי..
בתור אחד שגר בחו"ל כבר מעל 4 שנים,אני זוכר איך בשנתיים שלוש הראשונות(הייתי אז בתיכון),היה לי קשה מאוד עם חוסר ההזדהות של כל דבר אשר קשור לישראל,או אליי בתור ישראלי.

לא מדבר על הפועל,לא על חברים,ולא על קשרים שנוצרו פה במהלך השנים..
כשהסובבים אותך לא קשורים בכלום לכל מה שאתה היית קשור אליו בעבר,נוצר נתק (אפילו פיזית זה עובד
לי זה הציק.

וכשאחיי הקטנים החלו לדבר רק אנגלית ביניהם תחילה,גם זה הציק.
ולראות אותם גודלים קנדים ולא ישראלים על כל המשתמע מכך גם נהג להציק לי.

כיום,הקשר ביני ליהדות הוא אפסי עד לא קיים,ובכלל כל מיני דברים ש"ברגש" שמועלים בסרטונים כבר רחוקים ממני..
אני כן מצליח לראות איך הסרטון הזה יצבוט קצת אבל לחלק מהיורדים,אני בטוח שעד לפני שנה-שנתיים גם בי זה היה נוגע.

בכל אופן,הובהר שזה לישראלים יורדים ולא מיועד ליהודי אמריקה,לא רואה סיבה להתלהם.

נערך (דאבל)

סליחה על השאלה, אבל לפני שהיגרתם באמת חשבת שתדבר על ילדים בבית ספר בקנדה על הפועל???
גם אם כן, ההורים שלך היו אמורים להסביר לך שקנדה זה לא ישראל ואף אחד שם כנראה לא יודע עברית או מה זה הפועל.
אתה יודע, בהגירה יש גם דברים קשים, כמו אלה שאתה מתאר (ניתוק מהמולדת וכו'), אבל דומני שזה הרעיון בהגירה - שמשלמים מחיר של התנתקות לטובת רווח של חיים טובים יותר ואופציות טובות יותר לעתיד.

אם מישהו היגר לאמריקע, ובאמת לא חשב לרגע על זה שבאמריקע הרחוקה מדברים אנגלית ולא עברית, חוגגים את כריסמס ולא את חג המולד, וצופים בבייסבול ולא בכדורגל - כנראה שהוא לא התכונן טוב מדי להגירה שלו.

במקרה לך, אגב, נראה לי שזה עבר די טוב, והסתגלת בצורה די מוצלחת לחיים שם (וגם לא ויתרת על החיבור שלך לפה, וזה יפה ששילבת את שני הדברים יחד).

הקמפיין הזה מגוחך ופאטתי והסרטון עם יום הזיכרון הוא גולת הכותרת בערימת הטימטום הזאת.
שימו לב לפרט אירוני: הבחור בסרטון עם יום הזיכרון מדבר בדיוק כפי שהרבה מאוד גברים ישראלים היו
מדברים לאמריקאיות: "נרות.. מוסיקה.. יאללה בואי נזדיין..." אז מילא שהקונספט אידיוטי ולא
משכנע בשיט (בתור ישראלי שגר בארה"ב כבר 4 שנים) הוא גם מנותק מכל ההוויה אמריקאית. רוב הגברים האמריקאים
בחיים לא היו מדברים בצורה כזאת לבחורה ישראלית (לא אלה שאני הכרתי לפחות). גברים ישראלים רבים דווקא כן. לחיי האבסורד.

אתה מפספס את הנקודה בכל האשכול, לפי הבנתי לפחות.
המסר של הפרסומות יכול להיות נכון, לפחות בעיני חלק מהאנשים.
אבל המדינה בטימטומה משקיע בפרסומות, במקום לדאוג לזה שתהיה מדינה שכדאי לחזור אליה.

הגבתי להודעות ספציפיות מעליי,כנראה שהייתי צריך לצטט.בכל אופן,מסכים.