deep red כתב:
תודה לעונים,
אם זה כל כך טוב לא לתת קביעות, למה פקידי האוצר וכל פקידי הממשלה אינם מועסקים דרך חברות כ"א? למה לא מאפשרים להם להצטיין?
קשה לי להאמין שחוסר ובטחון תעסוקתי דוחף עובדים להצטיין, אותי זה היה דוחף לכסות את הישבן ולא להעלות פרופיל. אולי זה רק אני.
במה בדיוק אמורים עובדי ניקיון ואבטחה להצטיין? אם מורה מועסק דרך חברת כ"א איך יכול משרד החינוך לצ'פר אותו על הצטיינות?
בהנחה שהיעדר קביעות היא המתכון ליעילות, למה אי אפשר לקבל אותם להעסקה ישירה ללא קביעות?
למה קבלה של העובדים להעסקה ישירה ימוטט את המשק? לא יחסכו דמי התיווך שמשולמים לחברת כ"א? או שבונים על זה שהתשלום להן נמוך כי התנאים מחפירים והם מפטרים עובדים כדי לא לתת להם קביעות?
אם תהיה "אכיפה דרקונית" לא יהיה זול יותר להעסיק אותם העסקה ישירה? (גם יחסוך את מנגנון האכיפה וגם את דמי התיווך).
1. בבקשה.
2. רוב עובדי המדינה מועסקים ישירות על ידי המדינה. למה? מסיבות הסטוריות. אם כל עובדי המדינה לא היו מאוגדים (וזה לא משנה אם הם היו מועסקים דרך חברות קבלן או לא) - הסקטור הציבורי היה הרבה יותר יעיל.
מצד שני, כך היו לעובדים פחות זכויות.
כנראה שהמצב שנוצר הוא מעין סטטוס קוו.
לגבי פקידי האוצר: הסר דאגה מלבך, אם יש מקום אחד אצל עובדי המדינה שבו העובדים הם היעילים ביותר, החרוצים ביותר ועובדים הכי קשה (חוץ מהרופאים כמובן) - זה במשרד האוצר. ואני אומר לך את זה מהיכרות של שנים איתם.
3. עובדי ניקיון אמורים להצטיין ע"י זה שהם יעבדו וינקו כמו שצריך. הניסיון מראה שכאשר עובד ניקיון מקבל קביעות, הוא הופך לפחות יעיל (מנקה יותר לאט, מנקה פחות טוב וכו').
4. העסקה ישירה ללא קביעות: כבר עניתי על זה.
אני מבין את הרציונאל שלך, אבל אני חייב לומר שהפילוסופיה שלך הוכחה כבר מזמן כשגויה. שיווי המשקל בין בטחון תעסוקתי לבין תגמול פר ביצוע (שכר עידוד כזה או אחר) הוא עדין ומורכב. גם בלי לדבר על הפן המוסרי/ערכי, אפשר היום לומר די בוודאות שהטענה שקביעות (שהיא ביטוי של המושג "בטחון תעסוקתי גבוה") בהכרח מפחיתה ביצועים - היא פשוט לא נכונה. זה יהיה נכון כאשר אין ניהול, או יש ניהול גרוע (מה שקיים בחלק לא מבוטל של המגזר הציבורי) ויש כאן בלבול בין סיבה למסובב שכלכלנים לא מבינים בו כולם (זה פשוט לא התחום שלהם, למרות שהם בטוחים שהם מבינים את נפש האדם).
ואגב, יעילות היא לא חזות הכל. היא גם לא מבטיחה הצלחה ארגונית. ממש לא.