פורום השדים האדומים

פחות מכל האיצטדיון על שמו זה המעטתה בערכו.
למרות הסלידה שלי מהיונייטד (מכבי אנגליה, אולי חיפה אנגליה) שכמובן שמדובר במועדון שבלי אלכס הוא לא יותר מהצל של מה שהוא היום,
סר אלכס הוא המאמן הגדול בתבל ופפ צריך לעבור עוד הרבה מאוד, לא רק במישור המקצועי, כדי להתקרב. מוריניו כבר איבד את הצ'אנסה.

פפ? מי זה פפ? מאמן? כמה שנים הוא כבר מאמן?

תעשו לי טובה.

זה שפפ אומר כבר היום שהוא לא ישאר לנצח בברצלונה די גומר את הסיפור.
אבל אם הוא כן ישאר, השיטה שהוא בנה בברצלונה, במידה ותשמר לתקופה הזאת בהחלט תסמן אותו כ"יורש" אפשרי.

שאלה שמעניינת אותי זמן מה,היו תקופות שבהם פרגי היה ביונייטד והם לא הצליחו? (יענו היו בתחתית ולא התמודדו על תואר כלשהו?)

פפ עוזב את ברצלונה בתום העונה כי הוא לא מסוגל להתמודד יותר עם הלחץ. הוא אומר את זה בעצמו. פתח תמונה שלו מלפני 5 שנים, תראה איך הבנאדם הזדקן. זה לא נורמאלי.

אם יש משהו שהוא מעבר ליכולת המקצועית אצל פרגוסון, זה העמידה בטופ של הלחץ נון סטופ. מעטים האנשים בעולם שיהיו מסוגלים לסחוב את זה כל כך הרבה אנשים. זה על גבול השיגעון

המחליף של פרגוסון יהיה בן אדם מסכן

השנים הראשונות היו שחונות. מאוד. אני מדבר על השנים שבין 1986/87 (השנה שבה הוא מונה למאמן היונייטד) עד לשנת 1992/93 - שנת המפנה, השנה שבה הגיע גאון אקסצנטרי אחר למועדון, גאון ממוצא צרפתי.

מדובר בעצם בשש שנים שבהן מנצ'סטר יונייטד לא היו בצמרת הכדורגל האנגלי. אני מדבר על מרכז טבלה, אפילו מרכז טבלה מינוס. (בעונתו הראשונה למשל, 1986/87, הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-11, בעונה לאחר מכן 87/88 אמנם הצליחו לסיים במקום השני, אבל בעונה שאחרי, 88/89, שוב צנחו וסיימו במקום ה-11). יחד עם זאת, יש לזכור כי כשאלכס פרגוסון הגיע למועדון (1986) מנצ'סטר יונייטד היו בשפל מתמשך. אלה היו שנות הזוהר של ליברפול. ומנ-יונייטד היתה מועדון אפור מרכז טבלה.

עונת המפנה היתה 1992-92, השנה שבא הגיע המלך אריק קנטונה ( ) למנצ'סטר יונייטד. הוא זה שהצעיד אותה בעצם לאליפות ראשונה מזה 26 שנים, ושנה לאחר מכן לדאבל. מאז מנצ'סטר יונייטד נשארה, אם אני לא טועה, מדי שנה בצמרת הגבוהה (מקומות 1-3).


אתה בעצם יכול לראות את זה כאן:

אני ממש לא אוהד ברצלונה אבל פפ מאמן 4 שנים. בשנים האלו הוא זכה בתואר הכי חשוב בכדורגל (הקבוצות) העולמי בדיוק אותו מספר פעמים שבהם זכה ה"סר" ב30 שנות אימון. סיכוי לא מבוטל שהוא יעבור אותו במספר התארים האלו כבר בעוד כמה חודשים. אני מניח אגב שאתה אגב זוכר את מי הוא ניצח בגמרים האלו ואיך.

עם כל הכבוד לאדון פפ, הוא קיבל קבוצה "מוכנה" ושידרג אותה.
אטו,מסי, צ'אבי, אנייסטה, יאיא טורה, פויול, אבידל, ויקטור ואלדז.
שלא נדבר על שאר שחקנים בעמדות אחרות.

אפשר להגיד עליו שהוא מאמן גדול כי הוא הצליח להביא את החבר'ה האלו למשחק כמעט מושלם,
אבל לא בטוח שהם לא היו מצליחים לעשות את זה בלעדיו. ויותר מזה, הם עשו את זה בלעדיו. שנתיים קודם.

להגיד אותו דבר על הקבוצות של פרגוסון? אני לא חושב שאפשר לומר את זה.

הגדולה של פרגוסון, כפי שכבר נאמר כאן, זה לא רק בהבנת המשחק, בטיפוח שחקנים אלמוניים, בהכנת וגיבוש קבוצות לעיתים כמעט מכלום - הגדולה של פרגוסון זה בעיקר ביכולת ההתמדה. ביכולת ההתמדה בצמרת האנגלית ובצמרת העולמית, בלחץ בלתי אנושי, בלתי פוסק, שנה אחרי שנה, כבר למעלה משני עשורים (כאמור זה כבר 20 שנה שמנצ'סטר יונייטד של אלכס פרגוסון נמצאת בטופ של הטופ).

לפפ, עם כל הכבוד, יש עוד הרבה-הרבה-ה-ר-ב-ה שנים להוכיח את עצמו.

לפחות עוד 21 שנים.

(בינתיים פפ בעצמו מראה סימני שבירה. כנראה שהוא לא עשוי מהחומר שממנו קורץ סר אלכס. גם אם הוא מאמן טוב כמוהו - כנראה שאישיות כמוהו הוא לא. וזה הדבר העיקרי).

לא מדויק.3 שנים לקח לסר אלכס לנקות את יונייטד הישנה,ולבנות חדשה.כבר בעונת 90-91 עם לי שרפ הכוכב העולה יונייטד התחילה לתת הצגות.וגם לקחה את גביע אירופה למחזיקות גביע,תוך כדי הצגה על ברצלונה.
ב91-92 יונייטד כבר הייתה הקבוצה הכי טובה באנגליה.ואת רוב העונה בילתה במקום הראשון.רק פציעה של רובסון הכוכב מספר 1 שלה בשלהי העונה,חוסר נסיון,והלוזריות היונייטדית של אותם ימים הביאה לאובדן האליפות.
הבן השני של אלוהים הגיע למקדש של אנגליה ב92-93.ואיתו הגיעה גם האמונה והווניריות.

ד"א,את עונת 88-89 יונייטד פתחה עם 10 נצחונות רצופים.

וסיימה במקום ה-11, לא?

פפ הגיע לקבוצה ששנתיים לא זכתה באליפות ולקח איתה 3 אליפויות ב3 שנים.
קבוצה שלקחה גביע אירופה 3 שנים קודם לכן אבל כארוע בודד. הגביע הקודם של ברצלונה היה בראשית שנות ה90. פפ זכה עם הקבוצה בשלוש שנים באותו מספר גביעים שהיא זכתה ב15+ שנה לפניו.

אתה צודק שכאשר מישהו מאמן קבוצה 3 וחצי שנים אז הוא לא ממש בנה אותה מהיסוד (למרות שחלק מהסגל שזכה בליגת האלופות בשנה שעברה - למשל דני אלבז, פיקה, או וויה - הובא או הוחזר ע"י פפ). זה היבט מסויים, לא קרדינלי, באימון, שבו פפ עדיין לא נבחן. בהיבטים אחרים ההישגים שלו מדברים בעד עצמם.

לא זוכר באיזה מקום.אבל היא בטח לא התמודדה על הכתר.

זה מגוחך. העיקר היא לא ה"אישיות" (לא שאני בטוח שהאישיות של פרגוסון צריכה להיות ה-מודל למאמן) אלא מי מאמן יותר טוב. ופפ כיום הוא לא מאמן טוב "כמוהו". הוא מאמן טוב ממנו (לא שזה נורא. פפ הוא מאמן יותר טוב מכל או כמעט כל המאמנים בעולם). העובדה שבין השאר בזכות פוליטיקה פנימית לא הכי יפה פרגוסון הצליח לנטוע יתדות ביונייטד באופן שאינו בר השוואה למאמנים אחרים שקבוצות ברמה הזאת היא לא בדיוק התכונה הכי טובה של פרגוסון. פרגוסון הוא מאמן גדול למרות זאת ולא בזכות זאת.

פפ, אם חוזרים אליו, אם ימשיך ככה עוד 21 שנה לא יהיה בר השוואה לשום מאמן, ובטח ובטח למישהו שברמה האירופאיות ההצלחה של הקבוצה שלו מוגבלת. אתה חושב שאם פפ ימשיך באופן דומה עוד 10-15 שנים ויפרוש עם ארון מלא בגביעי אירופה הוא יהיה באיזה אופן מאמן פחות טוב בגלל שיספיק לו בגיל 50-55 ולא 75?

פט ריילי אימן כמעט 30 שנה. פופוביץ מאמן אותה קבוצה כבר 15 שנה. ג'רי סלואן אימן מעל 30 שנה, מתוכם 20 ומשהו באותה קבוצה. מישהו מהמאמנים האלו בליגה של פיל ג'קסון, שאימן רק 12-13 שנה והלך לעשות לביתו?

זה ספורט. התמדה זה חשוב אבל תארים חשובים יותר.

גיא, ברור שעוד 7-8 שנים ברמה הזאת יציבו אותו בשורה של הגדולים מכולם, ועדין יש הבדל משמעותי בין קריירת הבאימון של השנים,
התמודדות עם משברים. דבר שכנראה יקרה רק כאשר תהיה פרישה של יחסית הרבה שחקנים בכירים מברצלונה הנוחית או כאשר יעבור קבוצה.

בסופו של דבר יש רק 2 קבוצות בעולם שיכולות להביא היום כל שחקן שהן רוצות, ריאל מדריד (בקאהם ורונלדו כדוגמא) וברצלונה
(פבראגאס כדוגמא, יותר מידי הם לא היו צריכים בשנים האחרונות). מענין יהיה לראות מה יקרה אם הסיטי יציעו על 100
מליון פאונד על מסי,
למשל.